משנה גיטין ו דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< | משנה גיטין ו דפוסים | >>

משנה א[עריכה]

האומר התקבל גט זה לאשתי או הולך גט זה לאשתי, אם רצה לחזור, יחזור.

האשה שאמרה התקבל לי גיטי, אם רצה לחזור, לא יחזור.

לפיכך אם אמר לו הבעל: אי אפשי שתקבל לה אלא הולך ותן לה, אם רצה לחזור, יחזור.

רבן שמעון בן גמליאל אומר: אף האומרת טול לי גיטי, אם רצה לחזור, לא יחזור.

משנה ב[עריכה]

האשה שאמרה התקבל לי גיטי, צריכה שתי כיתי עדים.

שנים שאומרים בפנינו אמרה ושנים שאומרים בפנינו קיבל וקרע, אפילו הן הראשונים והן האחרונים, או אחד מן הראשונים ואחד מן האחרונים ואחד מצטרף עמהן.

נערה המאורסה, היא ואביה מקבלין את גיטה.

אמר רבי יהודה: אין שתי ידים זוכות כאחת, אלא אביה מקבל את גיטה בלבד.

וכל שאינה יכולה לשמור את גיטה, אינה יכולה להתגרש.

משנה ג[עריכה]

קטנה שאמרה: התקבל לי גיטי, אינו גט עד שיגיע גט לידה.

לפיכך אם רצה הבעל לחזור, יחזור, שאין קטן עושה שליח.

אבל אם אמר לו אביה: צא והתקבל לבתי גיטה, אם רצה להחזיר לא יחזיר.

האומר: תן גט זה לאשתי במקום פלוני, ונתנו לה במקום אחר, פסול.

הרי היא במקום פלוני, ונתנו לה במקום אחר, כשר.

האשה שאמרה: התקבל לי גיטי במקום פלוני, וקיבלו לה במקום אחר, פסול.

רבי אליעזר מכשיר.

הבא לי גיטי ממקום פלוני והביאו לה ממקום אחר, כשר.

משנה ד[עריכה]

הבא לי גיטי, אוכלת בתרומה עד שיגיע גט לידה.

התקבל לי גיטי, אסורה לאכול בתרומה מיד.

התקבל לי גיטי במקום פלוני, אוכלת בתרומה עד שיגיע גט לאותו מקום.

רבי אליעזר אוסר מיד.

משנה ה[עריכה]

האומר: כתבו גט ותנו לאשתי, גרשוה, כתבו איגרת ותנו לה, הרי אלו יכתבו ויתנו.

פטרוה, פרנסוה, עשו לה כנימוס, עשו לה כראוי, לא אמר כלום.

בראשונה היו אומרים: היוצא בקולר ואמר: כתבו גט לאשתי, הרי אלו יכתבו ויתנו.

חזרו לומר: אף המפרש והיוצא בשיירא.

רבי שמעון שזורי אומר: אף המסוכן.

משנה ו[עריכה]

מי שהיה מושלך לבור ואמר: כל השומע את קולו יכתוב גט לאשתו, הרי אלו יכתבו ויתנו.

הבריא שאמר: כתבו גט לאשתי, רצה לשחק בה.

מעשה בבריא אחד שאמר: כתבו גט לאשתי, ועלה לראש הגג ונפל ומת.

אמר רבן שמעון בן גמליאל, אמרו חכמים: אם מעצמו נפל, הרי זה גט.

אם הרוח דחאתו, אינו גט.

משנה ז[עריכה]

אמר לשנים: תנו גט לאשתי, או לשלשה: כתבו גט ותנו לאשתי, הרי אלו יכתבו ויתנו.

אמר לשלשה: תנו גט לאשתי, הרי אלו יאמרו לאחרים ויכתבו, מפני שעשאן בית דין, דברי רבי מאיר.

וזו הלכה העלה רבי חנינא איש אונו מבית האסורין, מקובל אני באומר לשלשה: תנו גט לאשתי, שיאמרו לאחרים ויכתבו, מפני שעשאן בית דין.

אמר רבי יוסי: נומינו לשליח, אף אנו מקובלין, שאפלו אמר לבית דין הגדול שבירושלים: תנו גט לאשתי, שילמדו ויכתבו ויתנו.

אמר לעשרה: כתבו גט לאשתי, אחד כותב ושנים חותמין.

כולכם כתבו, אחד כותב וכולם חותמין.

לפיכך אם מת אחד מהן, הרי זה גט בטל.

<< | משנה גיטין ו דפוסים | >>