משנה תענית ד ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת תענית · פרק ד · משנה ד | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

כל יום שיש בו הלל, אין בו מעמד יב בשחרית.

קרבן מוסף, אין בו בנעילהיג.

קרבן עצים, אין בו במנחה, דברי רבי עקיבא.

אמר לו בן עזאי, כך היה רבי יהושע שונה, קרבן מוסף, אין בו במנחה.

קרבן עצים, אין בו בנעילה.

חזר רבי עקיבא להיות שונה כבן עזאי.

נוסח הרמב"ם

כל יום שיש בו הלל אין בו מעמד בשחרית קרבן מוסף אין בנעילה קרבן עצים אין במנחה דברי רבי עקיבה אמר לו בן עזאי כך היה רבי יהושע שונה קרבן מוסף אין במנחה קרבן עצים אין בנעילה חזר רבי עקיבה להיות שונה כדברי בן עזאי.

פירוש הרמב"ם

כל יום שיש בו הלל אין מעמד בשחרית כו': יום שיש בו הלל בלי מוסף הם ימים של חנוכה ולפי שהם מדברי סופרים עשו להם חיזוק ודחו המעמד מתחילת היום. ויום שיהיה בו קרבן מוסף ידחה מעמד ממוסף פירוש מתחלת מוסף שלהם ומתפלה שניה חוץ מתפלת מוסף. ואמרו במה שקדם שאנשי מעמד קורין במוסף מורה שיש מעמד במוסף וכבר בארנו כי ענין תפלתם היא הנוספת המיוחד' באנשי מעמד ושאנשי מעמד היו מתפללין תפלה יתירה בכל יום והיא נקראת מוסף. וביום שיש בו תפלת מוסף לכל העם בכלל תדחה הקריאה באותה תפלה היתירה ובתפלת מנחה ואין קורין אלא בשחרית ובנעילה. ומזו ההלכה יתבאר לך כי אנשי מעמד היו מתפללין תפלת נעילה בכל יום והלכה כבן עזאי:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

יום שיש בו הלל - כגון ימי חנוכה שיש בהם הלל ואין בהם מוסף יא. אותן שבירושלים לא היו קורין שום פרשה בשחרית, לפי שאין להם פנאי לעשות מעמדם שההלל דוחה אותה:

קרבן מוסף - ר"ח שיש בו קרבן מוסף לא היו קורין שום פרשה בנעילה. וכ"ש שלא היו קורין פרשה במוסף עצמו ולא במנחה שהיא קודם נעילה, שקרבן מוסף היה דוחה אותם:

קרבן עצים אין בו מנחה - כלומר יום שיש בו קרבן עצים כדלקמן ואין בו קרבן מוסף, דוחה מעמד של מנחה, אבל לא של נעילה:

כך היה ר' יהושע שונה - קרבן עצים דוחה מעמד דנעילה, וכ"ש שדוחה מעמד דמנחה דקרבן עצי כהנים היה קרב קודם תמיד של בין הערבים, ואם דוחה מעמד של נעילה כ"ש שדוחה מעמד של מנחה הסמוך לו:

חזר ר"ע להיות שונה כדברי בן עזאי - דקסבר קרבן מוסף מדברי תורה ודין הוא שלא ידחה אלא מעמד דמנחה, דליכא למיחש דלמא מדחי קרבן, דדברי תורה לא בעי חיזוק. אבל קרבן עצים כדברי סופרים דמי יד, ודין הוא דלדחי מעמד דמנחה ונעילה דבעי חיזוק כי היכי דלא לדחייה לקרבן עצים. ולא ירדתי לסוף דברי רמב"ם בפירוש משנה זו, כי מדבריו נראה שהיו אנשי מעמד מתפללין תפלה יתירה בכל יום בין שחרית למנחה והיא נקראת תפלת מוסף. ודבר זה לא מצאתיהו לא בבבלי ולא בירושלמי:

פירוש תוספות יום טוב

כל יום שיש בו הלל. [ בלי מוסף הם ימי חנוכה] אין בו מעמד בשחרית. לפי שהלל מד"ס הן עשו להם חיזוק ודחו המעמד. הרמב"ם. ושל שחרית דוחה. כדתנן במשנה ז' פ"ד דר"ה הראשון מקרא את ההלל. ודקרי הלל מד"ס. אע"ג דתיקון נביאים הוא כמ"ש במשנה ז' פ"ה דפסחים. כל שאינו מפורש בתורת משה רבינו ע"ה מד"ס קרי ליה וכן לשון הרמב"ם לענין מגילה שהיא מד"ס והדברים ידועים שהיא תקנת נביאים ע"כ בריש ה' מגילה. ועיין בריש מסכת ערובין. גם לקמן בסמוך:

