משנה גיטין ז דפוסים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנה גיטין, פרק ז':
הדף הראשי מהדורה מנוקדת נוסח הרמב"ם נוסח הדפוסים ברטנורא עיקר תוספות יום טוב

<< | משנה גיטין ז דפוסים | >>

משנה א[עריכה]

מי שאחזו קורדייקוס ואמר: כתבו גט לאשתי, לא אמר כלום.

אמר: כתבו גט לאשתי, ואחזו קורדייקוס וחזר ואמר: אל תכתבו, אין דבריו האחרונים כלום.

נשתתק, ואמרו לו: נכתוב גט לאשתך, והרכין בראשו, בודקין אותו שלש פעמים.

אם אמר על לאו לאו ועל הן הן, הרי אלו יכתבו ויתנו.

משנה ב[עריכה]

אמרו לו נכתוב גט לאשתך, ואמר להם כתבו, אמרו לסופר וכתב ולעדים וחתמו, אף על פי שכתבוהו וחתמוהו ונתנוהו לו וחזר ונתנו לה, הרי הגט בטל, עד שיאמר לסופר כתוב ולעדים חתמו.

משנה ג[עריכה]

זה גיטך אם מתי, זה גיטך אם מתי מחולי זה, זה גיטך לאחר מיתה, לא אמר כלום.

מהיום אם מתי, מעכשיו אם מתי, הרי זה גט.

מהיום ולאחר מיתה, גט ואינו גט; ואם מת, חולצת ולא מתייבמת.

זה גיטך מהיום אם מתי מחולי זה, ועמד והלך בשוק וחלה ומת, אומדין אותו:

אם מחמת חולי הראשון מת, הרי זה גט.

ואם לאו, אינו גט.

משנה ד[עריכה]

לא תתייחד עמו אלא בפני עדים, אפילו עבד, אפילו שפחה, חוץ משפחתה, מפני שליבה גס בה בשפחתה.

מה היא באותן הימים?

רבי יהודה אומר, כאשת איש לכל דבריה.

רבי יוסי אומר: מגורשת ואינה מגורשת.

משנה ה[עריכה]

הרי זה גיטך על מנת שתתני לי מאתים זוז, הרי זו מגורשת ותתן.

על מנת שתתני לי מכאן ועד שלשים יום, אם נתנה לו בתוך שלשים יום, מגורשת.

ואם לאו, אינה מגורשת.

אמר רבן שמעון בן גמליאל: מעשה בצידן באחד שאמר לאשתו: הרי זה גיטך על מנת שתתני לי אצטליתי, ואבדה אצטליתו, ואמרו חכמים: תתן לו את דמיה.

משנה ו[עריכה]

הרי זה גיטך על מנת שתשמשי את אבא, על מנת שתניקי את בני.

כמה היא מניקתו? שתי שנים.

רבי יהודה אומר: שמונה עשר חדש.

מת הבן או שמת האב, הרי זה גט.

הרי זה גיטך על מנת שתשמשי את אבא שתי שנים, על מנת שתניקי את בני שתי שנים, מת הבן או שמת האב, או שאמר האב: אי אפשי שתשמשני, שלא בהקפדה, אינו גט.

רבן שמעון בן גמליאל אומר, כזה גט.

כלל אמר רבן שמעון בן גמליאל: כל עכבה שאינה הימנה, הרי זה גט.

משנה ז[עריכה]

הרי זה גיטך אם לא באתי מכאן ועד שלשים יום, והיה הולך מיהודה לגליל, הגיע לאנטיפטרס וחזר, בטל תנאו.

הרי זה גיטך אם לא באתי מכאן עד שלשים יום, והיה הולך מגליל ליהודה, והגיע לכפר עותנאי וחזר, בטל תנאו.

הרי זה גיטך אם לא באתי מכאן עד שלשים יום, והיה הולך למדינת הים, והגיע לעכו וחזר, בטל תנאו.

הרי זה גיטך כל זמן שאעבור מכנגד פניך שלשים יום, היה הולך ובא, הולך ובא, הואיל ולא נתייחד עמה, הרי זה גט.

משנה ח[עריכה]

הרי זה גיטך אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חודש, ומת בתוך שנים עשר חודש, אינו גט.

הרי זה גיטך מעכשיו אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חודש, ומת בתוך שנים עשר חודש, הרי זה גט.

משנה ט[עריכה]

אם לא באתי מכאן עד שנים עשר חודש כתבו ותנו גט לאשתי, כתבו גט בתוך שנים עשר חדש ונתנו לאחר שנים עשר חדש, אינו גט.

כתבו ותנו גט לאשתי אם לא באתי מכאן ועד שנים עשר חדש, כתבו בתוך שנים עשר חדש ונתנו לאחר שנים עשר חדש, אינו גט.

רבי יוסי אומר, כזה גט.

כתבו לאחר שנים עשר חודש ונתנו לאחר שנים עשר חודש ומת, אם הגט קדם למיתה, הרי זה גט.

ואם מיתה קדמה לגט, אינו גט.

ואם אין ידוע, זו היא שאמרו: מגורשת ואינה מגורשת.

משנה גיטין, פרק ז':
הדף הראשי מהדורה מנוקדת נוסח הרמב"ם נוסח הדפוסים ברטנורא עיקר תוספות יום טוב

<< | משנה גיטין ז דפוסים | >>