משנה עדיות ג ח

ואבן השעות - אבן רחבה וחלקה קבועה בקרקע, ומעגלין בה עגול, ובמוצק אותו עגול מסמר עומד על זויות עומדות, והוא נעשה על הרוב פחות מרובע האלכסון באורך, ורושמין באותו עגול קוים ישרים כדרך מלאכות הכלים, וכתוב על כל קו מהם שם השעה שנעשית בשביל אותו הקו, וכל שעה שיפול צל ראשו של אותו המסמר על קו מאותן הקוים, נודע כמה שעות עברו מן היום. ושם כלי זה מפורסם אצל האצטגנינין בלשון ערבי "אל בנאטה".

ואין הלכה כרבי צדוק.

ועוד יתבאר זה בפרק שנים עשר מכלים:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

מסמר השולחני - שהשולחני תולה בו כף המאזנים. ורבותינו פירשו, מסמר קבועה בעמוד שלפני השולחני להעמיד בו תריסי החנות. ומטהרין רבנן משום דתשמישו עם הקרקע:

אבן השעות - אבן שיש בה קוים ורשומים עליהם שמות השעות ותחוב בה מסמר ובו מכוונים את השעות. וקורין לו בלע"ז אירליי"ו, ובערבי אלבלאט"ה:

וארון של גרוסות - העושים גריסים של פול בריחיים שלהם, יש להן כמין ארון של עץ: ר' צדוק מטמא אותו ארון, דתורת כלי עליו:

וחכמים מטהרין - דכלי עץ העשוי לנחת הוא ואינו עשוי לטלטל. ורבי צדוק סבר, פעמים מתקנים אותו לטלטלו. ואין הלכה כרבי צדוק:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

שלשה דברים רבי צדוק מטמא וכו'. שנויה במשנה ה' פי"ב דכלים. וע"ש ובמשנה דלעיל מינה מ"ש בשתיהן בס"ד. ומ"ש הר"ב במסמר השולחני דרבנן מטהרים משום דתשמישו עם הקרקע עמ"ש בזה במ"ה פרק י"א דכלים:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

.אין פירוש למשנה זו

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

שלשה דברים ר' צדוק מטמא וכו': שנויה בפי"ב דמסכת כלים. ופי' הראב"ד ז"ל וארון של גרוסות ומסמר של ארון של גרוסות ומה שלא הזכיר בו מסמר כמו שהזכיר באחרים משום שהמסמר של שלחני והארון שניהם לענין אחד הם עשויין שאינם רק לחיזוק לכך הוציא שניהם במסמר אחד ע"כ ועוד יש לי ז"ל פי' אחר וטעמו קרוב לזה. וכתב הר"ש שיריליו ז"ל שלשה דברים איכא לעיוני מאי סדרא דמתניתין כיון דתנא במילי דשלשה דברים קאי לעיל בפ' שני מ"ש דתני ד' דברים דר' יהושע ברישא ליתני שלשה דר' צדוק ברישא דעשרה מילי דר' דוסא לאו הפסקה נינהו כדאמרי' לעיל טעמא אלא שלשה דברים דר' צדוק ליתני להו ברישא ותו אמאי לא תני ד' דברים דר"ג בהדי ד' דברים דר' יהושע והוה תני ד' בהדי ד' וי"ל דתני מילתא דר' יהושע ברישא משום דסליק ממילתא דר' דוסא ור' דוסא מיירי בתרומה כדתנן שבויה אוכלת בתרומה ור' יהושע איירי נמי בתרומה כדאמרינן לעיל תני תרומה בהדי תרומה והדר תני למילתיה דר' צדוק בהדיה משום דמכילתין משום תוקפא דר"ג מתנייא ור' יהושע בר עולבנא דר"ג הוה ותרתי זימני ה"ל עולבנא בהדיה וחד מינייהו בבכור דר' צדוק ומש"ה תני למילתיה דר' צדוק בהדיה:

מסמר השלחני: פי' הראב"ד ז"ל דרך שלחני פותח חנותו ומוריד את התריסין ע"ג ספסלין לפני החנות ועליו הוא נותן את מעותיו ונועץ מסמרין בנקבי התריסין בספסלין כדי שלא ימוטו ונראה לפ' שיש לו מסמר מיטלטל וקובעו בכותל לפעמי' ושם במסמר נותן המאזנים שלו לשקול מעותיו ובהא פליגי ר' צדוק ורבנן ר' צדוק סבר כיון דפשוטי כלי מתכות טמאין האי נמי משמש ליה למלאכתו וטמא ורבנן סברי לא נעשה אלא לשמש עם הקרקע וטהור:

