משנה גיטין ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


גיטין פרק ה: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר נשים · מסכת גיטין · פרק חמישי ("הניזקין שמין") · >>

פרקי מסכת גיטין: א ב ג ד ה ו ז ח ט

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

הנזקין שמין להם בעידית, ובעל חוב בבינונית, וכתובת אשה בזיבורית.

רבי מאיר אומר, אף כתובת אשה בבינונית.

משנה ב[עריכה]

אין נפרעין מנכסים משועבדים במקום שיש נכסים בני חורין, ואפילו הן זיבורית.

אין נפרעין מנכסי יתומים, אלא מן הזיבורית.

משנה ג[עריכה]

אין מוציאין לאכילת פירות ולשבח קרקעות ולמזון האשה והבנות מנכסים משועבדים, מפני תיקון העולם.

והמוצא מציאה, לא ישבע, מפני תיקון העולם.

משנה ד[עריכה]

יתומים שסמכו אצל בעל הבית, או שמינה להן אביהן אפוטרופוס, חייב לעשר פירותיהן.

אפוטרופוס שמינהו אבי יתומים, ישבע.

מינהו בית דין, לא ישבע.

אבא שאול אומר, חילוף הדברים.

המטמא והמדמע והמנסך בשוגג, פטור.

במזיד, חייב.

הכהנים שפיגלו במקדש מזידין, חייבין.

משנה ה[עריכה]

העיד רבי יוחנן בן גודגדה על החרשת שהשיאה אביה, שהיא יוצאה בגט.

ועל קטנה בת ישראל שנישאת לכהן, שאוכלת בתרומה.

ואם מתה, בעלה יורשה.

ועל המריש הגזול שבנאו בבירה, שיטול את דמיו, מפני תקנת השבים.

ועל החטאת הגזולה שלא נודעה לרבים, שהיא מכפרת, מפני תיקון המזבח.

משנה ו[עריכה]

לא היה סיקריקון ביהודה בהרוגי המלחמה.

מהרוגי המלחמה ואילך, יש בה סיקריקון.

כיצד? לקח מסיקריקון וחזר ולקח מבעל הבית, מקחו בטל.

מבעל הבית וחזר ולקח מסיקריקון, מקחו קיים.

לקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה, מקחו בטל.

מן האשה וחזר ולקח מן האיש, מקחו קיים.

זו משנה ראשונה.

בית דין של אחריהם אמרו, הלוקח מסיקריקון נותן לבעלים רביע.

אימתי? בזמן שאין בידן ליקח.

אבל יש בידן ליקח, הן קודמין לכל אדם.

רבי הושיב בית דין ונמנו, שאם שהתה בפני סיקריקון שנים עשר חדש, כל הקודם ליקח, זוכה, אבל נותן לבעלים רביע.

משנה ז[עריכה]

חרש רומז ונרמז.

בן בתירא אומר, קופץ ונקפץ, במטלטלין.

הפעוטות, מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין.

משנה ח[עריכה]

ואלו דברים אמרו מפני דרכי שלום.

כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל, מפני דרכי שלום.

מערבין בבית ישן, מפני דרכי שלום.

בור שהוא קרוב לאמה מתמלא ראשון, מפני דרכי שלום.

מצודות חיה ועופות ודגים יש בהם משום גזל, מפני דרכי שלום.

רבי יוסי אומר, גזל גמור.

מציאת חרש שוטה וקטן, יש בהן משום גזל, מפני דרכי שלום.

רבי יוסי אומר, גזל גמור.

עני המנקף בראש הזית, מה שתחתיו גזל, מפני דרכי שלום.

רבי יוסי אומר, גזל גמור.

אין ממחין ביד עניי גויים בלקט ובשכחה ובפאה, מפני דרכי שלום.

משנה ט[עריכה]

משאלת אשה לחברתה החשודה על השביעית, נפה וכברה וריחים ותנור, אבל לא תבור ולא תטחן עמה.

אשת חבר משאלת לאשת עם הארץ, נפה וכברה, ובוררת וטוחנת ומרקדת עמה, אבל משתטיל המים, לא תגע עמה, לפי שאין מחזיקין ידי עוברי עבירה.

וכולן לא אמרו אלא מפני דרכי שלום.