מעמד. קיבוצן לכל תפלה מן הד' תפלות ועמידתן שם לתפלה ולתחנה ולבקשה ולקרות בתורה נקרא מעמד רמב"ם פ"ו מהלכות כלי המקדש:

קרבן מוסף אין בו בנעילה. בירושלים לפי שהיו טרודין במוסף שיש בו להקריב בהמות יותר מתמיד שהוא אחד. אין לך מוסף בלא שתי בהמות ולא היה להם פנאי כלל שהכהנים של מעמד טרודים במוסף. וישראל שבהם היו טרודים לחטוב עצים ולשאוב מים. ודוחה אפילו דנעילה. עכ"ל רש"י. ואע"פ שהגבעונים אשר לא מבני ישראל המה נתונים נתונים לחטוב עצים ולשאוב מים לבית אלהים כדמפורש בספר יהושע (ט') יתכן בעיני לומר שזהו לצורך עובדי המקדש לבשל קרבנותיהם ושאר צרכיהם. ופירוש למזבח ה' דכתיב ביהושע לעובדי המזבח אבל למזבח עצמו לא היו מניחים לגבעונים לחטוב עצים ולשאוב מים. ואין נראה לחלק בין חטיבת עצים ושאיבת מים דלקרבן מוסף ודלקרבן התמיד. ושאר הקרבנות. ובעזרא סי' ח' כתוב ומן הנתינים שנתן דוד והשרים לעבודת הלוים. יש ג"כ לפרש לעבוד עבודה לצורך הלוים. כדי שהלוים יהיו פנוים במלאכת עבודת ה':

קרבן עצים אין בו בנעילה. פירש הר"ב דכדברי סופרים דמי שאע"פ דתקנת נביאים היא כד"ס דמי ובגמרא דף כ"ח ע"ב קרי לה מדאורייתא משום דתקנת נביאים היא. ועיין בריש ערובין. ומ"ש הר"ב דלא ירד לסוף דעתו של הרמב"ם שנראה מדבריו שיש תפלה יתירה לאנשי מעמד והיא נקראת מוסף. אמת כך דעתו בפירושו ובחבורו פרק הנזכר וטעמא כתב בפירושו וז"ל ואמרו במה שקדם שאנשי מעמד קורין במוסף מורה שיש מעמד במוסף וכו' והיא תפלה יתירה כו'. וכתב הכ"מ שגי' אחרת היתה להרמב"ם בגמרא דריש פרקין. דלאותה הגירסא אין מפרשים משנה דר"פ. ויש יום אחד באלו הפרקים שנושאין כפיהם ד' פעמים כו' אלא דבין במעמדות בין ביוה"כ יש נשיאות כפים ד' פעמים [וגם פשטא דירושלמי משמע כהרמב"ם דאמר בריש פרקין אדתנן שלשה פרקים כו' את ש"מ תלת. את ש"מ שמתענין במעמדות. ושמתפללין ארבע. ואין נשיאת כפים בלילה אלא ביום עכ"ל. והר"ב שכתב דלא מצא כדברי הרמב"ם בירושלמי מפרש דמתפללים ארבע. כלומר שיש יום שמתפללים ד' כלומר ביוה"כ ולא קאי אמעמדות. אבל משום שהוא מפרש בענין אחר לא שפיר קאמר שלא מצא. וכ"ש שפשט השמועה משמע טפי כהרמב"ם]:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יא) (על הברטנורא) לפי שהם מד"ס עשו להם חיזוק ודתו המעמד (בתחלת היום). הר"מ. ודקרי הלל מד"ס אע"ג דתיקון נביאים הוא כל שאינו מפורש בתורת מרע"ה, מד"ס קרי ליה:

(יב) (על המשנה) מעמד. קיבוצן לכל תפלה מן הד' תפלות ועמידתן שם לתפלה ולתחנה ולבקשה נקרא מעמד. הר"מ:

(יג) (על המשנה) בנעילה. בירושלים לפי שהיו טרודין במוסף שיש בו להקריב בהמות יותר מתמיד שהוא אחד אין לך מוסף בלא שתי בהמות ולא היה להם פנאי כלל שהכהנים טרודין במוסף וישראל לחטוב עצים וכו'. רש"י ועתוי"ט:

(יד) (על הברטנורא) שאע"פ דתקנת נביאים הוא כד'ס דמי ובגמרא דף כ"ח קרי לה מדאורייתא משום דתקנת נביאים הוא:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

כל יום שיש בו הלל אין בו מעמד בשחרית:    פי' דהיינו חנוכה דבשאר ימים טובים לא משכחת לה בלא קרבן מוסף תוס' ז"ל:

קרבן מוסף אין בו נעילה:    פי' יום שמקריבין בו מוסף אין בו נעילה לפי שטרודין הם במוסף ואין להם פנאי לומר נעילה תוס' ז"ל:

קרבן עצים אין בו מנחה:    משום דעד המנחה היו טרודין בקרבן העצים אבל יש בו נעילה דכל כך לא היו מאחרין עד שעת נעילה ואמר בן עזאי כך היה וכו' תוס' ז"ל. וראיתי מוגה בתלמודו של הרב בצלאל ז"ל כך היה ר' יהושע דורש קרבן מוסף וכו' חזר ר' עקיבא להיות שונה כבן עזאי וכן הוא ברש"י ז"ל ובגמ' מה הפרש בין זה לזה הללו ד"ת והללו ד"ס פירשו תוס' ז"ל מה בין זה לזה כלומר מה הפרש בין קרבן מוסף לקרבן עצים דקרבן מוסף דוחה מנחה וקרבן עצים לא דחי מנחה הללו ד"ת פי' מוסף ולהכי קא דחי מנחה דהוי מד"ת אבל קרבן עצי' דהוי מד"ס הלכך לא דחי אלא נעילה דהוי מד"ס אבל לא דחי מנחה דהוי מד"ת ע"כ ורש"י ז"ל פי' הללו ד"ת מנחה כדאמרינן בברכות יצחק אבינו תקן תפלת מנחה שנאמר ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב נעילה מד"ס ע"כ:

אין במנחה וכו' אין בנעילה:    אית דגרסי אין בו מנחה. אין בו נעילה והיא גרסת תוס' ז"ל כמו שכתבתי: ובירושלמי מתני' דר"מ דר"מ אמר מתפללין וקורין מתפללין וקורין ברם כרבנן מתפללין וקורין מתפללין והולכים להם ע"כ. ומה שפירש רבינו עובדיה ז"ל במתני' לא נודע מהיכן לוקחו ואולי מסברא דנפשיה ז"ל: והילך פי' ה"ר יהונתן ז"ל שנמצא בסכ"י ישן כל יום שיש בו הלל בתפלת יוצר כגון חנוכה דאין בו מוסף אבל הלל יש בו אין בו מעמד שחרית כלומר לאותו מעמד שהיה בירושלם שהיה עומד על הקרבן לא היו קורין כלל בפ' בראשית אלא היו מתפללין ק"ש ותפלת יוצר אחר ד' שעות שהיה קרב התמיד כדאמרי' ביומא הקורא ק"ש עם אנשי משמר ואנשי מעמד לא יצא י"ח לפי שאנשי משמר מקדמי' ואנשי מעמד מאחרי' ולפי שהיו צריכי' למהר ולחזור לעמוד בבית המקדש כדי שיקריבו גם אברי התמיד והקטורת והנסכים והם מתעכבים בעבור קריאת ההלל לפיכך מקילינן להו שלא יקראו במעשה בראשית בו ביום אבל שאר מעמד שבכל א"י קורים במעשה בראשית כמשפטן דהא אינהו לא טרידו בשום דבר ואין להם לעשות כי אם להתפלל ומש"ה אמרי' לעיל שאפי' במוסף היו קורין במעשה בראשית בס"ת דאותה משנה ראשונה מיירי במעמדות של כל ערי א"י. קרבן מוסף כגון ר"ח שיש בו הלל וקרבן מוסף אין מעמד במנחה וכ"ש במוסף דהשתא לאו דידיה דחי דידיה לא כל שכן נמצא שאין בו מעמד כי אם בנעילה דבשחרית הלל דחי במוסף ובמנחה מוסף דחי וכך היה ר' יהושע שונה וכו' דקרבן מוסף שהוא כתוב בתורה ואינו צריך חזוק דוחה של נעילה דהא אינה תדירה ולא של מנחה דהא תדירה אבל קרבן עצים דהא אינו מן התורה עבדינן ליה חזוק שדוחה של מנחה אע"פ שהיא תדירה וחזר ר"ע להיות שונה כר' יהושע וקרבן עצים י"ל שאותם המתנדבים להביא עצים למערכה היו רגילין להביא קרבן בהמה בו ביום מרוב שמחתם במצות ולפיכך לאנשי מעמד היה להם טרדא לפיכך מקילינן לה שלא יקראו במעשה בראשית וי"ל שלא היו מקריבי' קרבן בהמה אבל לפי שכל ישראל מחבבי' את המצות ומכבדים העוסקים במצוה כדאמרי' בעלי אומניו' אינם רשאין לעמוד בפני ת"ת ומפני המביאין בכורים עומדים ה"נ כל עם ירושלם וכל הכהנים היו יוצאים לקראתם ולא היו זריזין למהר בעבודות אותו היום ולפיכך מקילינן לאנשי מעמד שלא יקראו במעשי בראשית ע"כ:

תפארת ישראל

יכין


בועז


הלכתא גבירתא

פירושים נוספים

בבלי כח א  רמב"ם הלכות כלי המקדש והעובדין בו ו ח