משנה קידושין ד ניקוד

<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ד, קידושין •

פרק ד

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד

עריכה

(א)

עֲשָׂרָה יוֹחֲסִין עָלוּ מִבָּבֶל:

כַּהֲנֵי, לְוִיֵּי, יִשְׂרְאֵלֵי,

חֲלָלֵי, גֵּרֵי, וַחֲרוּרֵי,

מַמְזֵרֵי, נְתִינֵי, שְׁתוּקֵי, וַאֲסוּפֵי.

כַּהֲנֵי, לְוִיֵּי וְיִשְׂרְאֵלֵי,

מֻתָּרִים לָבוֹא זֶה בָּזֶה.

לְוִיֵּי, יִשְׂרְאֵלֵי, חֲלָלֵי, גֵּרֵי וַחֲרוּרֵי,

מֻתָּרִים לָבוֹא זֶה בָּזֶה.

גֵּרֵי וַחֲרוּרֵי, מַמְזֵרֵי וּנְתִינֵי, שְׁתוּקֵי וַאֲסוּפֵי,

כֻּלָּם מֻתָּרִין לָבוֹא זֶה בָזֶה:

(ב)

וְאֵלּוּ הֵם שְׁתוּקֵי,

כֹּל שֶׁהוּא מַכִּיר אֶת אִמּוֹ, וְאֵינוֹ מַכִּיר אֶת אָבִיו.

אֲסוּפֵי,

כֹּל שֶׁנֶּאֱסַף מִן הַשּׁוּק, וְאֵינוֹ מַכִּיר לֹא אָבִיו וְלֹא אִמּוֹ.

אַבָּא שָׁאוּל הָיָה קוֹרֵא לִשְׁתוּקִי, בְּדוּקִי:

(ג)

כָּל הָאֲסוּרִים לָבוֹא בַּקָּהָל, מֻתָּרִים לָבוֹא זֶה בָזֶה.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר [צ"ל אֶלְעָזָר] אוֹמֵר:

וַדָּאָן בְּוַדָּאָן, מֻתָּר.

וַדָּאָן בִּסְפֵקָן, וּסְפֵקָן בְּוַדָּאָן, וּסְפֵקָן בִּסְפֵקָן, אָסוּר.

וְאֵלּוּ הֵן הַסְּפֵקוֹת: שְׁתוּקִי, אֲסוּפִי, וְכוּתִי:

(ד)

הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה כֹּהֶנֶת,

צָרִיךְ לִבְדֹּק אַחֲרֶיהָ אַרְבַּע אִמָּהוֹת שֶׁהֵן שְׁמוֹנֶה:

אִמָּהּ וְאֵם אִמָּהּ,

וְאֵם אֲבִי אִמָּהּ וְאִמָּהּ,

וְאֵם אָבִיהָ וְאִמָּהּ,

וְאֵם אֲבִי אָבִיהָ וִאִמָּהּ.

לְוִיָּה וְיִשְׂרְאֵלִית,

מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן עוֹד אַחַת:

(ה)

אֵין בּוֹדְקִין,

לֹא מִן הַמִּזְבֵּחַ וּלְמַעְלָה,

וְלֹא מִן הַדּוּכָן וּלְמַעְלָה,

וְלֹא מִן סַנְהֶדְרִין וּלְמַעְלָה.

וְכֹל שֶׁהֻחְזְקוּ אֲבוֹתָיו מִשּׁוֹטְרֵי הָרַבִּים וְגַבָּאֵי צְדָקָה,

מַשִּׂיאִין לִכְהֻנָּה, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִבְדֹּק אַחֲרֵיהֶן.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:

אַף מִי שֶׁהָיָה חָתוּם עֵד בְּעַרְכֵי הַיְשָׁנָה שֶׁל צִפּוֹרִי.

רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר:

אַף מִי שֶׁהָיָה מֻכְתָּב בְּאִסְטְרַטְיָא שֶׁל מֶלֶךְ:

(ו)

בַּת חָלָל זָכָר,

פְּסוּלָה מִן הַכְּהֻנָּה לְעוֹלָם.

יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא חֲלָלָה,

בִּתּוֹ כְּשֵׁרָה לִכְהֻנָּה.

חָלָל שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל,

בִּתּוֹ פְּסוּלָה לִכְהֻנָּה.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

בַּת גֵּר זָכָר כְּבַת חָלָל זָכָר:

(ז)

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר:

יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּשָׂא גִּיּוֹרֶת,

בִּתּוֹ כְּשֵׁרָה לִכְהֻנָּה;

וְגֵר שֶׁנָּשָׂא בַּת יִשְׂרָאֵל,

בִּתּוֹ כְּשֵׁרָה לִכְהֻנָּה.

