משנה גיטין ה ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת גיטין · פרק ה · משנה ט | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

משאלת אשה לחברתה החשודה על השביעית, נפה וכברה וריחים ותנור, אבל לא תבור ולא תטחן עמה.

אשת חבר משאלת לאשת עם הארץ, נפה וכברה, ובוררת וטוחנת ומרקדת עמה, אבל משתטיל המים, לא תגע עמה, לפי שאין מחזיקין ידי עוברי עבירה.

וכולן לא אמרו אלא מפני דרכי שלום.

ומחזיקין ידי גויים בשביעית, אבל לא ידי ישראל, ושואלין בשלומן, מפני דרכי שלום.

משנה מנוקדת

[עריכה]

נוסח הרמב"ם

משאלת אישה לחברתה החשודה על השביעית נפה וכברה ריחיים ותנור אבל לא תבור ולא תטחן עימה אשת חבר משאלת לאשת עם הארץ נפה וכברה ובוררת וטוחנת ומרקדת עימה אבל משתטיל למים לא תיגע אצלה שאין מחזקין ידי עוברי עבירה בכלם לא אמרו אלא מפני דרכי שלום ומחזקין ידי גוים בשביעית אבל לא ידי ישראל ושואלין בשלומן מפני דרכי שלום.

פירוש הרמב"ם

משאלת אשה לחבירתה החשודה כו': כבר נקדם לנו פירוש זאת ההלכה אות באות בסוף פ' חמישי משביעית אבל אני אזכיר ג"כ פירושה בכאן מותר לה לתת מה שנזכר לחבירתה החשודה על השביעית לפי שהם כלים שאינן מיוחדין לעבירה שאנו יכולין לומר אפשר שתשאלה הנפה לתקן בו או להכין בו הדבר הראוי להרקדה והרחים לטחון בהם הסממנין והתנור להלבין בו המטווה לפיכך אם פירשה ואמרה לה תני לי הנפה להניף בו הקמח או תנור לאפות בו פת אינה משאלת לה ומה שאמר אשת חבר משאלת לאשת עם הארץ וכו' אין בזה הענין שום דבר משביעית אמנם הוא מותר לעולם לפי שהעיקר אצלנו רוב עמי הארץ מעשרין הן לפיכך בוררת וטוחנת ומרקדת עמה ומה שאמר משתטיל מים לעיסה לא תגע אצלה הוא דבר מענין הטומאה וטהרה וזה שעם הארץ אשתו ובניו בחזקת טומאה כמו שיתבאר במקומו במס' טהרות והעיקר אצלנו ג"כ שהאוכלין אינן מקבלים טומאה אלא אחר הכשר באחד משבעה משקין כמו שנתבאר במס' מכשירין (פ"ו הל"ד) ולאלו העקרים כולם מחוייבת להפריש ממנו משתטיל מים על הקמח שאז יקבל טומאה ויהיה עובר עבירה שמטמא התרומה ואפי' על העיקר האחרון שהוא מותר לגרום טומאה לחולין שבא"י לפי שבזאת העיסה חיוב תרומה והיא הקדש ודע זה. עוד אמר שכל מה שזכרנו מהיתר השאילה ואפילו על דרך הספק ומעוט הסיוע אמנם הוא מפני דרכי שלום. ומחזיקין ידי עובדי כוכבים בשביעית בדבור בלבד כגון שיראה אותו עובד אדמה שיכול לומר לו יהא אלהים בעזרך או יצליח מעשיך וכל כיוצא בזה. שואלים בשלומן של עובדי כוכבים ואפילו ביום חגם:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

החשודה על השביעית - לשמור פירות שביעית ולהצניעם מן הביעור ואילך:

לא תבור ו, לא תמחון עמה - לסייעה, מפני שאסור לסייע בידים ידי עוברי עבירה בשעת העבירה:

, לא - מת עם האר. ן. החשודה על המעשרות:

ובוררת וטוחנת - לפי שרוב עמי הארץ מעשרים הן:

אבל משתטיל המים - בעיסה:

לא תגע עמה - לפי שמשגלגלה הוטבלה לחלה, וקא מיטמאה מחמת כלים טמאים שהרי הוכשרה לקבל טומאה, וזו מסייעתה לגלגל ואסור לגרום טומאה לחלה:

וכולן לא אמרו כו' - לא התירו להשאילם כלים ולסייעם בלא שעת עבירה עצמה, אלא משום דרכי שלום:

ומחזיקין ידי גוים - לומר להם תחזקנה ידיכם:

ושואלים בשלומם - כל הימים ואפילו ביום חגם. ואע"פ שמטיל שם שמים על הנכרי, ששלום אחד משמותיו של הקב"ה:

פירוש תוספות יום טוב

משאלת אשה לחברתה כו'. משנה זו שנויה כבר בספ"ה דשביעית. ושם הארכתי בה בס"ד:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

משאלת אשה:    וכו' ביד פ"ח דהל' בכורים סי' י"ג וכתבו תוס' ז"ל בסיפא מפ' דקתני מפני דרכי שלום וקשה לר"ת דתיפוק לי דהוה שרי משום דאיכא למיתלי בתבואה של היתר כדאשכחן במסכת שביעית בפ"ה בש"א לא ימכור לו פרה חורשות בשביעית וב"ה מתירין מפני שהוא יכול לשוחטה ועוד תנן אלו כלים שאין האומן רשאי למכרם בשביעית מחרישה וכל כליה זה הכלל כל שמלאכתו מיוחדת לעבירה אסור לאסור ולהיתר מותר וליכא למימר דהתם נמי לא שרי אלא מפני דרכי שלום דבמכר לא שייך דרכי שלום ואומר ר"ח דהכא בידוע שאין לו אלא פירות שביעית הלכך אי לאו משום דרכי שלום הוה אסור ובמכר דלא שייך דרכי שלום אסור היכא דליכא למיתלי וכן משמע בירושלמי וכו' עכ"ל ז"ל:

ריחים ותנור:    באשת ע"ה לא תנא תנור וריחים משום דתנא נפה וכברה וה"ה ריחים ותנור דיגיד עליו רעו: [הגה"ה וז"ל הרשב"א ז"ל בחדושיו והא דלא קתני בסיפא ריחים ותנור משום דרישא לא איצטרך אלא לאשמועי' דבריחים ותנור איכא למיתלי בטחינת סמנים ובטמינת אונין של פשתן אבל בסיפא לא אצטריך ע"כ. ועיין במה שכתבתי בשם תשובותיו ז"ל ספ"ה דשביעית]. אי נמי משום דתנור אין דרך להשאילו דמיטמא וטעון שבירה ואיידי דלא תנא תנור לא תנא ריחים אבל בחשודה אשביעית לא מטמא דלא חשידה אטומאה ומיהו קשה דבפ' עד כמה תנן החשוד על זה ועל זה פי' אשביעית ואמעשרות חשוד על הטהרות ושמא התם פירות אבל אטומאת הגוף לא חשיד תוס' ז"ל וכן פי' שם הרמב"ם ז"ל דהתם בטומאת פירות:

אבל משתטיל המים:    וכו' פירשו התוס' דהחמירו משתטיל המים משו' שואז תתגלגל אע"ג דלא מיחייבא בחלה עד שתתגלגל ע"כ:

מחזקין:    גרסינן בלי יו"ד וכן ומחזקין ידי גויים ופליגי בהו ר"ח ור"א חד אמר חרוש בה טבות ואנא נסיב לה מינך בתר שמטתא וחרינא אמ' איישר מ"ד חרוש בה טבות לישראל אמרי' איישר ומ"ד דלגוי אמרינן איישר לישראל אמרינן שלום וכתב הר"ש ז"ל בפ"ד דשביעית סי' ג' וסוגיא דהניזקין כמ"ד איישר דקאמר לא צריכא לממרא אחזוקו בעלמא והתם פריך השתא אחזוקי מחזקינן לה שואלין בשלומן מיבעיא ולא משני כדמשני בירושלמי שואלין בשלום ישראל החשודים על השביעית אלא משני רבינא לא נצרכא אלא ליום אידן דתניא לא יכנס אדם לביתו של נכרי ביום אידו ויתן לו שלום מצאו בשוק מתן לו שלום בשפה רפה ובכובד ראש ע"כ. ונלע"ד דהא דלא קתני ברישא ומחזיקין ידי גוים וכו' ובתר הכי ליתני וכולן לא אמרו אלא מפני דרכי שלום משום דהאי בבא דמחזיקינן עיקרא שם בשביעית פ"ד סי' ג' אלא דאגב גררא תנייה הכא וגם התם ספ"ה דשביעית אמטו להכי נקט כל סרך לשון המשוה דהתם פ"ד:

ושואלין בשלומן:    וכו' ביד פ"ה דהלכות עכו"ם סי' ה' ועיין במה שכתבתי סוף פ' חמישי דשביעית:


פירושים נוספים