משנה סוכה ג יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת סוכה · פרק ג · משנה יא | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

מקום שנהגו לכפול, יכפול. לפשוט, יפשוט. לברך (אחריו), יברך (אחריו). הכל כמנהג המדינה.

הלוקח לולב מחברו בשביעית, נותן לו אתרוג מח במתנה, לפי שאין רשאי ללקחו בשביעית.

משנה מנוקדת

[עריכה]

מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִכְפֹּל, יִכְפֹּל. לִפְשֹׁט, יִפְשֹׁט. לְבָרֵךְ (אַחֲרָיו), יְבָרֵךְ (אַחֲרָיו) הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. הַלּוֹקֵחַ לוּלָב מֵחֲבֵרוֹ בַּשְּׁבִיעִית, נוֹתֵן לוֹ אֶתְרוֹג בְּמַתָּנָה, לְפִי שֶּׁאֵין רַשַּׁאי לְלָקְחוֹ בַּשְּׁבִיעִית: מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִכְפֹּל, יִכְפֹּל. לִפְשֹׁט, יִפְשֹׁט. לְבָרֵךְ (אַחֲרָיו), יְבָרֵךְ (אַחֲרָיו) הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. הַלּוֹקֵחַ לוּלָב מֵחֲבֵרוֹ בַּשְּׁבִיעִית, נוֹתֵן לוֹ אֶתְרוֹג בְּמַתָּנָה, לְפִי שֶּׁאֵין רַשַּׁאי לְלָקְחוֹ בַּשְּׁבִיעִית:

נוסח הרמב"ם

מקום שנהגו לכפול יכפול לפשוט יפשוט לברך אחריו יברך הכל כמנהג המדינה הלוקח לולב מחברו בשביעית נותן לו אתרוג מתנה שאינו רשאי ליקחו בשביעית.


פירוש הרמב"ם

מקום שנהגו לכפול יכפול לפשוט יפשוט כו': הלוקח לולב מחבירו בשביעית כו': לכפול הוא שיקרא מאודך כי עניתני עד סוף ההלל כל מלה ומלה שתי פעמים. לפשוט הוא שיקרא כל מלה פעם אחת כמו שקורין כל ההלל והברכה על קריאת ההלל קודם קריאתו חובה בכל מקום ואין הדבר הולך אחר המנהג: וכבר קדם הדין בפירות שביעית כי אין מותר לעשות מהם סחורה ולא ליתן דמיהם לע"ה. והעיקר אצלנו אתרוג בתר לקיטתו אזלינן וכיון שנלקט בשנה שביעית דינו כדין פירות שביעית [אף על פי] שנגמר בשנה ששית אבל הלולב מותר למכרו כמו העצים ואין קדושת שביעית חלה עליו:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

מקום שנהגו לכפול - כל פסוק ופסוק מאודך ולמטה עד סוף ההלל כופלים, לפי שכל אותו הפרק מהודו לה' כי טוב עד אודך כי עניתני כולו כפול במקרא, ומאודך ולמטה אינו כפול, לכך נהגו לכפול המקראות הללו:

לברד אחריו - הכל כמנהג המדינה. אבל ברכת הלל לפניו מצוה היא בכל מקום מו ואינו תלוי במנהג:

הלוקח לולב מחבירו - עם הארץ מז:

בשביעית - שעם הארץ חשוד על השביעית. ונהי דדמי לולב יכול ליתן לו לפי שלולב עץ בעלמא הוא ואין בו קדושת שביעית, דמי אתרוג אינו יכול ליתן לו, שפירות שביעית צריכין להתבער בשביעית הן ודמיהן, הלכך צריך שיקח ממנו האתרוג במתנה ולא יתן לו דמיו, שמא לא יבערם עם הארץ בקדושת שביעית:

פירוש תוספות יום טוב

הכל כמנהג המדינה. כתב הר"ב אבל ברכת ההלל לפניו מצוה היא בכל מקום. גמרא. וטעמא כדאיתא במגילה דף כ"א כל המצות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן כלישנא והוא עבר לפניהם (בראשית ל"ג). ובמשנה ז' פ"ה דפסחים כתבתי דתקנת נביאים היא וא"כ תקשה היכי מברכינן וצונו. שאלה זו נשאלה בגמרא פרק במה מדליקין על ברכת נר חנוכה דף כ"ג [*ובמכילתין פרק דלקמן [דף מ"ו]] ותירצו מלא תסור (דברים י"ז) א"נ שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך (שם ל"ב):

מחברו. פי' הר"ב ע"ה והלוקח חבר דאי ע"ה מי ציית למחשד לחברו. ואפ"ה קרי ליה חברו כמ"ש הטעם במשנה ב' פ"ד דדמאי:

נותן לו אתרוג במתנה. דאתרוג בכלל לולב דקתני. וז"ל רש"י חבר שקונה הושענא כולה מעם הארץ. ונותן לו. פירש"י. יבקש ממנו שיתן לו כו'. ועיין במשנה ג' פרק ח' דשביעית:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(מו) (על הברטנורא) גמרא וטעמא איתא במגילה דף כ"ח כל המצות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן כלישנא והוא עבר לפניהם. ואף דהלל תקנת נביאים הוא וא"כ תקשי היכי מברכינן וצונו, תירץ בגמרא מלא תסור, א"נ שאל אב. ך ויגדך זקניך ויאמרו לך:

(מז) (על הברטנורא) והלוקח חבר דאי ע"ה מי ציית למחשד לחבירו ואפ"ה קרי ליה חבירו כמ"ש הטעם במ"ב פ"ד דדמאי. תוי"ט:

(מח) (על המשנה) אתרוג. דאתרוג בכלל לולב דקתני. וז"ל רש"י חבר שקונה הושענא כולה מע"ה, ונותן לו, יבקש ממנו שיתן לו:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

מקום שנהגו לכפול:    ביד פ"ג דהלכות חנוכה סי' י' י"א ומייתי לה בגמרא ערבי פסחים ד' קי"ט:

מקום שנהגו לברך אחריו יברך אחריו:    מלת אחריו השניה נלע"ד טעות אח"כ מצאתי ברש"ל שמחק שתיהן אע"פ שברוב הספרים גרסי' להו וכדאיתיה בגירסת המשנה בר"פ הקורא עומד והכריח מלא שנו דגרסי' עלה בגמ':

הלוקח לולב מחבירו:    פי' כל ד' המינים דלולב כולל הכל ואיתה בר"פ כל פסולי. וכתבו תוס' ז"ל הלוקח לולב מחברו פי' בקונט' דגרסי' מעם הארץ דמעם הארץ מוקמי' לה בגמ' ועם הארץ לגבי חבר לא קרי חברו ואי לוקח נמי עם הארץ מי ציית לך להחזיק את חברו בחשוד ועל חנם דחק דאין צריך לשנות את הגרסא דאשכחן בדוכתי טובא דקרי ליה חברו דתנן בפ' הניזקין משאלת אשה לחברתה ובפ' בכל מערבין האומר לחברו צא ולקט לי תאנים מתאנתי אוכל מהם עראי ומעשרן ודאי וקתני סיפא בד"א בעם הארץ ובשבת פ' שואל לא יאמר אדם לחברו שכור לי פועלים ומוקי לה בחברו גוי ע"כ. והביאוהו ג"כ בפ' בכל מערבין (עירובין דף ל"ב:)

נותן לו אתרוג במתנה:    בגמ' בעי לא רצה ליתן לו במתנה מהו ושני עלה רב הונא מבליע לו דמי אתרוג בלולב פי' יקנה לולב ביוקר עד שיתן לו אתרוג במתנה ופריך בגמ' והא קיימ' לן דבאילן בתר חנטה אזלינן והאי אתרוג ע"כ בט"ו שמרה עד החג לא גדל ובת ששית הנכנס לשביעית הוא ומשני אתרוג חלוק משאר אילנות ודינו כירק שהלכו בו בתר לקיטה משום דגדל על כל מים שמשקין אותו תמיד כירק וכי האי תנא דקתני בברייתא ורבותינו נמנו אתרוג אחר לקיטה בין למעשר בין לשביעית ודלא כר"ג ור' אליעזר דאמרי בפ' שני דבכורים דלענין שביעית בתר חנטה אזלינן באתרוג. ושלש מחלוקות בדבר. ואית ליה לר"ש בפ"ק דר"ה דף ט"ו סברא רביעית דבאתרוג ג"כ אזלינן בתר לקיטה לענין שביעית שאין לך דבר שחייב בביעור אלא א"כ גדל בשביעית ונלקט בשביעית משמע דבעי בתר חנטה וגם בתר לקיטה ונלע"ד דהא דלא קתני הלוקח לולב מחברו יבקש ממנו שיתן לו אתרוג במתנה לרמוז לנו הא דמפ' בגמ' דאם לא רצה ליתן לו במתנה מבליע לו דמי אתרוג בלולב וה"פ הלוקח לולב מחברו בשביעית נותן לו הלוקח מעות יתירות בלולב עד כדי שיבא האתרוג במתנה וביד פ"ח דהלכות שמיטה ויובל סי' י"א:


פירושים נוספים