משנה תענית ד ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת תענית · פרק ד · משנה ב | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

אלו הן מעמדות, לפי שנאמר (במדבר כח, ב), "צו ד את בני ישראל ואמרת אלהם את קרבני לחמי", וכי היאך קרבנו של אדם קרב, והוא אינו עומד על גביו? התקינו נביאים הראשונים ה עשרים וארבע משמרות.

על כל משמר ומשמר היה מעמד בירושלים של כהנים, של לויםו, ושל ישראלים.

הגיע זמן המשמר לעלות, כהנים ולוים עולים לירושלים, וישראל שבאותו משמר מתכנסין לעריהן וקוראין במעשה בראשיתז.

נוסח הרמב"ם

ואלו הן המעמדות לפי שנאמר צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי לאישיי ריח ניחוחי תשמרו להקריב לי במועדו (במדבר כח ב) וכי היאך קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד על גביו אלא שהתקינו נביאים הראשונים עשרים וארבעה משמרות על כל משמר ומשמר היה מעמד בירושלים של כהנים ושל לויים ושל ישראל הגיע זמן המשמר כוהניו ולוייו עולים לירושלים וישראל שבאותו המשמר מתכנסין לעריהם וקורים במעשה בראשית.

פירוש הרמב"ם

אלו הן מעמדות לפי שנאמר צו את בני ישראל כו': כבר נתבאר לך מזה הלשון כי מלת מעמד כוללת משמרת כהונה ולויה ואנשי אותו מעמד והיו אנשי מעמד ההם שלוחי ישראל כולם והיה דעתם וכוונתם כולם להתעסק בעבודה ובתפלה ולא היו מתעסקין בעסקיהם והיה לבם ומחשבתם בקרבנות וכשהיה מגיע זמן המעמד כל מי שהיה מהם מאנשי אותו מעמד קרוב מירושלים היה נמצא במקדש בשעת הקרבת הקרבן עם הכהנים והלוים שבאותו משמר ומי שהיה רחוק מירושלים היו מתכנסים בבתי כנסיות שלהם ומתפללין וקוראין כמו שנזכר והיו מתעסקין בעבודת השם כל אותו השבוע שהיה המשמר שלהן בתפלה ובקריאה ותענית כמו שיתבאר והיו קורין מעשה בראשית לפי ששלימות המציאות בעבודה ואין אצלנו עבודה אלא עם הקרבנות וכן אמרו אלמלא מעמדות לא נתקיימו שמים וארץ:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

אלו הן מעמדות - מה טעם קאמר, מה טעם תקנו מעמדות לפי שנאמר צו את בני ישראל וגו':

על כל משמר ומשמר היה מעמד - מקצת שבטי ישראל חלוקים לכ"ד חלקים, שלוחים מכל ישראל לעמוד על הקרבן עם הכהנים והלוים שבאותו משמר:

וישראל שבאותו משמר מתכנסין לעריהם - אותם שהיו רחוקים מירושלים ולא היו יכולים לעלות לעמוד על הקרבן במשמר שלהן, מתכנמים בבתי כנסיות בעריהן ומתענים ומתפללים וקורין בתורה בכל יום במעשה בראשית להודיע שהעולם עומד על העבודה שעושים במקדש:

פירוש תוספות יום טוב

לפי שנאמר צו וגו' וסופו תשמרו. לכל ישראל צוה כדפירש הר"ב במשנה ז' פרק ב' ואי אפשר לכל ישראל כולן שיהו עומדין בעזרה בשעת קרבן:

נביאים הראשונים. שמואל ודוד. רש"י. וכן כתיב בדברי הימים א' ט' המה יסד דוד ושמואל הרואה באמונתם:

של לוים. שגם הם נתחלקו לכ"ד משמרות. ככתוב בד"ה:

וקוראין במעשה בראשית. פירוש בין אותן שהיו רחוקים ומתכנסים בעריהן בבה"כ בין אותן שהיו בירושלים במקדש. כדפי' הר"ב במשנה דלקמן:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ד) (על המשנה) צו. וסופו תשמרו לכל ישראל צוה. וא"א לכל ישראל כולן שיהיו עומדין בעזרה בשעת קרבן:

(ה) (על המשנה) הראשונים. שמואל ודוד. רש"י. וכן כתיב (בר"ה א טו) המה יסד דוד ושמואל הרואה באמונתם:

(ו) (על המשנה) של לוים. שגם המה נתחלקו לכ"ד משמרות:

(ז) (על המשנה) במעשה בראשית. פירוש בין אותן שהיו רחוקים ומתכנסים בעריחב בבהכ"נ בין אותן שהיו בירושלים במקדש:

תפארת ישראל

יכין


בועז


הלכתא גבירתא

פירושים נוספים

בבלי כז א  רמב"ם הלכות כלי המקדש והעובדין בו ו א