משנה קידושין ד יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת קידושין · פרק ד · משנה יד | >>


משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

רבי יהודה אומר, לא ירעה רווק בהמה, ולא יישנו שני רווקים בטלית אחת.

וחכמים מתירין.

כל שעסקיו עם הנשים, לא יתייחד עם הנשים.

ולא ילמד אדם את בנו אומנות בין הנשים.

רבי מאיר אומר: לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקיה נב (וקלה), ויתפלל למי שהעושר נג והנכסים שלונד, שאין אומנות שאין בה עניות ועשירות, שלא עניות מן האומנות ולא עשירות מן האומנות, אלא הכל לפי זכותונה.

רבי שמעון בן אלעזר אומרנו, ראית מימיך חיה ועוף שיש להם אומנות? והן מתפרנסין שלא בצער. והלא לא נבראו אלא לשמשני, ואני נבראתי לשמש את קוני, אינו דין שאתפרנס שלא בצער? אלא שהרעותי נז מעשי וקיפחתי את פרנסתי.

אבא גוריין אש צדיין אומר משום אבא גוריא, לא ילמד אדם את בנו, חמר, גמל, ספרנח, ספן, רועה, וחנווני, שאומנותן אומנות לסטים.

רבי יהודה אומר משמו, החמרים, רובן רשעים, והגמלין, רובן כשרים.

הספנין, רובן חסידים.

טוב שברופאים, לגיהנם.

והכשר שבטבחים, שותפו של עמלק.

רבי נהוראי אומר: מניח אני כל אומניות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה, שאדם אוכל משכרה בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא.

ושאר כל אומניות אינן כן.

כשאדם בא לידי חולי או לידי זקנה או לידי יסורין ואינו יכול לעסוק במלאכתו, הרי הוא מת ברעב.

אבל התורה אינה כןנט, אלא משמרתו מכל רע בנערותו ונותנת לו אחרית ס ותקוה בזקנותו.

בנערותו מהו אומר, (ישעיהו מ) וקוי ה' יחליפו כח.

בזקנותו מהו אומר, (תהלים צב) עוד ינובון בשיבהסא.

וכן הוא אומר באברהם אבינו עליו השלום, (בראשית כד) ואברהם זקן, וה' ברך את אברהם בכל.

מצינו שעשה אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא נתנה, שנאמר, (שם כו) עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצוותי חקותי ותורותי.


נוסח הרמב"ם

[עריכה]

רבי יהודה אומר לא ירעה רווק בהמה ולא יישנו שני רווקים בטלית אחת וחכמים מתירין כל שעסקו עם הנשים לא יתייחד עם הנשים לא ילמד אדם את בנו אומנות בין הנשים ולא ילמד אדם את בנו חמר גמל ספר ספן חנווני ורועה מפני שאומנותן אומנות ליסטים.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

ר"י אומר לא ירעה רווק בהמה ולא ישנו שני רווקים כו': מה שאמר כל שאומנתו בין הנשים לא יתייחד עם הנשים רוצה לומר שאינו מותר זה בשביל פרנסתו בשום פנים וחייב אדם שילמד את בנו אומנות נקיה לכך אסור שיעשה ספר כו' וכבר בארנו שלא נחשדו ישראל על משכב זכור ועל הבהמה ולכך אין הלכה כרבי יהודה:

סליק פירוש המשניות להרמב"ם למסכת קדושין בס"ד


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

וחכמים מתירין - והלכה כחכמים. שלא נחשדו ישראל על הזכור: נ

כל שאומנתו בין הנשים - שמלאכת אומנתו נעשית לנשים, והנשים צריכות לו:

לא יתיחד עם הנשים - ואפילו עם הרבה נשים. לפי שלבן גס בו ומחפות עליו. ואילו אינש אחרינא עם שתי נשים תנן דלא, שלש וד' שפיר דמי. ורמב"ם פירש דלא שרינן אפילו משום כדי חייו נא להתיחד עם הנשים הואיל ופרנסתו מהן:

חמר גמל וספן - כל אלו אומנות לסטות, כשלנין בדרכים נכנסים ולוקטים עצים ופירות מן הכרמים. ועוד שנשכרים לבני אדם ומעבירין על תנאם:

רועה - [בהמות שלו] שמעביר הבהמות לרעות בשדה אחרים:

חנוני - מלומד באונאה, להטיל מים ביין, וצרורות בחיטין. שחייב אדם ללמד את בנו אומנות נקיה:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(נ) (על הברטנורא) ועל הבהמה. רש"י ור"ן:

(נא) (על הברטנורא) כלומר דה"א דלשרי להתיחד עם ב' נשים משום כדי חייו. וכתב הר"מ וכיצד יעשה יתעסק עמהן ואשתו עמו. או יפנה למלאכה אחרת:

(נב) (על המשנה) נקיה כו'. בגמרא מחטא דתלמיותא. כלומר תופר בגדים קרועים. והיינו תלמיותא שהתפירות עשויות שורות שורות כתלמים של מחרישה. רש"י. והערוך מסיים נקיה מגזל וקלה דאין בה חסרון כיס:

(נג) (על המשנה) למי כו'. לשון רש"י, ואל יאמר בלבו אומנות זו אינה מעשרת אלא יבקש רחמים למי שהעושר שלו:

(נד) (על המשנה) שלו כו'. שנאמר לי הכסף ולי הזחב נאום ה' צבאות. גמרא:

(נה) (על המשנה) לפי זכותו. וקשה לי דאם הכל לפי זבותו א"ב תפלה מאי מהניא ליה. שאם זבותו כדאי אין הקב"ה מקפח שכרו ואם זכותו אינו כדאי הא אמרן הבל לפי זכותו. ומסיק שע"י התפלה זכותו יגרום לשנות מזלו כמו ע"י זכות גדול. ועתוי"ט:

(נו) (על המשנה) רשב"א כו'. כלומר ר"מ חביא ראיה מן השכר. ורשב"א חביא ראיה מן העונש:

(נז) (על המשנה) שהורעתי כו'. שנאמר עונותיכם הטו. גמרא:

(נח) (על המשנה) ספר. בגמרא ובירושלמי גרס קדר. ופירש"י בעלי קרנות:רשעים. שעוברים על תנאם. כשרים. שפורשין למדברות למקום גדודי חיות ולסטים ויראים לנפשם ומשברים לבן למקום:חסידים. שפורשים למקום הסכנה ותמיד הם ברעדה יותר מן הגמלים:

(נט) (על המשנה) אינו כן. שאף חבא לידי זקנה או יסורין ואינו יכול לעסוק בה הוא אוכל ממתן שכרה. דכתיב עוד ינובון בשיבה. רש"י. וממילא דה"ה יסורין דכל שאינו יכול לעסוק בה מה לי זקנה מה לי יסורין:

(ס) (על המשנה) אחרית. והוא מענין אחריות, שפירושו מיטב. וכן מסיים דשנים ורעננים יהיו:

(סא) (על המשנה) בשיבה. לשון רש"י, יצמחו צמח, ויתיחד שכרן לעת שיבתן דשנים ורעננים יהיו:



פירושים נוספים