וארון של גרוסות: של טוחני פולים וקולה אותם באור ומוכר אותם ומוליך אותם בארון לשוק ופי' הראב"ד ז"ל דמוליך ארונו מלא גריסין ע"ג עגלה ונועץ מסמרין בעגלה כדי להדקו שלא ימוט ויפול. וכתב עוד ומה שפירשתי בארון של גרוסות על המסמר שנועץ בעגלה שלו הוא המחלוקת למדתי אותו מן הסוגיא השנויה בהן במשנת כלים פי"ב דתנן מסמר הגרע טמא פי' של המקיז דם טמא של אבן השעות טהור ור' צדוק מטמא מסר הגרדי טמא וארון של גרוסות ר' צדוק מטמא וחכמים מטהרין היתה עגלה שלה מתכת טמאה פי' אע"פ שאינה מקבלת כלום ותנן נמי בתר הכי מסמר שהתקינו להיות פותח בו את החבית ר' עקיבא מטמא וחכמים מטהרין עד שיצרפנו ומסמר של שלחני טהור ור' צדוק מטמא אלמא כולה מילתא במסמרים קא מיירי וקאמר בהאי מסמר מודים ובהאי מסמר פליגי ומזה למדתי דהאי ארון אינו אלא במסמר שלו שאם היה המחלוקת בארון עצמו מה טיבו של ארון להבליעו בין המסמרים היה לו להקדים או לאחר מה לו להפסיק במחלוקת המסמרים דר' צדוק ורבנן. ועוד כי אין לו טעם למחלוקת הארון דמ"ש ארון של גרוסות משאר ארונות דעלמא ואם יאמר האומר למה לא הזכיר בו מסמר כמו שהזכיר באחרים נשיב ונאמר מפני שהמסמר של שלחני והארון לענין אחד הם עשויין שאינם אלא לחיזוק ולכך הוציא את שניהם במסמר אחד עכ"ד. והקשה עליו הרא"ש ז"ל דה"ל למיתני מסמר של שלחני ושל ארון גרוסות ושל אבן שעות אלא מדהדר ותני ומסמר של אבן השעות משמע דלא מיירי במסמר גבי ארון ובודאי דדברי הראב"ד ז"ל הם נכונים וקושיית הרא"ש ז"ל נכונה לכך נ"ל לפרש דבתרתי פליגי ר' צדוק ורבנן פליגי בארון ופליגי במסמר וכמו שאפרש. נ"ל שיש להם לבעלי הגרוסות כמו תיבה שקבועות שלש דפנותיה והרביעית מיטלטלת ותלויה ויש לתיבה זו כמו עגלה להוליך את התיבה על העגלה לשוק כשהיא מלאה ובצד הדופן הרביעי יש כמו נקבים לנעוץ בו מסמרים ומגביהו ומשפילו כשרוצה להוציא גריסין הרבה מגביהו וכשרוצה לסתום משפילו ודוחק ותוחב המסמרים בנקבים שיש בארון לאותו הצד וכשמגביה הדופן מרפה המסמרים ומגביהו והשתא בהכי פליגי ר' צדוק סבר מסמר חשיב כלי שמשמש למלאכתו ורבנן סברי משמש לארון לדחוק הדף ולאו כלי הוא כיון דאין כותליו קבועין בו אלא מיטלטלין ולר' צדוק כיון דע"י המסמר נעשה ארון טמא דכלי הוא ולדידיה אפי' נגע השרץ במסמר טמא דעמו נעשה המלאכה דהיינו עצת האדם ומחשבתו כדאמרינן גבי תיק הסייף וכסוי טני וכיסוי מיחם ודומיהם ואם נגע בארון טמא הארון והמסמר ולרבנן אפילו נגע השרץ בארון טהור דפשוטי כלי עץ הוי וכ"ש נגע במסמר כך נ"ל:

מסמר של אבן השעות: היה להם אבן ורשומות בה רשומות ועגולין כמו שיש לאורולוגין של ספינה ויש כמו מסמר באמצע האבן ולהיכן שנוטה המסמר יודעין איזו שעה היא ונראה שאותו המסמר שמיטלטל אילך ואילך הוא עובר כל עובי האבן והאבן גבוהה על ידו עכ"ל ז"ל:

תפארת ישראל

יכין

[עריכה]

שלשה דברים רבי צדוק מטמא וחכמים מטהרין: [כלים פי"ב מ"ה]:

מסמר השולחני: יתד, שהשולחני תומך בו הדף שמחובר שפתו העליונה בכותל חנותו, ופותחו כשלחן לפניו ותומכו למטה ביתד:

וארון של גרוסות: ר"ל או מסמר של ארון וכו'. שתומך ומחזק בו בארץ התיבה, שנותן בו הגריסין הטחונין שמוכר, ומדשניהן לתמיכה להכי כלל להו תנא יחד במלת מסמר דברישא. [ולרמב"ם פ"י מכלים (פ"י מהל' כלים) לא קאי מסמר אארון. וצ"ע א"כ למה הפסיק בו תנא בין מסמר למסמר]:

ומסמר של אבן שעות: מסמר שתקוע באבן שבו רשומים שעות היום בעגול לחלקם שוין, וכשיגיע צל המסמר לשם, מיד ידע השעה, כעין [זאננענצייגער] שלנו:

וחכמים מטהרין: דאינן חשובים כלי. ולרמב"ם אף ארון גרוסת גופיה טהור, מדקבוע בארץ ואינו מתטלטל. ולת"ק לפעמים מטלטלו לתקנו:

בועז

[עריכה]

פירושים נוספים

כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
מהדורת ויקיטקסט המבוארת