משנה גיטין ה רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) הניזקין - שמין להן בעידית.

ובעל חוב - בבינונית.

וכתובת אישה - בזיבורית.

רבי מאיר אומר:

אף כתובת אישה - בבינונית.

(ב) אין נפרעין מנכסים משועבדים -

במקום שיש - נכסים בני חורין,

ואפילו - הן זיבורית.

אין נפרעין מנכסי יתומים -

אלא - מן הזיבורית.

(ג) אין מוציאין -

לאכילת הפירות,

לשבח הקרקעות,

למזון האישה והבנות,

מנכסים משועבדים - מפני תיקון העולם.

המוצא מציאה,

לא ישבע - מפני תיקון העולם.

(ד) יתומים -

שסמכו - אצל בעל הבית,

או שמינה להן אביהן - אפטרופוס,

חייב לעשר - את פירותיהן.

אפטרופוס -

שמינהו אבי יתומים - ישבע,

שמינהו בית דין - לא ישבע.

אבא שאול אומר: חילוף הדברים.

המטמא, והמדמע, והמנסך -

שוגג - פטור,

מזיד - חייב.

הכהנים שפיגלו במקדש -

מזידין - חייבין.

(ה) העיד רבי יוחנן בן גודגדה -

על החירשת - שהשיאה אביה,

שהיא יוצאה - בגט.

ועל קטנה בת ישראל - שנישאת לכוהן,

שהיא אוכלת - בתרומה,

ואם מתה - בעלה יורשה.

ועל המריש הגזול - שבנאו בבירה,

שיתן את דמיו.

ועל החטאת הגזולה - שלא נודעה לרבים,

שהיא מכפרת - מפני תיקון המזבח.

(ו) לא היה סיקריקון ביהודה - בהרוגי המלחמה,

מהרוגי המלחמה ואילך - ישבו סיקריקון.

כיצד?

לקח מן הסיקריקון,

וחזר, ולקח מבעל הבית - מקחו בטל.

מבעל הבית,

וחזר, ולקח מן הסיקריקון - מקחו קיים.

מן האיש,

וחזר, ולקח מן האישה - מקחו בטל.

מן האישה,

וחזר, ולקח מן האיש - מקחו קיים.

זו - משנה הראשונה.

בית דין של אחריהם - אמרו:

הלוקח מן הסיקריקון,

נותן לבעלים - רביע.

אימתי?

בזמן - שאין בידם ליקח.

אבל - אם יש בידם ליקח,

הם קודמין - לכל אדם.

רבי, הושיב בית דין - ונמנו,

שאם שהת לפני סיקריקון - שנים עשר חודש,

כל הקודם ולוקח - נותן לבעלים רביע.

(ז) חירש - רומז, ונרמז.

בן בתירה אומר:

קופץ, ונקפץ - במיטלטלין.

הפעוטות -

מקחן - מקחן,

וממכרן - ממכר,

במיטלטלין.

(ח) אלו דברים אמרו - מפני דרכי שלום.

כוהן - קורא ראשון,

אחריו - לוי,

ואחריו - ישראל,

מפני דרכי שלום.

מערבין - בבית ישן,

מפני דרכי שלום.

בור, שהוא קרוב לאמה - מתמלא ראשון,

מפני דרכי שלום.

מציאת חירש, שוטה, וקטן - יש בהן גזל,

מפני דרכי שלום.

רבי יוסי אומר: גזל גמור.

מצודות חיה, ועופות, ודגים - יש בהן גזל,

מפני דרכי שלום.

רבי יוסי אומר: גזל גמור.

העני, המנקף בראש הזית - מה שתחתיו גזל,

מפני דרכי שלום.

רבי יוסי אומר: גזל גמור.

אין ממחין ביד עניי גוים - בלקט, בשכחה, ובפאה,

מפני דרכי שלום.

(ט) משאלת אישה -

לחברתה החשודה על השביעית - נפה, וכברה, ריחים, ותנור,

אבל - לא תבור, ולא תטחן עימה.

אשת חבר -

משאלת לאשת עם הארץ - נפה, וכברה,

ובוררת, וטוחנת, ומרקדת עימה,

אבל משתטיל למים - לא תיגע אצלה,

שאין מחזקין - ידי עוברי עבירה.

בכולם, לא אמרו - אלא מפני דרכי שלום.

ומחזקין ידי גוים - בשביעית,

אבל - לא ידי ישראל,

ושואלין בשלומן - מפני דרכי שלום.

הדף הראשי של משנה גיטין ה

משנה גיטין, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב