משנה עדיות ג ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת עדיות · פרק ג · משנה ג | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

מעי אבטיח וקניבת ירק של תרומה, רבי דוסא מתיר לזרים, וחכמים אוסרין.

חמש רחלות גזוזות מנה מנה ופרס, חייבות בראשית הגז, דברי רבי דוסא.

וחכמים אומרים, חמש רחלות כל שהן.

נוסח הרמב"ם

מעי אבטיח וקנובת ירק של תרומה רבי דוסא מתיר לזרים וחכמים אוסרין חמש רחלות גוזזות מנה מנה ופרס חייבות בראשית הגז דברי רבי דוסא וחכמים אומרין חמש רחלות גוזזות כל שהן.

פירוש הרמב"ם

מעי האבטיח. הזרע והרוטב שבתוכו וקניבת ירק הקצוות שחותכים ומשליכים מן הירק כשמחתכין אותו לבשל. ואמרו מנה מנה ופרס שיגוז מכל אחת ק"נ דינרין שהן שבעה ושלשים סלע וחצי ומה שאמרו חז"ל כל שהן הוא שיגוז מן החמש רחלות ששים סלעים ובלבד שיהא החומש י"ב סלעים מכל אחת ועוד יתבאר זה בפ' י"ב ממס' חולין ואין הלכה כרבי דוסא בשום דבר מזה:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

מעי אבטיח - הזרעונים והמשקה שבתוך האבטיח:

וקניבת ירק - עלין מעופשים שמסירים מן הירק:

מנה ומנה ופרמ - כל אחת מנה וחצי. ובציר מהכי לא חשיב גז, שזו פחות שבגיזות:

כל שהן - לאו דוקא. דבפחות מששים סלעים לא מחייבי רבנן בראשית הגז. אלא משום דרבי דוסא יהיב שיעורא רבה, קרי תנא לשיעורא זוטא דרבנן כל שהן. והסלע משקלו כ"ד מעים, ומשקל כל מעה ט"ז גרעיני שעורה:

פירוש תוספות יום טוב

חמש רחלות וכו'. שנויה במ"ב פי"א דחולין ועיין שם:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

.אין פירוש למשנה זו

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

מעי אבטיח:    ירושלמי דתרומות פי"א מייתי לה וא"ר אבהו בשם ר' יוחנן לא שנו אלא בקניבת ירק של גנני אבל בקניבת ירק של בעלי בתים אף רבנן מודו דמותר. ונ"ל דוקא כשהוא משליכם אבל אם מכנסם אסור דלא גרעי מגלעיני תרומה דתנן בההוא פרקא גלעיני תרומה בזמן שהוא מכנסן אסורות ואם השליכם מותרות הראב"ד ז"ל. וביד פי"א דהלכות תרומות סי' י':

חמש רחלות:    שנויה בפי"א דתולין וגרסינן התם בגמ' כי סליק איסי בר היני אשכחיה ר' יוחנן דהוה קא מתני לה לבריה רחלים א"ל ר' יוחנן אתנייה רחלות א"ל כדכתיב רחלים מאתים א"ל ר' יוחנן לשון תורה לעצמה ולשון חכמים לעצמן ע"כ:

מנה ופרס מנה ופרס:    כך היה נראה שהיה צריך להיות או לכל הפחות צריך לפרש דפרס קאי אכל מנה ומנה. ומסוגיית התלמוד דס"פ ראשית הגז מוכח דהאי מנה דהכא במנה בן מ' סלעים וכדאיתא נמי בברייתא דהתם בהדיא מנה בן מ' סלעים אבל המנה דבכוליה תלמודא בן כ"ה סלעים:

תפארת ישראל

יכין

מעי אבטיח:    [מעלאנע] והגרעינים והלחלוחית שבתוך האבטיח נקרא מעי, משום דתלויין כל חלקי הלחלוחית שבתוכה יחד זה בזה כעין חוטי מעים:

וקניבת ירק:    עלין מעופשין שמסירין מהירק:

חמש רחלות גזוזות מנה מנה ופרס:    [חוליו פי"א מ"ב]. ור"ל שכל צמר הרחל שיגזוז, ישקול ק"ן זוז, וכל זוז משקלו צ"ו שעורות, או א' קווינט. נמצא כל צמר הרחל שיגזוז, יהיה ל"ז לאטה וחצי כל אחת [ועי' שבועות פ"ו סי' ב']:

וחכמים אומרים חמש רחלות כל שהן:    וקיי"ל דצריך שתגזוז כל א' לכל הפחות י"ב סלע. וכל סלע הוא [בערלינר לאטה]. וכל הה' יגזזו יחד לכל הפחות ס' סלע [י"ד של"ג. ושאר פרטי הדין עי' חולין פי"א מ"ב]:

בועז


הלכתא גבירתא

פירושים נוספים