משנה סוכה ג י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת סוכה · פרק ג · משנה י | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו, עונה אחריהן מה שהן אומרין, ותהי לו מארה.

אם היה גדול מקרא אותו, עונה אחריו הללויה.

משנה מנוקדת

[עריכה]

מִי שֶׁהָיָה עֶבֶד אוֹ אִשָּׁה אוֹ קָטָן מַקְרִין אוֹתוֹ,

עוֹנֶה אַחֲרֵיהֶן מַה שֶׁהֵן אוֹמְרִין,
וּתְהִי לוֹ מְאֵרָה.
אִם הָיָה גָּדוֹל מַקְרֵא אוֹתוֹ,
עוֹנֶה אַחֲרָיו הַלְלוּיָה: מִי שֶׁהָיָה עֶבֶד אוֹ אִשָּׁה אוֹ קָטָן מַקְרִין אוֹתוֹ,
עוֹנֶה אַחֲרֵיהֶן מַה שֶׁהֵן אוֹמְרִין,
וּתְהִי לוֹ מְאֵרָה.
אִם הָיָה גָּדוֹל מַקְרֵא אוֹתוֹ,
עוֹנֶה אַחֲרָיו הַלְלוּיָה:

נוסח הרמב"ם

מי שהיה עבד או אישה או קטן מקרין אותו עונה אחריהם מה שהם אומרין ותהי לו מארה ואם היה גדול מקרא אותו עונה אחריו הללו יה.


פירוש הרמב"ם


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

מי שהיה עבד או אשה או קטן וכו' - מי שאינו חייב בדבר אינו מוציא אחרים ידי חובתן. לכך צריך שיענה אחריו מלה במלה מה שהוא אומר:

ותהא לו מארה - שלא למד מה:

עונה אחריו הללויה - על כל דבר שהוא אומר, שכך היו רגילין לענות אחר מקרא את ההלל על כל דבר ודבר הללויה:

פירוש תוספות יום טוב

מי שהיה עבד כו'. כתב הר"ב דמי שאינו חייב בדבר כו'. והני פטורים מקריאת הלל דהוי מצוה שהזמן גרמא. תוספת. ופי' קטן עיין במשנה ד' פ"ב דמגילה:

ותהי לו מאירה. פי' הר"ב שלא למד. שאילו למד לא היו מקרין אותו כיון שצריך לענות אחריהן כל מה שהוא אומר. אבל כשהגדול מקרא אותו והוא עונה אחריו הללויה לא אמר שתבא עליו מאירה שדרך הגדול להקרות ואפילו לבקיאים. הר"ן:

עונה אחריו הללויה. פירש הר"ב על כל דבר ודבר. עיין במשנה ד' פרק ה' דסוטה:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(מה) (על הברטנורא) שאלו למד לא היו מקרין אותו כיון שצריך לענות אחריהן כל מה שהוא אומר אבל כשהגדול מקרא אותו והוא עונה אחריו הללויה לא אמר שתבא עליו מארה שדרך הגדול להקרות ואפילו לבקיאים. הר"נ:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

מי שהיה עבד או אשה או קטן וכו':    בהלכות חנוכה פ"ג סי' י"ב עד סוף הפרק וכתבו תוס' ז"ל משמע כאן דאשה פטורה מהלל דסוכות וכן דעצרת וטעמא משום דמצוה שהזמן גרמה הוא אע"ג דבהלל דלילי פסחים משמע בפ' ע"פ דמיחייבי בד' כוסות ומסתמא לא תקינו ד' כוסות אלא כדי לומר עליהם הלל ואגדה שאני הלל דפסח דעל הנס הוא בא ואף הן היו באותו הנס אבל כאן לא על הנס אמור ע"כ:

ותהי לו מארה:    אם לא למד ואם למד תהי לו מארה שמבזה את קונו לעשות שלוחים כאלה רש"י ז"ל:


פירושים נוספים