משנה גיטין ו רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) האומר: התקבל גט זה - לאשתי,

או הולך גט זה - לאשתי,
אם רצה להחזיר - יחזיר.
האישה שאמרה: התקבל לי גיטי,
אם רצה להחזיר - לא יחזיר.
לפיכך -
אם אמר הבעל: אי אפשי שתקבל לה,
אלא, הא לך - ותן לה,
אם רצה להחזיר - יחזיר.
רבן שמעון בן גמליאל אומר:
אף האומרת: טול לי גיטי,
אם רצה להחזיר - לא יחזיר.


(ב) האישה שאמרה: התקבל לי גיטי,

צריכה שתי כתי עדים.
שנים שיאמרו: בפנינו אמרה,
ושנים שיאמרו: בפנינו קיבל, וקרע.
אפילו, הן הראשונים - והן האחרונים,
או אחד מן הראשונים, ואחד מן האחרונים - ואחד מצטרף עמהם.
נערה מאורסה -
היא, ואביה - מקבלין את גיטה.
אמר רבי יהודה:
אין שתי ידים - זוכות כאחת,
אלא אביה מקבל את גיטה - בלבד.
וכל - שאינה יכולה לשמר את גיטה,
אינה יכולה להתגרש.


(ג) קטנה שאמרה: התקבל לי גיטי,

אינו גט - עד שיגיע גט לידה.
לפיכך -
אם רצה בעל להחזיר - יחזיר,
שאין הקטן עושה שליח.
אם אמר לו אביה: צא, וקבל לבתי גיטה,
אם רצה להחזיר - לא יחזיר.
האומר: תן גט זה לאשתי - במקום פלוני,
ונתנו לה במקום אחר - פסול.
הרי היא - במקום פלוני,
ונתנו לה במקום אחר - כשר.
האישה שאמרה: התקבל לי גיטי - במקום פלוני,
וקיבלו לה במקום אחר - פסול.
ורבי אליעזר - מכשיר.
הבא לי גיטי - למקום פלוני,
והביאו לה למקום אחר - כשר.


(ד) הבא לי גיטי,

אוכלת בתרומה - עד שיגיע גט לידה.
התקבל לי גיטי,
אסורה מלאכל בתרומה - מיד.
התקבל לי גיטי - למקום פלוני,
אוכלת בתרומה - עד שיגיע גט לאותו מקום.
ורבי אלעזר - אוסר מיד.


(ה) האומר: כתבו גט - ותנו לאשתי,

גרשוה,
כתבו איגרת - ותנו לה,
הרי אלו - יכתבו ויתנו.
פטרוה, פרנסוה,
עשו לה כנימוס,
עשו לה כראוי,
לא אמר כלום.
בראשונה היו אומרין -
היוצא בקולר ואמר: כתבו גט לאשתי,
הרי אלו - יכתבו ויתנו.
חזרו לומר - אף המפרש, והיוצא בשיירה.
רבי שמעון השזורי אומר: אף המסוכן.


(ו) מי שהיה מושלך בבור -

ואמר: כל השומע קולי - יכתוב גט לאשתי,
הרי אלו - יכתבו ויתנו.
הבריא שאמר: כתבו גט לאשתי,
רצה לשחק בה.
מעשה, בבריא אחד,
שאמר: כתבו גט לאשתי,
ועלה לראש הגג - ונפל ומת.
אמר רבן שמעון בן גמליאל: אמרו חכמים -
אם מעצמו נפל - הרי זה גט,
ואם הרוח דחייתו - אינו גט.


(ז) אמר לשנים: תנו גט לאשתי,

או לשלשה - כתבו גט, ותנו לאשתי,
הרי אלו - יכתבו ויתנו.
לשלשה - תנו גט לאשתי,
יאמרו הם לאחרים - כתובו,
מפני שעשאן בית דין - דברי רבי מאיר.
וזו הלכה,
שלח חנינה איש אונו מבית האסורים,
מקובל אני - באומר לשלשה תנו גט לאשתי,
שיאמרו לאחרים כתובו - מפני שעשאן בית דין.
אמר רבי יוסי:
נומנו לשליח, אף אנו מקובלים,
שאפילו אמר לבית דין הגדול שבירושלים - תנו גט לאשתי,
שילמדו - ויכתבו ויתנו לה.
אמר לעשרה: תנו גט לאשתי,
אחד כותב - ושנים חותמין.
כולכם כתובו,
אחד כותב - וכולם חותמין.
לפיכך -
אם מת אחד מהם - הרי הגט בטל.


הדף הראשי של משנה גיטין ו

משנה גיטין, פרק ו':
הדף הראשי מהדורה מנוקדת נוסח הרמב"ם נוסח הדפוסים ברטנורא עיקר תוספות יום טוב