משנה עדיות ג י
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת עדיות · פרק ג · משנה י | >>
שלשה דברים רבן גמליאל מחמיר כדברי בית שמאי.
אין טומנין את החמין מיום טוב לשבת, ואין זוקפין את המנורה ביום טוב, ואין אופין פתין גריצין אלא רקיקין.
אמר רבן גמליאל, מימיהן של בית אבא לא היו אופין פתין גריצין אלא רקיקין.
אמרו לו, מה נעשה לבית אביך שהיו מחמירין על עצמן ומקילין על ישראל להיות אופין פתין גריצין וחרי.
משנה מנוקדת
שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים רַבָּן גַּמְלִיאֵל מַחְמִיר כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי:
- אֵין טוֹמְנִין אֶת הַחַמִּין מִיּוֹם טוֹב לְשַׁבָּת,
- וְאֵין זוֹקְפִין אֶת הַמְּנוֹרָה בְּיוֹם טוֹב,
- וְאֵין אוֹפִין פִּתִּין גְּרִיצִין, אֶלָּא רְקִיקִין.
- אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל:
- מִימֵיהֶן שֶׁל בֵּית אַבָּא,
- לֹא הָיוּ אוֹפִין פִּתִּין גְּרִיצִין, אֶלָּא רְקִיקִין.
- אָמְרוּ לוֹ:
- מַה נַּעֲשֶׂה לְבֵית אָבִיךָ?
- שֶׁהַָיוּ מַחֲמִירִין עַל עַצְמָן,
- וּמְקִלִּין עַל יִשְׂרָאֵל,
- לִהְיוֹת אוֹפִין פִּתִּין, גְּרִיצִין וְחֹרִי:
נוסח הרמב"ם
שלשה דברים - רבן גמליאל מחמיר, כדברי בית שמאי.
- אין טומנין את החמין - מיום טוב לשבת,
- ואין זוקפין את המנורה - ביום טוב,
- ואין אופין את פיתן גריצות - אלא רקיקין.
- אמר רבן גמליאל: מימיהם של בית אבא,
- לא היו אופין פיתן גריצות - אלא רקיקין.
- אמרו לו: מה נעשה להן לבית אביך,
- שהיו מחמירין על עצמן,
- ומקילין על כל ישראל, להיות אופין את פיתן - גריצות, וחורי.
פירוש הרמב"ם
בית שמאי אומרים, אין אופין מיום טוב לשבת אלא אם כן עירב בפת, ואין מבשלין אלא אם כן עירב בתבשיל, ואין טומנין את החמין אלא אם כן היו לו חמין טמונין מערב יום טוב.
ובית הלל אינן מחייבין זולתי עירובי תבשילין בלבד, וכן הוא מותר לו לאפות ולבשל ולהחם חמין.
ורבן גמליאל אומר כדעת בית שמאי, כי אסור להחם חמין ביום טוב ולהטמין אותן כדי שיהנה מהן בשבת, אלא אם כן היו לו חמין טמונין מערב יום טוב כעין עירובי תבשילין.
והמנורה הנזכרת בכאן, היא מתפרקת פרקים פרקים. בית שמאי אוסרין להרכיב אותן ולחבר אותן חתיכות, לפי שנראה כבונה ביום טוב. ובית הלל אומרים, אין בנין בכלים.
ופירוש זוקפין - שמציבין ומעמידין תבניתה תרגום "וגם נצבה"(בראשית לז, ז) "אף אזדקפת".
וגריצין - עשויה ככרים עבים.
ורקיק - פת עשויה ככרים דקין. ואין הכוונה לא שיהיה הככר גדול ולא קטן, אבל הכוונה רוב הבצק ומיעוטו. שבית שמאי אוסרין שילוש אדם לישה גדולה ביום טוב. ובית הלל מתירין זה, זולתי בפסח בלבד, כי זה לדברי הכל אין לשין אלא שיעור חלה. וכבר פירשתי שיעור חלה בראש מסכת זו.
וחרי - מין מן הפת גדול הגוף, כמו "והנה שלשה סלי חרי על ראשי"(בראשית מ, טז).
ואין הלכה כרבן גמליאל בכל:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
אין טומנין את החמין מיום טוב לשבת - דסברי בית שמאי אין אופין אלא אם כן עירב בפת, ואין מבשלין אלא אם כן עירב בתבשיל, ואין טומנין אלא אם כן היו לו חמין טמונין מערב יום טוב. ובית הלל סברי דאופין ומבשלין וטומנין על עירוב של תבשיל בלבד:
אין זוקפין - מנורה של חוליות שנתפרקו חוליותיה, אין מחזירין אותן, דהוי כבונה, ויש בנין בכלים. ובית הלל סברי אין בנין. בכלים:
גריצין - ככרות עבות:
אלא רקיקין - ככרות דקות. דסברי בית שמאי אין אופין פת מרובה ביו"ט משום טרחא. ובית הלל אומרים אופין פת מרובה ביו"ט, שבזמן שהפת מרובה יפה היא נאפת:
וחרי - עיסה גדולה הנאפת על גבי גחלים י. ואין הלכה כרבן גמליאל בכל מה שמחמיר כדברי בית שמאי:
פירוש תוספות יום טוב
שלשה דברים ר"ג מחמיר וכו'. שנויה במשנה ו' פ"ב דביצה וע"ש:
זוקפין. תרגום [בראשית ל"ז] וגם נצבה אף אזדקפה. הרמב"ם:
וחרי. פי' הר"ב עיסה גדולה וכו' כמו והנה שלשה סלי חורי על ראשי (בראשית מ'). הרמב"ם ד). [ובערוך ערך חר כלומר חררות גדולות הראויות למלך]:
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(י) (על הברטנורא) כמו והנה שלשה סלי חורי על ראשי. הר"מ. ובערוך פירוש, חררות גדולות הראויות למלך:
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
שלשה דברים ר"ג מחמיר וכו': עד סוף הפרק הכל שנוי בפ' שני דמסכת ביצה:
א"ל מה נעשה לבית אביך שהיו מחמירין על עצמן ומקילין על כל ישראל וכו': כצ"ל: בפירוש רעז"ל שבזמן שהפת מרובה היא נאפית יפה כך צ"ל: ופי' הר"ש שיריליו ז"ל אין זוקפים משמע אם נפלה מנורה של מתכת אין זוקפין ומושיבין אותה. פתין גריצין בלעז גרואשו:
וחררין: שאופים על הגחלים ע"כ. והר"ר יהוסף ז"ל הגיה פיתן גריצות:
תפארת ישראל
יכין
[ביצה פ"ב מ"ו]:
אין טומנין את החמין מיום טוב לשבת: כשלא עשה עירוב תבשילין גם מחמין טמונים. דס"ל כל מלאכה שעושה מיו"ט לשבת, צריך לעשות דוגמתה בעירוב תבשילין, ונקט טומנין לרבותא, אף שעשה עירוב תבשילין בדבר מבושל וטמינה הוא בכלל בישול אפ"ה אסור, וכ"ש אפוי ומבושל, שהם ב' עניינין נפרדין שצריך. ולחכמים בתבשיל אחד סגי להכל כב"ה [ביצה פ"ב מ"ו]. ולא קיי"ל כן [ועי' פ"ב דביצה סי' ה']:
ואין זוקפין את המנורה ביום טוב: מנורה של חוליות שנתפרקו זמ"ז, אסור להחזירן, דאע"ג דבכה"ג אין בניין וסתירה בכלים, עכ"פ גזרו שמא יתקע בחוזק ויתחייב חטאת, וביו"ט דקיל לא גזרו [כמג"א תקי"ט סק"ד ועי' בקיפת הרוכלין סי' ל"ה]:
ואין אופין פתין גריצין: פת עבה:
אלא רקיקין: עוגות דקות, וטעמיה משום טרחא:
ומקילין על ישראל להיות אופין פתין גריצין וחרי: אפילו לישה מרובה שצריך לחררות גדולות. והכי קיי"ל [א"ח תק"י]:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת