משנה תענית ד ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת תענית · פרק ד · משנה ז | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה, אסור מלספר ומלכבסכח, ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת.

ערב תשעה באב לא יאכל אדם שני תבשילין, לא יאכל בשר ולא ישתה יין.

רבן שמעון בן גמליאל אומר, ישנה.

רבי יהודה מחייב בכפיית המיטה, ולא הודו לו חכמים.

נוסח הרמב"ם

שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה אסורים מלספר ומלכבס ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת ערב תשעה באב לא יאכל אדם שני תבשילין לא יאכל בשר ולא ישתה יין רבן שמעון בן גמליאל אומר ישנה רבי יהודה מחייב בכפיית המיטה ולא הודו לו חכמים.


פירוש הרמב"ם

חמשה דברים אירעו את אבותינו בי"ז בתמוז וכו': זה הדין הוא בשני תנאים האחד שתהיה סעודה המפסיק בה והשני שתהיה אותה האכילה אחר חצי היום אבל אם אכל קודם חצות סעודה המפסקת או אחר חצות ודעתו לאכול פעם אחרת מותר לו לאכול בשר ולשתות יין ומאמר רבן שמעון בן גמליאל שאמר ישנה רוצה לומר שישנה מנהגו לגרוע כלומר שיגרע מרבוי המאכל והמשקין ואין הלכה כר' יהודה. ואמרו בחמישי מותרין הוא מאמר רבן שמעון בן גמליאל שאמר כל השבת אסור ואפי' לאחר התענית ואין הלכה. וממה שאתה חייב לדעת כי כל המצות הנוהגות באבל נוהגות בט' באב ועוד יתבארו הלכות אבל במקומן ודין תעניתו כדין תענית צום כפור רוצה לומר שאסור ברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה ומוסיפין מחול על הקדש ועשיית מלאכה בו מגונה מאד:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

שבת שחל ט' באב - שבוע שחל ט' באב להיות בתוכה:

אסור לספר ולכבס - כל אותו שבוע עד שיעבור התענית:

ובחמישי מותרים - כשהיו מקדשים על פי הראיה וחל ט, באב להיות בערב שבת, מותרים לכבס בחמישי שלפני התענית מפני כבוד השבת:

שני תבשילין - אין אסור משום שני תבשילין אלא דבר שאינו נאכל כמות שהוא חי, אבל דבר הנאכל כמות שהוא חי כגון חלב וגבינה וקטניות בזמן שהיא לחה, אע"פ שבשלן אין בהן משום שני תבשילין:

ולא יאכל בשר ולא ישתה יין - ה"מ לאחר חצי היום ובסעודה המפסקת שאין דעתו לאכול אחריה סעודת קבע. אבל קודם חצי היום אפילו בסעודה המפסקת, או בסעודה שאינה מפסקת אפילו לאחר חצי היום, שרי לאכול ב' תבשילין, ובבשר ויין:

רשב"ג אומר ישנה - אם היה רגיל בשני תבשילין אוכל תבשיל אחד, היה רגיל בשני כוסות של יין שותה כוס אחד. ואין הלכה כרשב"ג:

בכפיית המטה - שכופה המטה על פניה ולא ישכב עליה אלא בקרקע. ואין הלכה כר"י:

פירוש תוספות יום טוב

ומלכבס. אפילו לכבס ולהניח כדי שילבוש לאחר זמן אסור. כדמסיק בגמרא ופירש"י דטעמא דאסור משום דנראה כמסיח דעתו שעוסק בכיבוס בגדים:

ובחמישי מותרין כו'. [כתב הר"ב כשהיו מקדשין על פי הראייה כו'. ומסיים רש"י וכשחל ט' באב בד' בשבת. לא אצטריך למתני דמותרין כדאמרינן בגמ' לא שנו. אלא לפניו וכו'] ועיין במשנה ו' פ"ק:

שני תבשילין. כתב הר"ב אין אסור אלא דבר שאינו נאכל וכו'. ולא התנה כן בשני תבשילין דעירוב בריש פ"ב דביצה. דאין למדין זה מזה:

רבן שמעון בן גמליאל אומר. כתב הר"ב ואין הלכה כר"ש ב"ג. וכך כתב הרמב"ם. ועיין במשנה ז' פ"ח דערובין:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(כח) (על המשנה) ומלכבס. אפילו לכבס ולהניח כדי שילבוש לאחר זמן אסור. גמרא. ופירש"י משום דנראה כמסיח דעתו שעוסק בכבוס בגדים:

תפארת ישראל

יכין


בועז


הלכתא גבירתא

פירושים נוספים

בבלי כט ב  [[רמב"ם הלכות תעניות

ה ו]]  שולחן ערוך אורח חיים תקנא ג