משנה קידושין ד רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) עשרה יוחסין עלו מבבל -

כוהני, לויי, ישראלי,

חללי, גרי, וחרורי,

ממזרי, נתיני, שתוקי, ואסופי.

כוהני, לויי, וישראלי -

מותרין לבוא זה בזה.

לויי, ישראלי, חללי, גרי, וחרורי -

מותרין לבוא זה בזה.

גרי, וחרורי, ממזרי, נתיני, שתוקי, אסופי -

מותרין לבוא זה בזה.

(ב) אלו הם השתוקין -

כל שהוא מכיר את אימו, ואינו מכיר את אביו.

אסופי - כל שנאסף מן השוק,

ואינו מכיר לא את אביו, ולא את אימו.

אבא שאול, היה קורא לשתוקי - בדוקי.

(ג) כל האסורין מלבוא בקהל -

מותרין לבוא זה בזה.

רבי יהודה - אוסר.

רבי אלעזר אומר:

ודאין בוודאין - מותר.

ודאין בספקן, וספקן בוודאין, וספקן בספקן - אסור.

ואלו הן הספקות - שתוקי, ואסופי, וכותי.

(ד) הנושא אישה כוהנת -

צריך לבדוק אחריה - ארבע אימהות שהן שמונה,

אימה, ואם אימה, ואם אבי אימה, ואימה,

אם אביה, ואימה, אם אבי אביה, ואימה.

לויים וישראל - מוסיפין עליהן עוד אחת.

(ה) אין בודקין -

לא מן המזבח ולמעלה,

ולא מן הדוכן ולמעלה,

ולא מן הסנהדרין ולמעלה.

כל שהוחזקו אבותיו -

שוטרי הרבים, גבאי צדקה -

משיאין לכהונה - ואינן צריכין לבדוק אחריהן.

רבי יוסי אומר:

אף מי שהיה חתום עד - בארכי הישנה של ציפורין.

רבי חנינה בן אנטיגנוס אומר:

אף מי שהיה מוכתב - באסרטיא של מלך.

(ו) בת חלל זכר -

פסולה מן הכהונה - לעולם.

ישראל שנשא חללה -

בתו - כשרה.

וחלל שנשא בת ישראל -

בתו - פסולה מן הכהונה.

רבי יהודה אומר:

בת גר זכר - כבת חלל זכר.

(ז) רבי אליעזר בן יעקב אומר:

ישראל שנשא גיורת - בתו כשרה לכהונה.

וגר שנשא בת ישראל - בתו כשרה לכהונה.

אבל גר שנשא גיורת - בתו פסולה לכהונה,

אחד גרים, ואחד עבדים משוחררים,

אפילו עד עשרה דורות - עד שתהא אימן מישראל.

רבי יוסי אומר:

אף גר שנשא גיורת - בתו כשרה לכהונה.

(ח) האומר: בני זה ממזר - אינו נאמן.

אפילו שניהם אומרים,

על העובר שבמעיה, ממזר הוא - אינן נאמנין.

רבי יהודה אומר: נאמנין.

(ט) מי שנתן רשות לשלוחו - לקדש את בתו,

והלך הוא - וקידשה,

אם שלו קדמו - קידושיו קידושין.

ואם של שלוחו קדמו - קידושיו קידושין.

אין ידוע - שניהם נותנין גט.

ואם רצו - אחד נותן גט, ואחד כונס.

וכן האשה שנתנה רשות לשלוחה - לקדשה,

והלכה היא - וקידשה את עצמה,

אם שלה קדמו - קידושיה קידושין.

ואם של שלוחה קדמו - קידושיו קידושין.

אין ידוע - שניהן נותנין גט.

ואם רצו - אחד נותן גט, ואחד כונס.

(י) מי שיצא הוא ואשתו - למדינת הים,

ובא הוא ואשתו ובניו, ואמר:

אשה שיצאת עמדי למדינת הים - הרי היא זו, ואלו בניה,

אינו צריך להביא ראיה - לא על האשה, ולא על הבנים.

מתה, ואלו בניה,

מביא ראיה - על הבנים,

ואינו מביא ראיה - על האשה.

(יא) אשה נשאתי במדינת הים - הרי היא זו, ואלו בניה,

מביא ראיה - על האשה,

ואינו מביא ראיה - על הבנים.

מתה, ואלו בניה,

מביא ראיה - על האשה, ועל הבנים.

(יב) [יא] *הערה 1: לא יתייחד איש אחד - עם שתי נשים,

אבל אשה אחת - מתייחדת עם שני אנשים.

רבי שמעון אומר:

אף איש אחד - מתייחד עם שתי נשים,

ובזמן שאשתו עימו, ישן עמהן בפונדקי - מפני שאשתו משמרתו.

מתייחד אדם - עם אימו ועם בתו,

וישן עמהם - בקרוב בשר.

הגדילו - זה ישן בכסותו, וזה ישן בכסותו.

(יג) [יב] לא ילמד רווק - סופרים.

ולא תלמד אשה - סופרים.

רבי אלעזר אומר:

אף מי שאין עימו אשה - לא ילמד סופרים.

(יד) [יג] רבי יהודה אומר:

לא ירעה רווק - בהמה,

ולא ישנו שני רווקים - בטלית אחת.

וחכמים - מתירין.

כל שעסקו עם הנשים - לא יתייחד עם הנשים.

לא ילמד אדם את בנו אומנות - בין הנשים.

ולא ילמד אדם את בנו -

חמר, גמל, ספר,

ספן, חנווני, ורועה,

מפני שאומנותן - אומנות ליסטים.

הערות

• הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם

הדף הראשי של משנה קידושין ד

משנה קידושין, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב