משנה עדיות ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


עדיות פרק ב: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר נזיקין · מסכת עדיות · פרק שני ("רבי חנינה") · >>

פרקי מסכת עדיות: א ב ג ד ה ו ז ח

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·משנה י ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

רבי חנינא סגן הכהנים העיד ארבעה דברים.

מימיהם של כהנים לא נמנעו מלשרוף את הבשר שנטמא בולד הטומאה עם הבשר שנטמא באב הטומאה אף על פי שמוסיפין טומאה על טומאתו.

הוסיף רבי עקיבא, מימיהם של כהנים לא נמנעו מלהדליק את השמן שנפסל בטבול יום בנר שנטמא בטמא מת אף על פי שמוסיפין טומאה על טומאתו.

משנה ב[עריכה]

אמר רבי חנינא סגן הכהנים, מימי לא ראיתי עור יוצא לבית השרפה.

אמר רבי עקיבא מדבריו למדנו, שהמפשיט את הבכור ונמצא טרפה, שיאותו הכהנים בעורו.

וחכמים אומרים, לא ראינו אינו ראיה, אלא יוצא לבית השרפה.

משנה ג[עריכה]

אף הוא העיד על כפר קטן שהיה בצד ירושלים, והיה בו זקן אחד והיה מלוה לכל בני הכפר וכותב בכתב ידו ואחרים חותמים, ובא מעשה לפני חכמים והתירו.

לפי דרכך אתה למד, שהאשה כותבת את גיטה והאיש כותב את שוברו, שאין קיום הגט אלא בחותמיו.

ועל מחט שנמצאת בבשר, שהסכין והידים טהורות והבשר טמא.

ואם נמצאת בפרש, הכל טהור.

משנה ד[עריכה]

שלשה דברים אמר רבי ישמעאל לפני חכמים בכרם ביבנה.

על ביצה טרופה שהיא נתונה על גבי ירק של תרומה, שהיא חבור. ואם היתה כמין כובע, אינה חבור.

ועל שבולת שבקציר וראשה מגיע לקמה. אם נקצרת עם הקמה, הרי היא של בעל הבית. ואם לאו הרי היא של עניים.

ועל גנה קטנה שהיא מוקפת עריס. אם יש בה כמלא בוצר וסלו מכאן ומלא בוצר וסלו מכאן, תזרע. ואם לאו, לא תזרע.

משנה ה[עריכה]

שלשה דברים אמרו לפני רבי ישמעאל, ולא אמר בהם לא איסור והיתר, ופירשן רבי יהושע בן מתיא.

המפיס מורסא בשבת, אם לעשות לה פה, חייב, ואם להוציא ממנה לחה, פטור.

ועל הצד נחש בשבת, אם מתעסק שלא ישכנו, פטור. ואם לרפואה, חייב.

ועל לפסין אירוניות, שהם טהורות באהל המת וטמאות במשא הזב.

רבי אלעזר בן צדוק אומר, אף במשא הזב, טהורות, מפני שלא נגמרה מלאכתן.

משנה ו[עריכה]

שלשה דברים אמר רבי ישמעאל ולא הודה לו רבי עקיבא.

השום והבוסר והמלילות שריסקן מבעוד יום,

שרבי ישמעאל אומר יגמור משתחשך ורבי עקיבא אומר לא יגמור.

משנה ז[עריכה]

שלשה דברים אמרו לפני רבי עקיבא, שנים משום רבי אליעזר ואחד משום רבי יהושע.

שנים משום רבי אליעזר, יוצאת אשה בעיר של זהב, ומפריחי יונים פסולים לעדות.

ואחד משום רבי יהושע, השרץ בפי חולדה ומהלכת על גבי ככרות של תרומה, ספק נגע ספק לא נגע ספקו טהור.

משנה ח[עריכה]

שלשה דברים אמר רבי עקיבא, על שנים הודו לו ועל אחד לא הודו לו.

על סנדל של סיידים, שהוא טמא מדרס.

ועל שירי תנור ארבעה, שהיו אומרים שלשה.

והודו לו.

ועל אחד לא הודו לו, על כסא שנטלו שנים מחפוייו זה בצד זה, שרבי עקיבא מטמא וחכמים מטהרין.

משנה ט[עריכה]

הוא היה אומר, האב זוכה לבן: בנוי, ובכח, ובעושר, ובחכמה, ובשנים ובמספר הדורות לפניו והוא הקץ, שנאמר (ישעיה מא) קורא הדורות מראש, אף על פי שנאמר (בראשית טו) ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה, ונאמר (שם) ודור רביעי ישובו הנה.

משנה י[עריכה]

אף הוא היה אומר חמשה דברים של שנים עשר חדש.

משפט דור המבול, שנים עשר חדש.

משפט איוב, שנים עשר חדש.

משפט המצריים, שנים עשר חדש.

משפט גוג ומגוג לעתיד לבוא, שנים עשר חדש.

משפט רשעים בגיהנם, שנים עשר חדש, שנאמר (ישעיה סו) והיה מדי חדש בחדשו.

רבי יוחנן בן נורי אומר, מן הפסח ועד העצרת, שנאמר ומדי שבת בשבתו.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה עדיות ב ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) רבי חנינה סגן הכהנים העיד ארבעה דברים מימיהם של כהנים לא נמנעו מלשרוף את הבשר שנטמא בוולד הטומאה עם הבשר שנטמא באב הטומאה אף על פי שמוסיפין לו טומאה על טומאתו הוסיף רבי עקיבה מימיהם של כהנים לא נמנעו מלהדליק את השמן שנפסל בטבול יום בנר שנטמא בטמא מת אף על פי שמוסיפין לו טומאה על טומאתו.

(ב) אמר רבי חנינה סגן הכהנים מימיי לא ראיתי עור יוצא לבית השריפה אמר רבי עקיבה מדבריו למדנו שהמפשיט את הבכור ונמצא טריפה שייאותו הכהנים בעורו וחכמים אומרין אין לא ראיתי ראיה אלא יוצא לבית השריפה.

(ג) אף הוא העיד על כפר קטן שהיה בצד ירושלים והיה בו זקן אחד והיה מלווה לכל בני הכפר וכותב בכתב ידו ואחרים חותמין ובא מעשה לפני חכמים והתירו לפי דרכך אתה למד שהאישה כותבת את גיטה והאיש כותב את שוברו שאין קיום הגט אלא בחותמיו ועל המחט הנמצאת בבשר שהסכין והידים טהורות והבשר טמא ואם נמצאת בפרש הכל טהור.

(ד) שלשה דברים אמר רבי ישמעאל לפני חכמים בכרם ביבנה על ביצה טרופה שהיא נתונה על גבי ירק של תרומה שהיא חיבור ואם הייתה כמין כובע אינה חיבור ועל שיבולת שבקציר וראשה מגיע לקמה אם נקצרת עם הקמה הרי של בעל הבית ואם לאו הרי היא של עניים ועל גינה קטנה שהיא מוקפת עריס אם יש בה כמלוא בוצר וסלו מיכן ומלוא בוצר וסלו מיכן תזרע ואם לאו לא תזרע.

(ה) שלשה דברים אמרו לפני רבי ישמעאל ולא אמר בהן לא איסור ולא היתר ופירשן רבי יהושע בן מתיה המפיס מורסה בשבת אם לעשות לה פה חייב ואם להוציא ממנה ליחה פטור והצד נחש בשבת אם כמתעסק שלא יישכנו פטור ואם לרפואה חייב ועל לפסין אירונייות שהן טהורות באוהל המת וטמאות במשא הזב רבי אליעזר ברבי צדוק אומר אף במשא הזב טהורות מפני שלא נגמרה מלאכתן.

(ו) שלשה דברים אמר רבי ישמעאל ולא הודה לו רבי עקיבה השום והבוסר והמלילות שריסקן מבעוד יום שרבי ישמעאל אומר יגמור משתחשך ורבי עקיבה אומר לא יגמור.

(ז) שלשה דברים אמרו לפני רבי עקיבה שנים משום רבי אליעזר ואחד משום רבי יהושע שנים משום רבי אליעזר יוצאה אישה בעיר של זהב מפריחי יונים פסולים לעדות ואחד משום רבי יהושע השרץ בפי החולדה מהלכת על גבי כיכרות של תרומה ספק נגע וספק לא נגע ספקו טהור.

(ח) שלשה דברים אמר רבי עקיבה על שנים הודו לו ועל אחד לא הודו לו על סנדל של סיידין שהוא טמא מדרס ועל שירי תנור ארבעה שהיו אומרין שלשה והודו לו ועל אחד לא הודו לו על כיסא שניטלו שנים מחיפוייו זה בצד זה שרבי עקיבה מטמא וחכמים מטהרין.

(ט) הוא היה אומר האב זוכה לבן בנואי בכוח בעושר בחכמה ובשנים ובמספר דורות לפניו הוא הקץ שנאמר קורא הדורות מראש (ישעיהו מא ד) אף על פי שנאמר ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה (בראשית טו יג) אמר ודור רביעי ישובו הנה (בראשית טו טז).

(י) אף הוא אמר חמישה דברים של שנים שנים עשר חודש משפט דור המבול שנים עשר חודש משפט איוב שנים עשר חודש משפט המצרים שנים עשר חודש משפט גוג לעתיד לבוא שנים עשר חודש משפט רשעים בגיהינם שנים עשר חודש שנאמר והיה מדי חודש בחודשו (ישעיהו סו כג) רבי יוחנן בן נורי אומר מן הפסח ועד העצרת שנאמר ומדי שבת בשבתו (שם).

פירושים[עריכה]