משנה עדיות ג ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת עדיות · פרק ג · משנה ו | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

השבויה אוכלת בתרומה, דברי רבי דוסאט.

וחכמים אומרים, יש שבויה אוכלת ויש שבויה שאינה אוכלת.

כיצד, האשה שאמרה נשביתי וטהורה אני, אוכלת [, שהפה שאסר הוא הפה שהתיר ] ואם יש עדים שנשבית, והיא אומרת טהורה אני, אינה אוכלת.

נוסח הרמב"ם

השבויה אוכלת בתרומה דברי רבי דוסא וחכמים אומרין יש שבויה אוכלת ויש שבויה שאינה אוכלת כיצד האישה שאמרה נשביתי וטהורה אני אוכלת ואם יש עדים שנשבית והיא אומרת טהורה אני אינה אוכלת.

פירוש הרמב"ם

כשאמרה נשביתי וטהורה אני נאמנת על העיקר שבידינו הפה שאסר הוא הפה שהתיר ומה שחייב שתפסל כשנשבית בשביל העובד כוכבים שבא עליה ועשאה זונה כמו שבארנו בקידושין בפרק אחרון. ואין הלכה כר' דוסא:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

השבויה - אשת כהן שנשבית:

אוכלת בתרומה - ולא חיישינן שמא הנכרי בא עליה ועשאה זונה ופסלה מן התרומה:

שהפה שאמר הוא הפה שהתיר - כשם שהאמינוה כשאמרה נשביתי, כך יש להאמינה כשאומרת וטהורה אני:

פירוש תוספות יום טוב

השבויה אוכלת בתרומה דברי ר' דוסא אמר רבי דוסא וכי מה עשה לה ערבי הלז [דערביים שטופי זמה דתשעה קבין ירדו לעולם וכו' ולרבותא נקטיה. תוס'] וכי מפני שמיעך לה בין דדיה פסלה מן הכהונה [כלומר אין נוהגין בהן הפקר לאונסין בבעילה אלא לשחק עמהן. רש"י פ"ג דכתובות דף ל"ו]:

האשה שאמרה נשביתי וכו'. הכי סתם לן תנא במשנה ה' פ"ב דכתובות:

שהפה וכו'. נ"א ל"ג וכן נראה שהיא גי' הרמב"ם דאל"כ אין לו לפרש על העיקר שבידינו הפה שאסר וכו' אי איתא דגרס ליה בהדיא במשנה:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ט) (על המשנה) דברי ר' דוסא. א"ר דוסא וכי מה עשה לה הערבי הלז (דערביים שטופי זמה) וכי מפני שמיעך לה בין דדיה פסלה מן הכהונה, כלומר אין נוהגין בהן הפקר לאנסן בבעילה. אלא לשחק עמהן. רש"י:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

השבויה אוכלת וכו':    פ' אלו נערות (כתובות דף ל"ז) ובגיטין דף פ"א ברייתא:

האשה שאמרה נשביתי וכו':    שנויה בפ' שני דמסכת כתובות בשנוי לשון קצת וסתם לן התם כחכמים:

שהפה וכו':    ופי' בתוי"ט נ"א לא גרסינן לה וכו'. וגם הר"ר יהוסף ז"ל מחקם. וביד פ' ששי דהלכות תרומות סימן י"א:

תפארת ישראל

יכין

השבויה:    אשת כהן שנשבית:

אוכלת בתרומה:    ולא חיישינן שנבעלה ונתחללה:

בועז


הלכתא גבירתא

פירושים נוספים