אֲבָל גֵּר שֶׁנָּשָׂא גִּיּוֹרֶת,

בִּתּוֹ פְּסוּלָה לִכְהֻנָּה.

אֶחָד גֵּר וְאֶחָד עֲבָדִים מְשֻׁחְרָרִים,

אֲפִלּוּ עַד עֲשָׂרָה דּוֹרוֹת;

עַד שֶׁתְּהֵא אִמּוֹ מִיִּשְׂרָאֵל.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:

אַף גֵּר שֶׁנָּשָׂא גִּיּוֹרֶת,

בִּתּוֹ כְּשֵׁרָה לִכְהֻנָּה:

(ח)

הָאוֹמֵר: בְּנִי זֶה מַמְזֵר,

אֵינוֹ נֶאֱמָן;

וַאֲפִלּוּ שְׁנֵיהֶם אוֹמְרִים עַל הָעֻבָּר שֶׁבְּמֵעֶיהָ: מַמְזֵר הוּא,

אֵינָם נֶאֱמָנִים.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: נֶאֱמָנִים:

(ט)

מִי שֶׁנָּתַן רְשׁוּת לִשְׁלוּחוֹ לְקַדֵּשׁ אֶת בִּתּוֹ, וְהָלַךְ הוּא וְקִדְּשָׁהּ,

אִם שֶׁלּוֹ קָדְמוּ, קִדּוּשָׁיו קִדּוּשִׁין;

וְאִם שֶׁל שְׁלוּחוֹ קָדְמוּ,

קִדּוּשָׁיו קִדּוּשִׁין.

וְאִם אֵינוֹ יָדוּעַ,

שְׁנֵיהֶם נוֹתְנִים גֵּט;

וְאִם רָצוּ, אֶחָד נוֹתֵן גֵּט וְאֶחָד כּוֹנֵס.

וְכֵן הָאִשָּׁה שֶׁנָּתְנָה רְשׁוּת לִשְׁלוּחָהּ לְקַדְּשָׁהּ,

וְהָלְכָה וְקִדְּשָׁה אֶת עַצְמָהּ,

אִם שֶׁלָּהּ קָדְמוּ,

קִדּוּשֶׁיהָ קִדּוּשִׁין;

וְאִם שֶׁל שְׁלוּחָהּ קָדְמוּ,

קִדּוּשָׁיו קִדּוּשִׁין.

וְאִם אֵינוֹ יָדוּעַ,

שְׁנֵיהֶם נוֹתְנִין לָהּ גֵּט;

וְאִם רָצוּ, אֶחָד נוֹתֵן לָהּ גֵּט וְאֶחָד כּוֹנֵס:

(י)

מִי שֶׁיָּצָא הוּא וְאִשְׁתּוֹ לִמְדִינַת הַיָם,

וּבָא הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו,

וְאָמַר:

אִשָּׁה שֶׁיָּצָאת עִמִּי לִמְדִינַת הַיָּם,

הֲרֵי הִיא זוֹ, וְאֵלּוּ בָּנֶיהָ,

אֵינוֹ צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה,

לֹא עַל הָאִשָּׁה וְלֹא עַל הַבָּנִים.

מֵתָה וְאֵלּוּ בָּנֶיהָ,

מֵבִיא רְאָיָה עַל הַבָּנִים,

וְאֵינוֹ מֵבִיא רְאָיָה עַל הָאִשָּׁה:

(יא)

אִשָּׁה נָשָׂאתִי בִּמְדִינַת הַיָּם,

הֲרֵי הִיא זוֹ, וְאֵלּוּ בָּנֶיהָ,

מֵבִיא רְאָיָה עַל הָאִשָּׁה,

וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה עַל הַבָּנִים.

מֵתָה וְאֵלּוּ בָּנֶיהָ,

צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה עַל הָאִשָּׁה וְעַל הַבָּנִים:

(יב)

לֹא יִתְיַחֵד אָדָם עִם שְׁתֵּי נָשִׁים;

אֲבָל אִשָּׁה אַחַת מִתְיַחֶדֶת עִם שְׁנֵי אֲנָשִׁים.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:

אַף אִישׁ אֶחָד מִתְיַחֵד עִם שְׁתֵּי נָשִׁים בִּזְמַן שֶׁאִשְׁתּוֹ עִמּוֹ,

וְיָשֵׁן עִמָּהֶם בַּפֻּנְדְּקִי,

מִפְּנֵי שֶׁאִשְׁתּוֹ מְשַׁמְּרַתּוּ.

