משנה עדיות ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


עדיות פרק ג: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר נזיקין · מסכת עדיות · פרק שלישי ("כל המטמאין") · >>

פרקי מסכת עדיות: א ב ג ד ה ו ז ח

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·משנה י ·משנה יא ·משנה יב ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

כל המטמאין באהל שנחלקו והכניסן לתוך הבית, רבי דוסא בן הרכינס מטהר וחכמים מטמאין.

כיצד, הנוגע בכשני חצאי זיתים מן הנבילה או נושאן, ובמת, הנוגע בכחצי זית [ ומאהיל על כחצי זית או נוגע בכחצי זית ] וכחצי זית מאהיל עליו, ומאהיל על כשני חצאי זיתים, ומאהיל על כחצי זית וכחצי זית מאהיל עליו, רבי דוסא בן הרכינס מטהר וחכמים מטמאין.

אבל הנוגע בכחצי זית ודבר אחר מאהיל עליו ועל כחצי זית [ או מאהיל על כחצי זית ודבר אחר מאהיל עליו ועל כחצי זית ], טהור.

אמר רבי מאיר, אף בזה רבי דוסא מטהר וחכמים מטמאין.

הכל טמא, חוץ מן המגע עם המשא והמשא עם האהל.

זה הכלל, כל שהוא משם אחד, טמא.

משני שמות, טהור.

משנה ב[עריכה]

אוכל פרוד, אינו מצטרף, דברי רבי דוסא בן הרכינס.

וחכמים אומרים, מצטרף.

מחללין מעשר שני על אסימון, דברי רבי דוסא.

וחכמים אומרים, אין מחללין.

מטבילין ידים לחטאת, דברי רבי דוסא.

וחכמים אומרים, אם נטמאו ידיו, נטמא גופו.

משנה ג[עריכה]

מעי אבטיח וקניבת ירק של תרומה, רבי דוסא מתיר לזרים, וחכמים אוסרין.

חמש רחלות גזוזות מנה מנה ופרס, חייבות בראשית הגז, דברי רבי דוסא.

וחכמים אומרים, חמש רחלות כל שהן.

משנה ד[עריכה]

כל החוצלות טמאות טמא מת, דברי רבי דוסא.

וחכמים אומרים, מדרס.

כל הקליעות טהורות, חוץ משל גלגילון, דברי רבי דוסא.

וחכמים אומרים, כולם טמאות, חוץ משל צמרים.

משנה ה[עריכה]

הקלע שבית קבול שלה ארוג, טמאה.

ושל עור, רבי דוסא בן הרכינס מטהר וחכמים מטמאין.

נפסק בית אצבע שלה, טהורה.

בית הפקיע שלה, טמאה.

משנה ו[עריכה]

השבויה אוכלת בתרומה, דברי רבי דוסא.

וחכמים אומרים, יש שבויה אוכלת ויש שבויה שאינה אוכלת.

כיצד, האשה שאמרה נשביתי וטהורה אני, אוכלת [, שהפה שאסר הוא הפה שהתיר ] ואם יש עדים שנשבית, והיא אומרת טהורה אני, אינה אוכלת.

משנה ז[עריכה]

ארבעה ספיקות רבי יהושע מטמא, וחכמים מטהרין.

כיצד, הטמא עומד והטהור עובר, הטהור עומד והטמא עובר, טומאה ברשות היחיד וטהרה ברשות הרבים, טהרה ברשות היחיד וטומאה ברשות הרבים, ספק נגע ספק לא נגע, ספק האהיל ספק לא האהיל, ספק הסיט ספק לא הסיט, רבי יהושע מטמא, וחכמים מטהרין.

משנה ח[עריכה]

שלשה דברים רבי צדוק מטמא, וחכמים מטהרין.

מסמר השולחני, וארון של גרוסות, ומסמר של אבן שעות, רבי צדוק מטמא וחכמים מטהרין.

משנה ט[עריכה]

ארבעה דברים רבן גמליאל מטמא, וחכמים מטהרין.

כסוי טני של מתכות של בעלי בתים, ותלוי המגרדות, וגלמי כלי מתכות, וטבלא שנחלקה לשנים.

ומודים חכמים לרבן גמליאל, בטבלא שנחלקה לשנים, אחד גדול ואחד קטן, הגדול טמא והקטן טהור.

משנה י[עריכה]

שלשה דברים רבן גמליאל מחמיר כדברי בית שמאי.

אין טומנין את החמין מיום טוב לשבת, ואין זוקפין את המנורה ביום טוב, ואין אופין פתין גריצין אלא רקיקין.

אמר רבן גמליאל, מימיהן של בית אבא לא היו אופין פתין גריצין אלא רקיקין.

אמרו לו, מה נעשה לבית אביך שהיו מחמירין על עצמן ומקילין על ישראל להיות אופין פתין גריצין וחרי.

משנה יא[עריכה]

אף הוא אמר שלשה דברים להקל.

מכבדין בין המטות, ומניחין את המוגמר ביום טוב, ועושים גדי מקולס בלילי פסחים.

וחכמים אוסרים.

משנה יב[עריכה]

שלשה דברים רבי אלעזר בן עזריה מתיר, וחכמים אוסרין.