ומחזיקין ידי גויים בשביעית, אבל לא ידי ישראל, ושואלין בשלומן, מפני דרכי שלום.

משנה מנוקדת[עריכה]

מסכת גיטין פרק א: (א) הַמֵּבִיא גֵט מִמְּדִינַת הַיָּם, צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אַף הַמֵּבִיא מִן הָרֶקֶם וּמִן הַחֶגֶר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, אֲפִלּוּ מִכְּפַר לוּדִים לְלוּד. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם אֶלָּא הַמֵּבִיא מִמְּדִינַת הַיָּם וְהַמּוֹלִיךְ. וְהַמֵּבִיא מִמְּדִינָה לִמְדִינָה בִּמְדִינַת הַיָּם, צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, אֲפִלּוּ מֵהֶגְמוֹנְיָא לְהֶגְמוֹנְיָא: (ב) רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מֵרֶקֶם לַמִּזְרָח וְרֶקֶם כַּמִּזְרָח, מֵאַשְׁקְלוֹן לַדָּרוֹם וְאַשְׁקְלוֹן כַּדָּרוֹם, מֵעַכּוֹ לַצָּפוֹן וְעַכּוֹ כַּצָּפוֹן. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, עַכּוֹ כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לַגִּטִּין: (ג) הַמֵּבִיא גֵט בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתָּם. אִם יֵשׁ עָלָיו עוֹרְרִים, יִתְקַיֵּם בְחוֹתְמָיו. הַמֵּבִיא גֵט מִמְּדִינַת הַיָּם וְאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר בְּפָנַי נִכְתַּב וּבְפָנַי נֶחְתַּם, אִם יֵשׁ עָלָיו עֵדִים, יִתְקַיֵּם בְּחוֹתְמָיו: (ד) אֶחָד גִּטֵּי נָשִׁים וְאֶחָד שִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים, שָׁווּ לַמּוֹלִיךְ וְלַמֵּבִיא. וְזוֹ אֶחָד מִן הַדְּרָכִים שֶׁשָּׁווּ גִטֵּי נָשִׁים לְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים: (ה) כָּל גֵּט שֶׁיֵּשׁ עָלָיו עֵד כּוּתִי, פָּסוּל, חוּץ מִגִּטֵּי נָשִׁים וְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים. מַעֲשֶׂה שֶׁהֵבִיאוּ לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִאֵל לִכְפַר עוֹתְנַאי גֵּט אִשָּׁה וְהָיוּ עֵדָיו עֵדֵי כוּתִים, וְהִכְשִׁיר. כָּל הַשְּׁטָרוֹת הָעוֹלִים בְּעַרְכָּאוֹת שֶׁל גּוֹיִם, אַף עַל פִּי שֶׁחוֹתְמֵיהֶם גּוֹיִם, כְּשֵׁרִים, חוּץ מִגִּטֵּי נָשִׁים וְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אַף אֵלּוּ כְּשֵׁרִין, לֹא הֻזְכְּרוּ אֶלָּא בִזְמַן שֶׁנַּעֲשׂוּ בַהֶדְיוֹט: (ו) הָאוֹמֵר תֵּן גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי וּשְׁטָר שִׁחְרוּר זֶה לְעַבְדִּי, אִם רָצָה לַחֲזוֹר בִּשְׁנֵיהֶן, יַחֲזוֹר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בְּגִטֵּי נָשִׁים אֲבָל לֹא בְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים, לְפִי שֶׁזָּכִין לָאָדָם שֶׁלֹּא בְפָנָיו וְאֵין חָבִין לוֹ אֶלָּא בְפָנָיו. שֶׁאִם יִרְצֶה שֶׁלֹא לָזוּן אֶת עַבְדּוֹ, רַשַּׁאי. וְשֶׁלֹא לָזוּן אֶת אִשְׁתּוֹ, אֵינוֹ רַשַּׁאי. אָמַר לָהֶם, וַהֲרֵי הוּא פוֹסֵל אֶת עַבְדּוֹ מִן הַתְּרוּמָה כְּשֵׁם שֶׁהוּא פוֹסֵל אֶת אִשְׁתּוֹ. אָמְרוּ לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא קִנְיָנוֹ. הָאוֹמֵר תְּנוּ גֵט זֶה לְאִשְׁתִּי וּשְׁטָר שִׁחְרוּר זֶה לְעַבְדִּי וָמֵת, לֹא יִתְּנוּ לְאַחַר מִיתָה. תְּנוּ מָנֶה לְאִישׁ פְּלוֹנִי וָמֵת, יִתְּנוּ לְאַחַר מִיתָה:

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) הניזקין שמין להן בעידית ובעל חוב בבינונית וכתובת אישה בזיבורית רבי מאיר אומר אף כתובת אישה בבינונית.

