משנה גיטין ז רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) מי שאחזו קורדיאקוס -

ואמר: כתבו גט לאשתי,
לא אמר כלום.
אמר: כתבו גט לאשתי,
ואחזו קורדיאקוס,
וחזר ואמר: אל תכתובו,
אין דבריו האחרונים כלום.
נשתתק -
אמרו לו: נכתוב גט לאשתך,
והרכין - בראשו,
בודקין אותו - שלשה פעמים,
אם אמר על לאו - לאו,
ועל הין - הין,
הרי אלו יכתבו ויתנו.


(ב) אמרו לו: נכתוב גט לאשתך,

אמר להם: כתובו,
אמרו לסופר - וכתב,
ולעדים - וחתמו,
אף על פי שכתבוהו וחתמוהו - ונתנוהו לו,
וחזר - ונתנו לה,
הרי הגט בטל.
עד שיאמר לסופר: כתוב,
ולעדים: חתומו.


(ג) זה גיטיך - אם מתי,

זה גיטיך - מחולי זה,
זה גיטיך - לאחר מיתתי,
לא אמר כלום.
מהיום - אם מתי,
מעכשיו - אם מתי,
הרי זה גט.
מהיום - לאחר מיתתי,
אינו גט.
ואם מת - חולצת, ולא מתייבמת.


זה גיטיך מהיום - אם מתי מחולי זה,

עמד, והילך בשוק - וחלה ומת,
אומדין אותו,
אם מחמת חולי הראשון מת - הרי זה גט,
ואם לאו - אינו גט.


(ד) ולא תתיחד עימו - אלא בפני עדים,

אפילו עבד, אפילו שפחה - חוץ משפחתה,
מפני שליבה גס - בשפחתה.
מה היא באותן הימים?
רבי יהודה אומר:
כאשת איש - לכל דבר.
רבי יוסי אומר:
מגורשת - ואינה מגורשת.


(ה) הרי זה גיטיך,

על מנת שתיתני לי - מאתים זוז,
הרי זו מגורשת - ותיתן.
על מנת שתיתני לי - מכאן ועד שלשים יום,
נתנה לו בתוך שלשים יום - מגורשת,
ואם לאו - אינה מגורשת.
אמר רבן שמעון בן גמליאל:
מעשה בצידון, באחד שאמר לאשתו:
הרי זה גיטיך - על מנת שתיתני לי אצטליתי,
ואבדה אצטליתו,
ואמרו חכמים: תיתן לו את דמיה.


(ו) הרי זה גיטיך,

על מנת שתשמשי את אבא,
ועל מנת שתניקי את בני,
כמה היא מניקתו? - שתי שנים.
רבי יהודה אומר: שמונה עשר חודש.
מת הבן, או שמת האב - הרי זה גט.
על מנת שתשמשי את אבא - שתי שנים,
ועל מנת שתניקי את בני - שתי שנים,
מת הבן,
או שאמר האב: אי אפשי שתשמשני - שלא בהקפדה,
אינו גט.
רבן שמעון בן גמליאל אומר: בזה גט.
כלל אמר רבן שמעון בן גמליאל -
כל עכבה שאינה הימנה - הרי זה גט.


(ז) הרי זה גיטיך,

אם לא באתי מכאן - ועד שלשים יום,
היה הולך מיהודה - לגליל,
הגיע לאנטיפטרס וחזר - בטל התנאי.
הרי זה גיטיך,
אם לא באתי מכאן - ועד שלשים יום,
והיה הולך מגליל - ליהודה,
והגיע לכפר עתני וחזר - בטל התנאי.
הרי זה גיטיך,
אם לא באתי מכאן - ועד שלשים יום,
והיה הולך למדינת הים,
הגיע לעכו וחזר - בטל התנאי.
הרי זה גיטיך,
כל זמן שאעבור מכנגד פניך - שלשים יום,
היה הולך ובא - הולך ובא,
הואיל ולא נתיחד עימה - הרי זה גט.


(ח) הרי זה גיטיך,

אם לא באתי מכאן - ועד שנים עשר חודש,
מת בתוך שנים עשר חודש - אינו גט.
מעכשיו -
אם לא באתי מכאן - ועד שנים עשר חודש,
ומת בתוך שנים עשר חודש - הרי זה גט.


אם לא באתי מכאן - ועד שנים עשר חודש,

כתבו גט - ותנו לאשתי,
כתבו בתוך שנים עשר חודש,
ונתנו בתוך שנים עשר חודש - אינו גט.
כתבו - ותנו גט לאשתי,
אם לא באתי מכאן - ועד שנים עשר חודש,
כתבו בתוך שנים עשר חודש,
ונתנו לאחר שנים עשר חודש - אינו גט.
רבי יוסי אומר: בזה גט.
כתבו לאחר שנים עשר חודש,
ונתנו לאחר שנים עשר חודש - ומת,
אם גט קדם למיתה - הרי זה גט,
ואם מיתה קדמה לגט - אינו גט.
ואם אינו ידוע -
זו היא שאמרו: מגורשת - ואינה מגורשת.


הדף הראשי של משנה גיטין ז

משנה גיטין, פרק ז':
הדף הראשי מהדורה מנוקדת נוסח הרמב"ם נוסח הדפוסים ברטנורא עיקר תוספות יום טוב