פרתו יוצאה ברצועה שבין קרניה, ומקרדין את הבהמה ביום טוב, ושוחקין את הפלפלין ברחים שלהן.

רבי יהודה אומר, אין מקרדין את הבהמה ביום טוב, מפני שהוא עושה חבורה, אבל מקרצפין.

וחכמים אומרים, אין מקרדין אף לא מקרצפין.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה עדיות ג ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) כל המטמאין באוהל שנחלקו והכניסן לתוך הבית רבי דוסא בן הרכינס מטהר וחכמים מטמאין כיצד הנוגע בכשני חציי זיתים מן הנבילה או נושאן ובמת הנוגע בכחצי זית ומאהיל על כחצי זית או נוגע בכחצי זית וכחצי זית מאהיל עליו מאהיל על כשני חציי זיתים מאהיל על כחצי זית וכחצי זית מאהיל עליו רבי דוסא בן הרכינס מטהר וחכמים מטמאין אבל הנוגע בכחצי זית ודבר אחר מאהיל עליו ועל כחצי זית או מאהיל על כחצי זית ודבר אחר מאהיל עליו ועל כחצי זית טהור אמר רבי מאיר אף בזה רבי דוסא בן הרכינס מטהר וחכמים מטמאין הכל טמא חוץ מן המגע עם המשא והמשא עם האוהל זה הכלל כל שהוא משם אחד טמא משני שמות טהור.

(ב) אוכל פרוד אינו מצטרף דברי רבי דוסא וחכמים אומרין מצטרף מחללין מעשר שני על אסימון דברי רבי דוסא וחכמים אוסרין מטבילין ידים לחטאת דברי רבי דוסא וחכמים אומרין אם נטמאו ידיו נטמא גופו.

(ג) מעי אבטיח וקנובת ירק של תרומה רבי דוסא מתיר לזרים וחכמים אוסרין חמש רחלות גוזזות מנה מנה ופרס חייבות בראשית הגז דברי רבי דוסא וחכמים אומרין חמש רחלות גוזזות כל שהן.

(ד) כל החוצלות טמאות טמא מת דברי רבי דוסא וחכמים אומרין מדרס כל הקליעות טהורות חוץ משל גלגילון דברי רבי דוסא וחכמים אומרין כלם טמאות חוץ משל צמרים.

(ה) הקלע שבית קיבול שלה אריג טמאה ושל עור רבי דוסא בן הרכינס מטהר וחכמים מטמאין נפסק בית אצבע שלה טהורה בית הפקיע שלה טמאה.

(ו) השבויה אוכלת בתרומה דברי רבי דוסא וחכמים אומרין יש שבויה אוכלת ויש שבויה שאינה אוכלת כיצד האישה שאמרה נשביתי וטהורה אני אוכלת ואם יש עדים שנשבית והיא אומרת טהורה אני אינה אוכלת.

(ז) ארבעה ספקות רבי יהושע מטמא וחכמים מטהרין כיצד הטמא עומד והטהור עובר הטהור עומד והטמא עובר הטומאה ברשות היחיד והטהרה ברשות הרבים הטהרה ברשות היחיד והטומאה ברשות הרבים ספק נגע ספק לא נגע ספק האהיל ספק לא האהיל ספק הסיט ספק לא הסיט רבי יהושע מטמא וחכמים מטהרין.

(ח) שלשה דברים רבי צדוק מטמא וחכמים מטהרין מסמר של שולחני וארון של גרוסות ומסמר של אבן השעות רבי צדוק מטמא וחכמים מטהרין.

(ט) ארבעה דברים רבן גמליאל מטמא וחכמים מטהרין כסוי טני של מתכת של בעלי בתים ותלוי המגרדות וגולמי כלי מתכות וטבלה שנחלקה לשנים ומודים חכמים לרבן גמליאל בטבלה שנחלקה לשנים אחד גדול ואחד קטן הגדול טמא והקטן טהור.

(י) שלשה דברים רבן גמליאל מחמיר כדברי בית שמאי אין טומנין את החמין מיום טוב לשבת ואין זוקפין את המנורה ביום טוב ואין אופין את פיתן גריצות אלא רקיקין אמר רבן גמליאל מימיהם של בית אבא לא היו אופין פיתן גריצות אלא רקיקין אמרו לו מה נעשה להן לבית אביך שהיו מחמירין על עצמן ומקילין על כל ישראל להיות אופין את פיתן גריצות וחורי.

(יא) אף הוא אמר שלשה דברים להקל מכבדין בין המיטות ומניחין את המוגמר ביום טוב ועושין גדי מקולס בלילי פסחים וחכמים אוסרין.

(יב) שלשה דברים רבי אלעזר בן עזריה מתיר וחכמים אוסרין פרתו יוצאה ברצועה שבין קרניה ומקרדין את הבהמה ביום טוב ושוחקין פלפלין בריחיים שלהם רבי יהודה אומר אין מקרדין את הבהמה ביום טוב מפני שהוא עושה חבורה אבל מקרצפין וחכמים אומרין אין מקרדין אף לא מקרצפין.

פירושים[עריכה]