(ב) אין נפרעין מנכסים משועבדים במקום שיש נכסים בני חורין ואפילו הן זיבורית אין נפרעין מנכסי יתומים אלא מן הזיבורית.

(ג) אין מוציאין לאכילת הפירות לשבח הקרקעות למזון האישה והבנות מנכסים משועבדים מפני תיקון העולם המוצא מציאה לא יישבע מפני תיקון העולם.

(ד) יתומים שסמכו אצל בעל הבית או שמינה להן אביהן אפיטרופוס חייב לעשר את פירותיהן אפיטרופוס שמינהו אבי יתומים יישבע שמינהו בית דין לא יישבע אבא שאול אומר חילוף הדברים המטמא והמדמע והמנסך שוגג פטור מזיד חייב הכהנים שפיגלו במקדש מזידין חייבין.

(ה) העיד רבי יוחנן בן גודגדה על החירשת שהשיאה אביה שהיא יוצאה בגט ועל קטנה בת ישראל שנישאת לכוהן שהיא אוכלת בתרומה ואם מתה בעלה יורשה ועל המריש הגזול שבנאו בבירה שיתן את דמיו ועל החטאת הגזולה שלא נודעה לרבים שהיא מכפרת מפני תיקון המזבח.

(ו) לא היה סיקריקון ביהודה בהרוגי המלחמה מהרוגי המלחמה ואילך ישבו סיקריקון כיצד לקח מן הסיקריקון וחזר ולקח מבעל הבית מקחו בטיל מבעל הבית וחזר ולקח מן הסיקריקון מקחו קיים מן האיש וחזר ולקח מן האישה מקחו בטיל מן האישה וחזר ולקח מן האיש מקחו קיים זו משנה הראשונה בית דין של אחריהם אמרו הלוקח מן הסיקריקון נותן לבעלים רביע אימתיי בזמן שאין בידם ליקח אבל אם יש בידם ליקח הם קודמין לכל אדם רבי הושיב בית דין ונמנו שאם שהת לפני סיקריקון שנים עשר חודש כל הקודם ולוקח נותן לבעלים רביע.

(ז) חירש רומז ונרמז בן בתירה אומר קופץ ונקפץ במיטלטלין הפעוטות מקחן מקחן וממכרן ממכר במיטלטלין.

(ח) אלו דברים אמרו מפני דרכי שלום כוהן קורא ראשון אחריו לוי ואחריו ישראל מפני דרכי שלום מערבין בבית ישן מפני דרכי שלום בור שהוא קרוב לאמה מתמלא ראשון מפני דרכי שלום מציאת חירש שוטה וקטן יש בהן גזל מפני דרכי שלום רבי יוסי אומר גזל גמור מצודות חיה ועופות ודגים יש בהן גזל מפני דרכי שלום רבי יוסי אומר גזל גמור העני המנקף בראש הזית מה שתחתיו גזל מפני דרכי שלום רבי יוסי אומר גזל גמור אין ממחין ביד עניי גוים בלקט בשכחה ובפאה מפני דרכי שלום.

(ט) משאלת אישה לחברתה החשודה על השביעית נפה וכברה ריחיים ותנור אבל לא תבור ולא תטחן עימה אשת חבר משאלת לאשת עם הארץ נפה וכברה ובוררת וטוחנת ומרקדת עימה אבל משתטיל למים לא תיגע אצלה שאין מחזקין ידי עוברי עבירה בכלם לא אמרו אלא מפני דרכי שלום ומחזקין ידי גוים בשביעית אבל לא ידי ישראל ושואלין בשלומן מפני דרכי שלום.

פירושים[עריכה]