משנה גיטין ו רמבם

נוסח הרמב"ם

(א) האומר: התקבל גט זה - לאשתי,

או הולך גט זה - לאשתי,

אם רצה להחזיר - יחזיר.

האישה שאמרה: התקבל לי גיטי,

אם רצה להחזיר - לא יחזיר.

לפיכך -

אם אמר הבעל: אי אפשי שתקבל לה,

אלא, הא לך - ותן לה,

אם רצה להחזיר - יחזיר.

רבן שמעון בן גמליאל אומר:

אף האומרת: טול לי גיטי,

אם רצה להחזיר - לא יחזיר.

(ב) האישה שאמרה: התקבל לי גיטי,

צריכה שתי כתי עדים.

שנים שיאמרו: בפנינו אמרה,

ושנים שיאמרו: בפנינו קיבל, וקרע.

אפילו, הן הראשונים - והן האחרונים,

או אחד מן הראשונים, ואחד מן האחרונים - ואחד מצטרף עמהם.

נערה מאורסה -

היא, ואביה - מקבלין את גיטה.

אמר רבי יהודה:

אין שתי ידים - זוכות כאחת,

אלא אביה מקבל את גיטה - בלבד.

וכל - שאינה יכולה לשמר את גיטה,

אינה יכולה להתגרש.

(ג) קטנה שאמרה: התקבל לי גיטי,

אינו גט - עד שיגיע גט לידה.

לפיכך -

אם רצה בעל להחזיר - יחזיר,

שאין הקטן עושה שליח.

אם אמר לו אביה: צא, וקבל לבתי גיטה,

אם רצה להחזיר - לא יחזיר.

האומר: תן גט זה לאשתי - במקום פלוני,

ונתנו לה במקום אחר - פסול.

הרי היא - במקום פלוני,

ונתנו לה במקום אחר - כשר.

האישה שאמרה: התקבל לי גיטי - במקום פלוני,

וקיבלו לה במקום אחר - פסול.

ורבי אליעזר - מכשיר.

הבא לי גיטי - למקום פלוני,

והביאו לה למקום אחר - כשר.

(ד) הבא לי גיטי,

אוכלת בתרומה - עד שיגיע גט לידה.

התקבל לי גיטי,

אסורה מלאכל בתרומה - מיד.

התקבל לי גיטי - למקום פלוני,

אוכלת בתרומה - עד שיגיע גט לאותו מקום.

ורבי אלעזר - אוסר מיד.

(ה) האומר: כתבו גט - ותנו לאשתי,

גרשוה,

כתבו איגרת - ותנו לה,

הרי אלו - יכתבו ויתנו.

פטרוה, פרנסוה,

עשו לה כנימוס,

עשו לה כראוי,

לא אמר כלום.

בראשונה היו אומרין -

היוצא בקולר ואמר: כתבו גט לאשתי,

הרי אלו - יכתבו ויתנו.

חזרו לומר - אף המפרש, והיוצא בשיירה.

רבי שמעון השזורי אומר: אף המסוכן.

(ו) מי שהיה מושלך בבור -

ואמר: כל השומע קולי - יכתוב גט לאשתי,

הרי אלו - יכתבו ויתנו.

הבריא שאמר: כתבו גט לאשתי,

רצה לשחק בה.

מעשה, בבריא אחד,

שאמר: כתבו גט לאשתי,

ועלה לראש הגג - ונפל ומת.

אמר רבן שמעון בן גמליאל: אמרו חכמים -

אם מעצמו נפל - הרי זה גט,

ואם הרוח דחייתו - אינו גט.

(ז) אמר לשנים: תנו גט לאשתי,

או לשלשה - כתבו גט, ותנו לאשתי,

הרי אלו - יכתבו ויתנו.

לשלשה - תנו גט לאשתי,

יאמרו הם לאחרים - כתובו,

מפני שעשאן בית דין - דברי רבי מאיר.

וזו הלכה,

שלח חנינה איש אונו מבית האסורים,

מקובל אני - באומר לשלשה תנו גט לאשתי,

שיאמרו לאחרים כתובו - מפני שעשאן בית דין.

אמר רבי יוסי:

נומנו לשליח, אף אנו מקובלים,

שאפילו אמר לבית דין הגדול שבירושלים - תנו גט לאשתי,

שילמדו - ויכתבו ויתנו לה.

אמר לעשרה: תנו גט לאשתי,

אחד כותב - ושנים חותמין.

כולכם כתובו,

אחד כותב - וכולם חותמין.

לפיכך -

אם מת אחד מהם - הרי הגט בטל.

הדף הראשי של משנה גיטין ו

משנה גיטין, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב