משנה גיטין ה דפוסים
משנה גיטין, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
הנזקין שמין להם בעידית, ובעל חוב בבינונית, וכתובת אשה בזיבורית.
רבי מאיר אומר, אף כתובת אשה בבינונית.
אין נפרעין מנכסים משועבדים במקום שיש נכסים בני חורין, ואפילו הן זיבורית.
אין נפרעין מנכסי יתומים, אלא מן הזיבורית.
אין מוציאין לאכילת פירות ולשבח קרקעות ולמזון האשה והבנות מנכסים משועבדים, מפני תיקון העולם.
והמוצא מציאה, לא ישבע, מפני תיקון העולם.
יתומים שסמכו אצל בעל הבית, או שמינה להן אביהן אפוטרופוס, חייב לעשר פירותיהן.
אפוטרופוס שמינהו אבי יתומים, ישבע.
מינהו בית דין, לא ישבע.
אבא שאול אומר, חילוף הדברים.
המטמא והמדמע והמנסך בשוגג, פטור.
במזיד, חייב.
הכהנים שפיגלו במקדש מזידין, חייבין.
העיד רבי יוחנן בן גודגדה על החרשת שהשיאה אביה, שהיא יוצאה בגט.
ועל קטנה בת ישראל שנישאת לכהן, שאוכלת בתרומה.
ואם מתה, בעלה יורשה.
ועל המריש הגזול שבנאו בבירה, שיטול את דמיו, מפני תקנת השבים.
ועל החטאת הגזולה שלא נודעה לרבים, שהיא מכפרת, מפני תיקון המזבח.
לא היה סיקריקון ביהודה בהרוגי המלחמה.
מהרוגי המלחמה ואילך, יש בה סיקריקון.
כיצד? לקח מסיקריקון וחזר ולקח מבעל הבית, מקחו בטל.
מבעל הבית וחזר ולקח מסיקריקון, מקחו קיים.
לקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה, מקחו בטל.
מן האשה וחזר ולקח מן האיש, מקחו קיים.
זו משנה ראשונה.
בית דין של אחריהם אמרו, הלוקח מסיקריקון נותן לבעלים רביע.
אימתי? בזמן שאין בידן ליקח.
אבל יש בידן ליקח, הן קודמין לכל אדם.
רבי הושיב בית דין ונמנו, שאם שהתה בפני סיקריקון שנים עשר חדש, כל הקודם ליקח, זוכה, אבל נותן לבעלים רביע.
חרש רומז ונרמז.
בן בתירא אומר, קופץ ונקפץ, במטלטלין.
הפעוטות, מקחן מקח וממכרן ממכר במטלטלין.
ואלו דברים אמרו מפני דרכי שלום.
כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל, מפני דרכי שלום.
מערבין בבית ישן, מפני דרכי שלום.
בור שהוא קרוב לאמה מתמלא ראשון, מפני דרכי שלום.
מצודות חיה ועופות ודגים יש בהם משום גזל, מפני דרכי שלום.
רבי יוסי אומר, גזל גמור.
מציאת חרש שוטה וקטן, יש בהן משום גזל, מפני דרכי שלום.
רבי יוסי אומר, גזל גמור.
עני המנקף בראש הזית, מה שתחתיו גזל, מפני דרכי שלום.
רבי יוסי אומר, גזל גמור.
אין ממחין ביד עניי גויים בלקט ובשכחה ובפאה, מפני דרכי שלום.
משאלת אשה לחברתה החשודה על השביעית, נפה וכברה וריחים ותנור, אבל לא תבור ולא תטחן עמה.
אשת חבר משאלת לאשת עם הארץ, נפה וכברה, ובוררת וטוחנת ומרקדת עמה, אבל משתטיל המים, לא תגע עמה, לפי שאין מחזיקין ידי עוברי עבירה.
וכולן לא אמרו אלא מפני דרכי שלום.
ומחזיקין ידי גויים בשביעית, אבל לא ידי ישראל, ושואלין בשלומן, מפני דרכי שלום.
משנה גיטין, פרק ה':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב