לדלג לתוכן

משנה עדויות ג ז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת עדויות · פרק ג · משנה ז | >>

ארבעה ספיקות רבי יהושע מטמא, וחכמים מטהרין.

כיצד, הטמא עומד והטהור עובר, הטהור עומד והטמא עובר, טומאה ברשות היחיד וטהרה ברשות הרבים, טהרה ברשות היחיד וטומאה ברשות הרבים, ספק נגע ספק לא נגע, ספק האהיל ספק לא האהיל, ספק הסיט ספק לא הסיט, רבי יהושע מטמא, וחכמים מטהרין.

אַרְבָּעָה סְפֵקוֹת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מְטַמֵּא,

וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין.
כֵּיצַד?
הַטָּמֵא עוֹמֵד וְהַטָּהוֹר עוֹבֵר,
הַטָּהוֹר עוֹמֵד וְהַטָּמֵא עוֹבֵר,
טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְטָהֳרָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים,
טָהֳרָה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְטֻמְאָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים,
סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע,
סָפֵק הֶאֱהִיל סָפֵק לֹא הֶאֱהִיל,
סָפֵק הֵסִיט סָפֵק לֹא הֵסִיט,
רַבִּי יְהוֹשַׁעַ מְטַמֵּא,
וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין:

ארבעה ספקות -

רבי יהושע - מטמא.
וחכמים - מטהרין.
כיצד?
הטמא עומד - והטהור עובר,
הטהור עומד - והטמא עובר,
הטומאה ברשות היחיד - והטהרה ברשות הרבים,
הטהרה ברשות היחיד - והטומאה ברשות הרבים,
ספק נגע - ספק לא נגע,
ספק האהיל - ספק לא האהיל,
ספק הסיט - ספק לא הסיט,
רבי יהושע - מטמא.
וחכמים - מטהרין.

הספק הראשון, שיהיה המצורע ראשון עומד תחת צל ויעבור איש טהור משם, ויסתפק אם נכנס תחת אוהל מן המצורע ונתטמא כמו שנתבאר בפרק שלושה עשר מנגעים, או לא נכנס עמו באוהל.

והספק השני שיהיה האיש הטהור תחת צל ויעבור המצורע תחת אותו הצל, ונסתפק אם עמד המצורע כשנכנס עמו תחת האוהל ונטמא, או לא עמד ולא טימא אותו, כמו שנתבאר באותו פרק מנגעים שכשיהיה הטמא עובר לא יטמא אלא אם עמד. ועל עניין זה אמר בסוף המשנה ספק האהיל ספק לא האהיל.

והספק השלישי שיהיה דבר טמא ברשות היחיד, ודבר טהור ברשות הרבים.

והספק הרביעי שיהיה העניין בהפך, כלומר הטמא ברשות הרבים וטהור ברשות היחיד, ונגע באחד מן השני דברים או הסיטו, ולא ידע אם בדבר טמא נגע או הסיט, או בדבר הטהור. רבי יהושע אומר, הואיל ואירע שיתוף עם רשות היחיד טמא, ומן העיקרים המוסכמים עליהם שספק טומאה ברשות היחיד טמא, הוא טמא. וחכמים אומרים, כיון שנשתתף בספק ברשות הרבים, וספק טומאה ברשות הרבים טהור, הוא טהור.

והלכה כחכמים בכל.

ועוד יתבאר הלכה זו ופירושה גם כן בפרק ששי ממסכת טהרות:


הטמא עומד - מצורע עומד תחת האוהל או תחת האילן:

וטהור עובר - דרך שם. ספק נגע ספק לא נגע, או ספק האהיל האילן והאהיל על שניהם ונטמא הטהור, ספק לא האהיל ולא נטמא, הרי ספק אחד. או שהיה הטהור עומד והמצורע עובר, זה ספק שני:

טומאה ברשות היחיד וטהרה ברשות הרבים - כגון חנות הפתוחה לרשות הרבים ספק נכנס ספק לא נכנס:

או שטהרה ברשות היחיד והטומאה ברשות הרבים - הרי שני ספיקות אחרות:

רבי יהושע מטמא - דסבר הואיל ורשות היחיד משותפת בספק טומאה זו, הוי ספק טומאה ברשות היחיד וספיקו טמא:

וחכמים מטהרין - דסברי הואיל וספק טומאה ברשות הרבים משותפת בה, הוי ספק טומאה ברשות הרבים וספיקו טהור. ואין הלכה כרבי יהושע:

ארבעה ספיקות וכו' כיצד הטמא עומד וכו'. פירש הר"ב מצורע עומד וכו' ומשנה זו שנויה מתני' ב' פ"ו דטהרות ושם מפרש הר"ב עוד פירוש אחר וע"ש.

.אין פירוש למשנה זו

ד' ספקות וכו':    שנויה בפ' ששי דמס' טהרות. וביד בפט"ו דהל' שאר אבות הטומאות סי' ו' ט':

כיצד הטמא עומד והטהור עובר הטהור עומד והטמא עובר טומאה וכו':    כך צ"ל. ופי' הראב"ד ז"ל הטמא עומד פי' אדם טמא שנגע במת ואדם הנוגע בו טמא טומאת ערב א"נ בזב או מצורע ואותו הטמא עומד ברה"י סמוך ומצומצם לר"ה שכל מי שעובר שם אם יקרב לפתח הבית אפשר שיגע בו ואפשר שלא יגע בו א"נ אככא שהטהור עומד ברה"י מצומצם לר"ה והטמא עובר בצדו ר' יהושע מטמא דקסבר כיון שהטמא או המטמא עומד ברה"י ספק טומאת [רשות] היחיד הוי ורבנן סברין בעינן מיטמא ומטמא ברה"י. והטומאה והטהרה השנויין כאן לא שהם מונחים ע"ג קרקע דהתם אפילו תרוויהו ברה"י טהורה משום דאין בו דעת להשאל אלא בידי אדם כגון שזה מסיט נבלה או כזית מן המת וזה נוטל טהרות ועוברים זה בצד זה סמוך לרה"י וכל הטומאות הללו אפשר שתבא בהן טומאת אהל או טומאת היסט או טומאת מגע בכולן ר' יהושע מטמא וחכמים מטהרין על הטעם שפירשתי. ויש לדקדק למה לא הזכיר רה"י ור"ה בטמא עומד וטהור עובר ובטמא עובר וטהור עומד כאשר הזכיר בטומאה וטהרה ואפשר לומר דרישא ודאי בטומאה מצומצמת לר"ה או לרה"י כאשר פירשתי ודייקא מדקתני בלשון טמא עומד ועובר אבל סיפא לאו בטומאה וטהרה מצומצמין לר"ה אלא בטומאה שהיא לפני לפנים אלא כשהאדם יכול לפשוט ידו ליגע בטומאה א"נ שהן לפני לפנים והספק הוא שמא נכנס הטהור לפני הטומאה ואם הטהרה ברה"י והטומאה בר"ה שמא נכנסה הטומאה אצל הטהרה בכולן ר' יהושע מטמא וחכמים מטהרין ורישא להודיעך כחו דר' יהושע דאע"ג דמיטמא ודאי או מטמא ודאי בר"ה טמא הואיל ואחד מהן ודאי ברה"י כדאמרן וסיפא להודיעך כחן דרבנן דאע"ג דאיכא לספוקי דילמא ברה"י ממש אפ"ה מטהרי רבנן דקסברי הא דאמרי ספק טומאה ברה"י טמא דוקא כי איתנהו לתרוייהו ברה"י בודאי אלא שהוא ספק נגע ספק לא נגע אבל כי הוי ספק ביאה טהור וראיה לזה הפירוש מדקא חשיב להו בד' ספיקות אלמא רישא בחד טעמא וסיפא בחד טעמא כדפרישית עכ"ל ז"ל. וז"ה פי' הר"ש שיריליו ז"ל הטמא עומד והטהור עובר קיימא לן דבין טומאה נזרקת ובין טהרה נזרקת ספק נגע ספק לא נגע ואפילו ברה"י ספקו טהור כדתנן ברפ"ד דמסכת טהרות הזורק טומאה ממקום למקום ככר לבין המפתחות מפתח לבין הככרות טהור וטעמא דספק טומאה ברה"י דטמא מהיכא גמרינן לה מסוטה דאיכא בועל ונבעלת מה התם אין טומאה אלא דלא ניידי אף ספק דעלמא לקבל טומאה בעינן דבין הטומאה ובין הטהרה דלא ניידא והשתא ר' יהושע ורבנן בהכי פליגי ר' יהושע סבר דוקא בזורק שהוא הולך באויר בכח הוא דאמרינן הכי אבל בטהור עובר לא אמרינן וה"נ שמעינן לבן עזאי דאמר גבי שבת מהלך כעומד (טמא) [דמי] ורבנן אזלי לטעמייהו דמהלך לאו כעומד (טמא) [דמי]. הטהור עומד והטמא עובר דאע"ג דקיימא לן כל הנזרקים ספיקם טהור ואפילו ר' יהודה דפליג בטהרה נזרקת מודה בטומאה נזרקת כדאיתא התם ברפ"ד דמסכת טהרות הכא ר' יהושע אזיל לטעמיה דשאני ליה בין זורק לעובר ורבנן כדאית להו דלא שאני בין זורק לעובר והני קולי דטומאה עוברת או טהרה עוברת לא שרו רבנן אלא דוקא גבי חולין אבל לא גבי תרומה כדתניא גבי טומאה צפה ומש"ה תני הכא הטהור עובר או טמא עובר ולא תני טהרה עוברת או טומאה עוברת כדתני טומאה ברה"י וטומאה בר"ה דהתם בתרומה נמי קא מטהרי רבנן דסתם טהרה תרומה משמע כדאמרינן בעלמא מטמא טהרותיו של חברו ובברייתא נמי מפ' סיפא לגבי תרומה:

ספק האהיל ספק לא האהיל:    הך דינא לא שייך אלא דוקא גבי סיפא משום דטומאה במקום אחד וטהרה במקום אחר אבל רישא דמדמינן לה לזריקה הא תניא בהדיא כל הנזרקים ספקם טהור חוץ מכזית מן המת שהן מטמאים למטה כלמעלה ולמעלה כלמטה וכ"ש בעובר דנחית דרגא מזורק אלא דוקא גבי סיפא הוא דקאמר. והאהיל דקאמר היינו שהיה זית מן המת ע"ג החמור בר"ה וספק לו אם הגביה ידו על גביו והאהיל על הזית כיון דעומד בר"ה ובידו תרומה והטומאה ברה"י וספק לו אם הגביה או לא הגביה מטהרי רבנן אבל אם היה נוטף לצד חלל ר"ה כיון דמטמא למטה מודו רבנן לר' יהושע דהא טומאה וטהרה נינהו במקום אחד כן כתב רבינו שמשון ז"ל. ואני אומר דאיברא ודאי אם האהיל כל הטומאה במקום אחד הויא וטמא אבל ספק האהיל ספק לא האהיל קתני וא"כ אפילו ארישא נמי מצי קאי תדע דהא תנן התם בראש אותו פרק כזית מן המת בפי העורב ספק האהיל על האדם ועל הכלים ברה"י ספק אדם טמא ספק כלים טהור וטעמא דספק כלים משום דאין בהם דעת להשאל וספק אדם דטמא משום דיש בו דעת להשאל וטעמא משום דהוי רה"י דספקו טמא הא בר"ה ספקו טהור אפי' באדם וא"כ מתני' אתיא כפשטה ואפילו לרישא נמי מצי קאי וברייתא היינו דקמ"ל דכל המאהילין שהן מטמאין למטה כלמעלה טמאין אפילו נזרקין אבל בודאי האהיל קאמר ובספק האהיל ברה"י מטהרי רבנן בכלים ובר"ה מטהרין אפילו אדם כיון דספק האהיל ספק לא האהיל ובסיפא נמי טעמא דרבנן דבעינן דומיא דבועל ונבעלת דשניהם במקום אחד ונמצינו למדין דהני ד' ספקות אינם שוין טומאה נזרקת כ"ע מודו בה ובעוברת פליגי ר' יהושע מטמא ורבנן מטהרי. טהרה נזרקת פלוגתא דר' יהודה ורבנן וקיימא לן כרבנן ור' יהושע כרבנן ס"ל אלא דמפליג בין טהרה נזרקת לטהרה עוברת ורבנן לא מפלגי וטומאה נזרקת דשרינן ה"מ בטמא שאין מטמא למעלה כלמטה אבל אי מטמא למעלה טמא ובודאי האהיל אבל ספק האהיל ספק לא האהיל טהור בר"ה בין באדם בין בכלים וברה"י בכלים טהור. וטומאה ברשות א' וטהרה ברשות אחר מטהרין ואפי' במונחת ואפי' בטומאה שמטמאה למעלה כלמטה ואפי' בתרומה נמי מטהרינן ורישא בתרומה לא מטהרינן אלא בחולין עכ"ל ז"ל:

יכין

וחכמים מטהרין:    [טהרות פ"ו מ"ב]:

כיצד הטמא עומד:    ר"ל אם המצורע עומד תחת אהל:

וטהור עובר:    בסמוך לאותו אהל, דאי בוודאי היו שניהן תחת אהל א', נטמא הטהור כיון דהמצורע עומד. משא"כ בשהטהור עומד ומצורע עובר, טהור [כנגעים פי"ג מ"ז]. או הטהור וכו':

והטמא עובר:    או טומאה וכו':

טומאה ברשות היחיד וטהרה ברשות הרבים:    או טהרה וכו':

ספק נגע ספק לא נגע:    שיש ספק אם המצורע או הטומאה שברשות זה, נגע בהטהור והטהרה (שאין) [שיש] בו דעת לישאל שברשות אחר. [ואילה"ק עכ"פ בטהור עומד תחת האהל ומצורע עובר הרי כל ספק טומאה שנולד דרך העברה או דרך זריקה אמ"ט, מדאין לטומאה מקום [כטהרות פ"ד מ"ב ונזיר דס"ד א']. י"ל דהיינו בספק מגע, ולא בספק שהוא אם האהיל [כר"ב פ"ד דטהרות מ"ד ופ"ו דטהרות מ"ב]. וספק נגע דקתני, מיירי כשיש ספק שמא בשעה שעבר הטמא תחת האהל עמד קצת, דאז אף בספק מגע טמא]:

ספק הסיט:    הניע ונשא:

וחכמים מטהרין:    דספק טומאה בר"ה משותף כאן, וספיקו טהור:

בועז

פירושים נוספים