מִתְיַחֵד אָדָם עִם אִמּוֹ וְעִם בִּתּוֹ,

וְיָשֵׁן עִמָּהֶם בְּקֵרוּב בָּשָׂר;

וְאִם הִגְדִּילוּ,

זוֹ יְשֵׁנָה בִּכְסוּתָהּ וְזֶה יָשֵׁן בִּכְסוּתוֹ:

(יג)

לֹא יִלְמַד אָדָם רַוָּק סוֹפְרִים,

וְלֹא תִּלְמַד אִשָּׁה סוֹפְרִים.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:

אַף מִי שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה,

לֹא יִלְמַד סוֹפְרִים:

(יד)

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

לֹא יִרְעֶה רַוָּק בְּהֵמָה,

וְלֹא יִישְׁנוּ שְׁנֵי רַוָּקִים בְּטַלִּית אֶחָת.

וַחֲכָמִים מַתִּירִין.

כֹּל שֶׁעֲסָקָיו עִם הַנָּשִׁים,

לֹא יִתְיַחֵד עִם הַנָּשִׁים.

וְלֹא יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ אֻמָּנוּת בֵּין הַנָּשִׁים.

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:

לְעוֹלָם יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ אֻמָּנוּת נְקִיָּה וְקַלָּה,

וְיִתְפַּלֵּל לְמִי שֶׁהָעֹשֶׁר וְהַנְּכָסִים שֶׁלּוֹ.

שֶׁאֵין אֻמָּנוּת שֶׁאֵין בָּהּ עֲנִיּוּת וַעֲשִׁירוּת;

שֶׁלֹּא עֲנִיּוּת מִן הָאֻמָּנוּת וְלֹא עֲשִׁירוּת מִן הָאֻמָּנוּת,

אֶלָּא הַכֹּל לְפִי זְכוּתוֹ.

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר:

רָאִיתָ מִיָּמֶיךָ חַיָּה וָעוֹף שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֻמָּנוּת?

וְהֵן מִתְפַּרְנְסִין שֶׁלֹּא בְּצַעַר;

וַהֲלֹא לֹא נִבְרְאוּ אֶלָּא לְשַׁמְּשֵׁנִי,

וַאֲנִי נִבְרֵאתִי לְשַׁמֵּשׁ אֶת קוֹנִי;

אֵינוֹ דִּין שֶׁאֶתְפַּרְנֵס שֶׁלֹּא בְּצַעַר?

אֶלָּא שֶׁהֲרֵעוֹתִי מַעֲשַׂי וְקִפַּחְתִּי אֶת פַּרְנָסָתִי.

אַבָּא גּוּרְיָן אִישׁ צַדְיָן אוֹמֵר מִשּׁוּם אַבָּא גּוּרְיָא:

לֹא יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ,

חַמָּר, גַּמָּל, סַפָּר, סַפָּן, רוֹעֶה, וְחֶנְוָנִי,

שֶׁאֻמָּנוּתָן אֻמְּנוּת לִסְטִים.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ:

הַחַמָּרִים, רֻבָּן רְשָׁעִים.

וְהַגַּמָּלִין, רֻבָּן כְּשֵׁרִים.

הַסַּפָּנִין, רֻבָּן חֲסִידִים.

טוֹב שֶׁבָּרוֹפְאִים, לַגֵּיהִנֹּם;

וְהַכָּשֵׁר שֶׁבַּטַּבָּחִים, שֻׁתָּפוֹ שֶׁל עֲמָלֵק.

רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר:

מַנִּיחַ אֲנִי כָּל אֻמָּנִיּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם,

וְאֵינִי מְלַמֵּד אֶת בְּנִי אֶלָּא תּוֹרָה,

שֶׁאָדָם אוֹכֵל מִשְּׂכָרָהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה,

וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לָעוֹלָם הַבָּא;

וּשְׁאָר כָּל אֻמָּנִיּוֹת אֵינָן כֵּן.

כְּשֶׁאָדָם בָּא לִידֵי חֹלִי אוֹ לִידֵי זִקְנָה אוֹ לִידֵי יִסּוּרִין,

וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲסֹק בִּמְלַאכְתּוֹ,

הֲרֵי הוּא מֵת בָּרָעָב.

אֲבָל הַתּוֹרָה אֵינָהּ כֵּן,

אֶלָּא מְשַׁמְּרַתּוּ מִכָּל רַע בְּנַעֲרוּתוֹ,

וְנוֹתֶנֶת לוֹ אַחֲרִית וְתִקְוָה בְּזִקְנוּתוֹ.

בְּנַעֲרוּתוֹ מַהוּ אוֹמֵר? "וְקוֹיֵ ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ" (ישעיהו מ, לא);

בְּזִקְנוּתוֹ מַהוּ אוֹמֵר? "עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה" (תהלים צב, טו).

וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם:

"וְאַבְרָהָם זָקֵן, וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל" (בראשית כד, א).

מָצִינוּ שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ עַד שֶׁלֹּא נִתְּנָה,

שֶׁנֶּאֱמַר: "עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי" (בראשית כו, ה):

<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ד, קידושין •

משנה קידושין, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב