משנה גיטין ז ניקוד

<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ז, גיטין • הפרק הבא >>

פרק ז

משניות: א ב ג ד ה ו ז ח ט

עריכה

(א)

מִי שֶׁאֲחָזוֹ קֻרְדְּיָקוֹס,

וְאָמַר: כִּתְבוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי,

לֹא אָמַר כְּלוּם.

אָמַר: כִּתְבוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי,

וַאֲחָזוֹ קֻרְדְּיָקוֹס,

וְחָזַר וְאָמַר: אַל תִּכְתְּבוּ,

אֵין דְּבָרָיו הָאַחֲרוֹנִים כְּלוּם.

נִשְׁתַּתַּק,

וְאָמְרוּ לוֹ: נִכְתֹּב גֵּט לְאִשְׁתְּךָ? וְהִרְכִּין בְּרֹאשׁוֹ,

בּוֹדְקִין אוֹתוֹ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים;

אִם אָמַר עַל לָאו לָאו וְעַל הֵן הֵן,

הֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתְּנוּ:

(ב)

אָמְרוּ לוֹ: נִכְתֹּב גֵּט לְאִשְׁתְּךָ?

וְאָמַר לָהֶם: כְּתֹבוּ,

אָמְרוּ לַסּוֹפֵר וְכָתַב וְלָעֵדִים וְחָתְמוּ,

אַף עַל פִּי שֶׁכְּתָבוּהוּ וַחֲתָמוּהוּ וּנְתָנוּהוּ לוֹ וְחָזַר וּנְתָנוֹ לָהּ,

הֲרֵי הַגֵּט בָּטֵל,

עַד שֶׁיֹּאמַר לַסּוֹפֵר: כְּתוֹב, וְלָעֵדִים: חֲתֹמוּ:

(ג)

זֶה גִּטֵּךְ אִם מַתִּי,

זֶה גִּטֵּךְ אִם מַתִּי מֵחֹלִי זֶה,

זֶה גִּטֵּךְ לְאַחַר מִיתָה,

לֹא אָמַר כְּלוּם.

מֵהַיּוֹם אִם מַתִּי,

מֵעַכְשָׁיו אִם מַתִּי,

הֲרֵי זֶה גֵּט.

מֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה,

גֵּט וְאֵינוֹ גֵּט;

וְאִם מֵת,

חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת.

זֶה גִּטֵּךְ מֵהַיּוֹם אִם מַתִּי מֵחֹלִי זֶה,

וְעָמַד וְהָלַךְ בַּשּׁוּק,

וְחָלָה וָמֵת,

אוֹמְדִין אוֹתוֹ:

אִם מֵחֲמַת חֹלִי הָרִאשׁוֹן מֵת, הֲרֵי זֶה גֵּט;

וְאִם לָאו, אֵינוֹ גֵּט:

(ד)

לֹא תִּתְיַחֵד עִמּוֹ אֶלָּא בִּפְנֵי עֵדִים,

אֲפִלּוּ עֶבֶד, אֲפִלּוּ שִׁפְחָה,

חוּץ מִשִּׁפְחָתָהּ,

מִפְּנֵי שֶׁלִּבָּהּ גַּס בָּהּ בְּשִׁפְחָתָהּ.

מַה הִיא בְּאוֹתָן הַיָּמִים?

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כְּאֵשֶׁת אִישׁ לְכָל דְּבָרֶיהָ.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: מְגֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת:

(ה)

הֲרֵי זֶה גִּטֵּךְ עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז,

הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת, וְתִתֵּן.

עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מִכָּאן וְעַד שְׁלֹשִׁים יוֹם,

אִם נָתְנָה לוֹ בְּתוֹךְ שְׁלשִׁים יוֹם, מְגֹרֶשֶׁת;

וְאִם לָאו, אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת.

אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל:

מַעֲשֶׂה בְּצַיְּדָן,

בְּאֶחָד שֶׁאָמַר לְאִשְׁתּוֹ: הֲרֵי זֶה גִּטֵּךְ עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי אִצְטְלִיתִי,

וְאָבְדָה אִצְטְלִיתוֹ,

וְאָמְרוּ חֲכָמִים: תִּתֶּן לוֹ אֶת דָּמֶיהָ:

(ו)

הֲרֵי זֶה גִּטֵּךְ עַל מְנָת שֶׁתְּשַׁמְּשִׁי אֶת אַבָּא,

עַל מְנָת שֶׁתָּנִיקִי אֶת בְּנִי,

כַּמָּה הִיא מְנִיקַתּוּ?

שְׁתֵּי שָׁנִים.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

שְׁמוֹנָה עָשָׂר חֹדֶשׁ.

מֵת הַבֵּן אוֹ שֶׁמֵּת הָאָב,

הֲרֵי זֶה גֵּט.

הֲרֵי זֶה גִּטֵּךְ עַל מְנָת שֶׁתְּשַׁמְּשִׁי אֶת אַבָּא שְׁתֵּי שָׁנִים,

עַל מְנָת שֶׁתָּנִיקִי אֶת בְּנִי שְׁתֵּי שָׁנִים,

מֵת הַבֵּן אוֹ שֶׁמֵּת הָאָב,

אוֹ שֶׁאָמַר הָאָב: אִי אִפְּשִׁי שֶׁתְּשַׁמְּשֵׁנִי, שֶׁלֹּא בְּהַקְפָּדָה,

אֵינוֹ גֵּט.

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:

כָּזֶה גֵּט.

כְּלָל אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל:

כָל עַכָּבָה שֶׁאֵינָהּ הֵימֶנָּה, הֲרֵי זֶה גֵּט:

(ז)

הֲרֵי זֶה גִּטֵּךְ אִם לֹא בָּאתִי מִכָּאן וְעַד שְׁלֹשִׁים יוֹם,

וְהָיָה הוֹלֵךְ מִיהוּדָה לַגָּלִיל,

הִגִּיעַ לְאַנְטִיפַּטְרָס וְחָזַר,

בָּטֵל תְּנָאוֹ.

הֲרֵי זֶה גִּטֵּךְ אִם לֹא בָּאתִי מִכָּאן עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם,

וְהָיָה הוֹלֵךְ מִגָּלִיל לִיהוּדָה,

וְהִגִּיעַ לִכְפַר עוֹתְנַאי וְחָזַר,

בָּטֵל תְּנָאוֹ.

הֲרֵי זֶה גִּטֵּךְ אִם לֹא בָּאתִי מִכָּאן עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם,

וְהָיָה הוֹלֵךְ לִמְדִינַת הַיָּם,

וְהִגִּיעַ לְעַכּוֹ וְחָזַר,

בָּטֵל תְּנָאוֹ.

הֲרֵי זֶה גִּטֵּךְ כָּל זְמַן שֶׁאֶעֱבֹר מִכְּנֶגֶד פָּנַיִךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם,

הָיָה הוֹלֵךְ וּבָא, הוֹלֵךְ וּבָא,

הוֹאִיל וְלֹא נִתְיַחֵד עִמָּהּ,

הֲרֵי זֶה גֵּט:

(ח)

הֲרֵי זֶה גִּטֵּךְ אִם לֹא בָּאתִי מִכָּאן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ,

וּמֵת בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ,

אֵינוֹ גֵּט.

הֲרֵי זֶה גִּטֵּךְ מֵעַכְשָׁיו אִם לֹא בָּאתִי מִכָּאן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ,

וּמֵת בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ,

הֲרֵי זֶה גֵּט:

(ט)

אִם לֹא בָּאתִי מִכָּאן עַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ כִּתְבוּ וּתְנוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי,

כָּתְבוּ גֵּט בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ,

וְנָתְנוּ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ,

אֵינוֹ גֵּט.

כִּתְבוּ וּתְנוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי אִם לֹא בָּאתִי מִכָּאן וְעַד שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ,

כָּתְבוּ בְּתוֹךְ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ,

וְנָתְנוּ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ,

אֵינוֹ גֵּט.

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:

כָּזֶה – גֵּט.

כָּתְבוּ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ,

וְנָתְנוּ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ,

וָמֵת,

אִם הַגֵּט קָדַם לַמִּיתָה,

הֲרֵי זֶה גֵּט;

וְאִם מִיתָה קָדְמָה לַגֵּט,

אֵינוֹ גֵּט.

וְאִם אֵין יָדוּעַ, זוֹ הִיא שֶׁאָמְרוּ:

מְגֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת:

<< הפרק הקודם • לדף הראשי • פרק ז, גיטין • הפרק הבא >>

משנה גיטין, פרק ז':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב