משנה תענית ד ניקוד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
«הפרק הקודםלדף הראשי • פרק ד תענית


פרק ד

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח

עריכה

(א)

בִּשְׁלשָׁה פְּרָקִים בַּשָּׁנָה,

כֹּהֲנִים נוֹשְׂאִין אֶת כַּפֵּיהֶן אַרְבַּע פְּעָמִים בַּיוֹם,
בְּשַׁחֲרִית, בְּמוּסָף, וּבְמִנְחָה, וּבִנְעִילַת שְׁעָרִים:
בְּתַעֲנִיּוֹת,
וּבְמַעֲמָדוֹת,
וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים:
(ב)

אֵלּוּ הֵן מַעֲמָדוֹת?

לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כח):
"צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי";
וְכִי הֵיאַךְ קָרְבָּנוֹ שֶׁל אָדָם קָרֵב, וְהוּא אֵינוֹ עוֹמֵד עַל גַּבָּיו?
הִתְקִינוּ נְבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת;
עַל כָּל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר הָיָה מַעֲמָד בִּירוּשָׁלַיִם שֶל כֹּהֲנִים, שֶׁל לְוִיִּם, וְשֶׁל יִשְׂרְאֵלִים.
הִגִּיעַ זְמַן הַמִּשְׁמָר לַעֲלוֹת,
כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם עוֹלִים לִירוּשָׁלַיִם;
וְיִשְׂרָאֵל שֶׁבְּאוֹתוֹ מִשְׁמָר מִתְכַּנְּסִין לְעָרֵיהֶן,
וְקוֹרְאִין בְּמַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית:
(ג)

וְאַנְשֵׁי הַמַּעֲמָד הָיוּ מִתְעַנִּין אַרְבָּעָה יָמִים בַּשָּׁבוּעַ,

מִיּוֹם שֵׁנִי וְעַד יוֹם חֲמִישִׁי.
וְלֹא הָיוּ מִתְעַנִּין עֶרֶב שַׁבָּת, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת;
וְלֹא בְּאֶחָד בְּשַׁבָּת,
כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצְאוּ מִמְּנוּחָה וָעֹנֶג לִיגִיעָה וְתַעֲנִית וְיָמוּתוּ.
בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, בְּרֵאשִׁית, וִיהִי רָקִיעַ.
בַּשֵּׁנִי, יְהִי רָקִיעַ, וְיִקּווּ הַמַּיִם.
בַּשְּׁלִישִׁי, יִקָּווּ הַמַּיִם, וִיהִי מְאֹרֹת.
בָּרְבִיעִי, יְהִי מְאֹרֹת, וְיִשְׁרְצוּ הַמַּיִם.
בַּחֲמִישִׁי, יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם, וְתוֹצֵא הָאָרֶץ.
בַּשִּׁשִּׁי, תּוֹצֵא הָאָרֶץ, וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם.
פָּרָשָׁה גְּדוֹלָה, קוֹרִין אוֹתָה בִּשְׁנַיִם,
וְהַקְּטַנָּה בְּיָחִיד,
בְּשַׁחֲרִית וּבְמוּסָף;
וּבְמִנְחָה נִכְנָסִין וְקוֹרִין עַל פִּיהֶן, כְּקוֹרִין אֶת שְׁמַע.
עֶרֶב שַׁבָּת בְּמִנְחָה לֹא הָיוּ נִכְנָסִין,
מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת:
(ד)

כָּל יוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הַלֵּל, אֵין בּוֹ מַעֲמָד בְּשַׁחֲרִית;

קָרְבַּן מוּסָף, אֵין בּוֹ בִּנְעִילָה;
קָרְבַּן עֵצִים, אֵין בּוֹ בְּמִנְחָה,
דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.
אָמַר לוֹ בֶּן עַזַּאי,
כָּךְ הָיָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שׁוֹנֶה:
קָרְבַּן מוּסָף, אֵין בּוֹ בְּמִנְחָה;
קָרְבַּן עֵצִים, אֵין בּוֹ בִּנְעִילָה.
חָזַר רַבִּי עֲקִיבָא לִהְיוֹת שׁוֹנֶה כְּבֶן עַזַּאי:
(ה)

זְמַן עֲצֵי כֹּהֲנִים וְהָעָם, תִּשְׁעָה.

בְּאֶחָד בְּנִיסָן, בְּנֵי אָרַח בֶּן יְהוּדָה.
בְּעֶשְׂרִים בְּתַמּוּז, בְּנֵי דָּוִד בֶּן יְהוּדָה.
בַּחֲמִשָּׁה בְּאָב, בְּנֵי פַּרְעשׁ בֶּן יְהוּדָה.
בְּשִׁבְעָה בּוֹ, בְּנֵי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב.
בַּעֲשָׂרָה בּוֹ, בְּנֵי סְנָאָה בֶּן בִּנְיָמִין.
בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ, בְּנֵי זַתּוּא בֶּן יְהוּדָה;
וְעִמָּהֶם כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם,
וְכָל מִי שֶׁטָּעָה בְּשִׁבְטוֹ,
וּבְנֵי גּוֹנְבֵי עֱלִי,
בְּנֵי קוֹצְעֵי קְצִיעוֹת.
בְּעֶשְׂרִים בּוֹ, בְּנֵי פַּחַת מוֹאָב בֶּן יְהוּדָה.
בְּעֶשְׂרִים בֶּאֱלוּל, בְּנֵי עָדִין בֶּן יְהוּדָה.
בְּאֶחָד בְּטֵבֵת שָׁבוּ בְּנֵי פַּרְעשׁ שְׁנִיָּה.
בְּאֶחָד בְּטֵבֵת לֹא הָיָה בּוֹ מַעֲמָד,
שֶׁהָיָה בוֹ הַלֵּל, וְקָרְבַּן מוּסָף, וְקָרְבַּן עֵצִים:
(ו)

חֲמִשָּׁה דְּבָרִים אֵרְעוּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז,

וַחֲמִשָּׁה בְּתִשְׁעָה בְּאָב.
בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת,
וּבָטַל הַתָּמִיד,
וְהֻבְקְעָה הָעִיר,
וְשָׂרַף אַפּוֹסְטְמוֹס אֶת הַתּוֹרָה,
וְהֶעֱמִיד [נ"א: וְהָעֳמַד] צֶלֶם בַּהֵיכָל.
בְּתִשְׁעָה בְּאָב נִגְזַר עַל אֲבוֹתֵינוּ שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לָאָרֶץ,
וְחָרַב הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה,
וּבַשְּׁנִיָּה,
וְנִלְכְּדָה בֵּיתָר,
וְנֶחְרְשָׁה הָעִיר.
מִשֶּׁנִּכְנַס אָב, מְמַעֲטִין בְּשִׂמְחָה:
(ז)

שַׁבָּת שֶׁחָל תִּשְׁעָה בְּאָב לִהְיוֹת בְּתוֹכָהּ, אָסוּר מִלְּסַפֵּר וּמִלְּכַבֵּס;

וּבַחֲמִישִׁי מֻתָּרִין, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת.
עֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב,
לֹא יֹאכַל אָדָם שְׁנֵי תַּבְשִׁילִין,
לֹא יֹאכַל בָּשָׂר וְלֹא יִשְׁתֶּה יַיִן.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, יְשַׁנֶּה.
רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּב בִּכְפִיַּת הַמִּטָּה,
וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים:
(ח)

אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל:

לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים,
שֶׁבָּהֶן בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת בִּכְלֵי לָבָן שְׁאוּלִין,
שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ.
כָּל הַכֵּלִים טְעוּנִין טְבִילָה.
וּבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת וְחוֹלוֹת בַּכְּרָמִים.
וּמֶה הָיוּ אוֹמְרוֹת?
בָּחוּר, שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה, מָה אַתָּה בּוֹרֵר לְךָ.
אַל תִּתֵּן עֵינֶיךָ בַּנּוֹי, תֵּן עֵינֶיךָ בַּמִּשְׁפָּחָה.
"שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי, אִשָּׁה יִרְאַת יְיָ הִיא תִתְהַלָּל" (משלי לא, ל).
וְאוֹמֵר: "תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ, וִיהַלְלוּהָ בַּשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ" (שם, לא).
וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שיר השירים ג, יא):
"צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בַּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ".
בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ, זוֹ מַתַּן תּוֹרָה;
וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ, זֶה בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁיִּבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, אָמֵן:
«הפרק הקודםלדף הראשי • פרק ד תענית