משנה קידושין ד יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת קידושין · פרק ד · משנה יא | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

אשה נשאתי במדינת הים הרי היא זו ואלו בניה, מביא ראיה על האשה ואינו צריך להביא ראיה על הבניםמ.

מתה ואלו בניה, צריך להביא ראיה על האשה ועל הבנים.

נוסח הרמב"ם

אישה נשאתי במדינת הים הרי היא זו ואלו בניה מביא ראיה על האישה ואינו מביא ראיה על הבנים מתה ואלו בניה מביא ראיה על האישה ועל הבנים.


פירוש הרמב"ם

אשה נשאתי במדינת הים הרי זה כו': גם זה כולו מבואר: פסק ההלכה ואפילו אשה אחת לא תתייחד וכל שכן שתי נשים ואיש אחד אלא א"כ היו שתי הנשים שתי צרות או שתי יבמות או אשה וחמותה או אשה ובת בעלה ואשה ותינוקת שיודעת טעם ביאה ואינה מוסרת עצמה לפי שאלו שונאות זו את זו ולא תבעל אחת מהן בפני האחרת כדי שלא תפרסם עניניה וכמו כן נערה שהיא קטנה מספרת הענין ולא תאסר אשת איש על בעלה משום ייחוד אלא אם קינא לה קודם לכן כמו שבארנו בתחילת סוטה ואין מלקין אשת איש על הייחוד ולא מי שנתייחד עמה גזירה שמא תוציא לעז על בניה ומלקין על ייחוד פנויה שניהם בכלל אמנם העיקר שהוא אצלינו במה שאמרו מלקין על לא טובה השמועה אין הפרש בזה בין פנויה בין אשת איש או זכור או שאר עריות עד שרבתה השמועה רעה על שניהם שזנו בזה הענין ואינו מותר לבן ישראל שיתיחד עם הערוה מן העריות אלא בבהמה והזכור לפי שהעיקר אצלינו לא נחשדו ישראל על משכר זכור ועל הבהמה והותיקון מן החכמים היו מרחיקין כל ייחוד ואפילו ייחוד בהמה עם גודל פרישות עליהם השלום. ומה שאמר והגדילו הוא שתהיה הבת משנים עשר שנה ויום אחד והבן משלשה עשר שנה ויום אחד ועל מנת שלא תהיה בושה לעמוד לפניו ערומה אבל אם היתה בושה לעמוד לפניו ערומה הרי זו אסורה ואפילו בפתות מאלו השנים:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

' -אין פירוש למשנה זו

פירוש תוספות יום טוב

ואין צריך להביא ראיה על הבנים. הקטנים הכרוכים אחריה כדאיתא בגמ':

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(מ) (על המשנה) הבנים. הקטנים הכרוכים אחריה. גמרא:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

אשה נשאתי וכו':    ירושלמי תני הביא ראיה על הגדולים יביא ראיה על הקטנים להידה מילה א"ר יונה אני אומר שמא נתגרשה בנתים. ובגמ' אמר ר"ל לא שנו דסמכינן אכרוכים אלא לקדשי הגבול שאם כהן הוא אוכל בקדשי הגבול אבל ליוחסין לא פי' שאם יש בהן בנות אינם נישאות לכהנים עד שיביאו ראיה שהן בנותיה של זו ור' יוחנן אמר אפילו ליוחסין ואפילו לישרף ולישקל זה ע"ג זה פי' שריפה אב על בתו סקילה אם עם בנה אם היה להן חזקה שזה אביה או שזו אמו נסקל או נשרף. וכתב הר"ן ז"ל ולפי מה שכתבתי למעלה דאפילו לרבנן דאמרי כל משפחה בחזקת כשרות הן עומדות אפ"ה כהן צריך לבדוק משום חללות אתיא שפיר הך מתני' וגמ' דילה אבל לדברי האומרים דאפילו כהן אינו צריך לבדוק צ"ע למה צריך להביא ראיה על האשה ואפשר דנהי דס"ל לרבנן דכל משפחות בחזקת כשרות הן עומדות ה"מ היכא דאיכא חזקת משפחה אבל היכא דליכא חזקת משפחה לא עכ"ל ז"ל:

תפארת ישראל

יכין

ועל הבנים:    ר"ל בודק גם מאם ולמעלה וצריך נמי להביא ראיה שהבנים הללו הם מזאת האשה שבדקו יחוסה:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים