משנה תענית ד ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת תענית · פרק ד · משנה ג | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

(ואנשי המעמד היו מתענין ארבעה ימים בשבוע, מיום שני ועד יום חמישי.

ולא היו מתענין ערב שבת, מפני כבוד השבת.

ולא באחד בשבת, כדי שלא יצאו ממנוחה וענג ליגיעה ותענית וימותו).

ביום הראשון, בראשית ויהי רקיע.

בשני, יהי רקיע ויקוו המים.

בשלישי, יקוו המים ויהי מארת.

ברביעי, יהי מארת וישרצו המים.

בחמישי, ישרצו המים ותוצא הארץ.

בששי, תוצא הארץ, ויכלו השמיםט.

פרשה גדולה, קורין אותה בשנים, והקטנה ביחיד, בשחרית ובמוסף.

ובמנחה נכנסין וקורין על פיהן י כקורין את שמע.

ערב שבת במנחה לא היו נכנסין, מפני כבוד השבת.

נוסח הרמב"ם

ביום הראשון בראשית (בראשית א א) ויהי רקיע (בראשית א ו) בשני יהי רקיע וייקוו המים (בראשית א ט) בשלישי ייקוו המים ויהי מאורות (בראשית א יד) ברביעי יהי מאורות וישרצו המים (בראשית א כ) בחמישי ישרצו המים ותוצא הארץ (בראשית א כד) בשישי תוצא הארץ וויכלו השמיים והארץ וכל צבאם (בראשית ב א) פרשה גדולה קורים אותה בשנים וקטנה ביחיד בשחרית ובמוסף במנחה נכנסין וקורין על פיהם כקורין את שמע ערב שבת במנחה לא היו נכנסין מפני כבוד השבת.

פירוש הרמב"ם

ואנשי המעמד היו מתענין ד' ימים בשבוע כו': היו קוראין בספר תורה בשחרית ובמוסף רוצה לומר בתפלתם היתירה שהיא מוסף שלהם אבל במנחה היו קורין על פיהם: ואמרו נכנסים רוצה לומר נכנסים לבית הכנסת וידיעת איזו פרשה קורא אותה אחד ואיזו פרשה קורא אותה שנים והיאך סדר הקריאה עוד יתבאר במסכת מגילה (פ"ד הלכה א'):


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

ולא היו מתענין בע"ש מפני כבוד השבת - ואין צ"ל בשבת עצמה, ולא ביום א' מפני שהוא שלישי ליצירה. שבע"ש נברא אדם, ויום שלישי ליצירתו חלוש טפי דכתיב (בראשית לד) ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים. א"נ מפני שבשבת נתנה בו נשמה יתירה ולמוצאי שבת ניטלת ממנו, ואם היו מתענים ביום ראשון היו מסתכנים. ובכל יום היו אנשי מעמד מתפללין תפלת נעילה:

פרשה גדולה קורין אותה בשנים - בפרשת בראשית לאחר שקרא הראשון ג' פסוקים חוזר השני וקורא פסוק שלישי שקרא הראשון ומשלים פרשת בראשית, והשלישי קורא יהי רקיע ח. בשני ראשון קורא יהי רקיע, ושנים קוראים יקוו המים, וכן כולם:

בשחרית ובמוסף כו' - הכא מיירי בכל שאר מעמדות שהיו חוץ לירושלים שהן היו קוראין במעשה בראשית כמשפטן אפילו ביום שיש בו קרבן מוסף דהא אינהו לא טרידי. אבל המעמדות שבירושלים, ביום שיש בו קרבן מוסף לא היו קורין במוסף במעשה בראשית כדתנן לקמן קרבן מוסף אין בו במנחה, והשתא קרבן מוסף מעמד דמנחה דלאו דידיה דחי, מעמד דידיה לא כל שכן. בשחרית ובמוסף ובמנחה כו'. ה"ק בשחרית ובמוסף הוא דמביאין ספר תורה וקורין פרשה גדולה בשנים וקטנה ביחיד, אבל במנחה אין מביאין ספר תורה מפני טורח התענית אלא קורין על פה:

ע"ש במנחה לא היו נכנסים - לבית הכנסת ולא היו קורין כלל, לפי שהיו טרודים לתקן צרכי שבת:

פירוש תוספות יום טוב

מפני כבוד השבת. עיין סוף פרק ב' בפירוש הר"ב:

ולא באחד בשבת. פי' הר"ב מפני שהוא שלישי ליצירה כו'. א"נ מפני שבשבת נתנה בו נשמה יתירה כו'. הני תרי טעמי בגמ' פליגי בהו אמוראי ובמשניות בנוסחאות דוקניות ל"ג מן ואנשי מעמד עד וימותו. וכן נראה שהיתה גירסת הר"ב. ועוד מוכיח מה שכתב ובכל יום היו אנשי מעמד מתפללין תפלת נעילה. ומאן דכר שמה דתפלה זו. אלא שהר"ב מבאר והולך מנהגם של אנשי המעמד. ועוד נ"ל שכל מה שכתב מן ולא היו כו' עד תפלת נעילה שייך הכל לסוף דבור שבסוף המשנה דלעיל והכל דבור אחד. והתחלת פי' משנה ג' הוא מן דבור פרשה גדולה כו'. ומה שכתב הר"ב ויום שלישי ליצירתו חלוש טפי. בפירש"י לא נכתב טפי. ועיין מזה במשנה ג' פרק ט' דשבת:

[ביום הראשון. של שבוע קורין בראשית. פרשה ראשונה [ופרשה] יהי רקיע לפי שאין בפ' בראשית לבדה ט' פסוקים כדי קריאת כהן לוי וישראל. וכן כולם. בששי תוצא הארץ ויכלו השמים לפי שבפרשה תוצא הארץ אין בה אלא ח' פסוקים לפי' אומר ויכלו. לשון רש"י. ועיין פרק ד' דמגילה משנה ד']:

פרשה גדולה וכו'. כתב הר"ב לאחר שקרא הראשון ג' פסוקים כדתנן במשנה ד' פ"ד דמגילה הקורא בתורה לא יפחות מג' פסוקים:

במנחה נכנסים וקורין על פיהן. פרשה בנעילה ליכא. רש"י. ובודאי שכן נראה מהמשנה וז"ש הרמב"ם במשנה דלקמן ואין קורין אלא בשחרית ובנעילה. דמשמע דיש קריאה בנעילה. זו לאידענא מנין לו. ובחבורו לא כתב ואין קורין כו' אלא ואין מעמד כו':

[כקורין את שמע. עיין בטור אורח חיים סימן מ"ט]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ח) (על הברטנורא) לפי שאין בפרשת בראשית לבדה ט' פסוקים כדי קריאת כהן לוי וישראל:

(ט) (על המשנה) השמים. לפי שאין בפרשת תוצא אלא ח' פסוקים לפיכך אומר ויכולו. וכ"א צריך לקרות ג"פ, כדתנן בפ"ד דמגילה הקורא בתורה לא יפחות מג"פ:

(י) (על המשנה) פיהן. פרשה בנעילה ליכא. רש"י:

תפארת ישראל

יכין


בועז


הלכתא גבירתא

פירושים נוספים

בבלי כז ב  רמב"ם הלכות כלי המקדש והעובדין בו ו ו