משנה גיטין ו ג
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נשים · מסכת גיטין · פרק ו · משנה ג | >>
קטנה שאמרה: התקבל לי גיטי, אינו גט עד שיגיע גט לידה.
לפיכך אם רצה הבעל לחזור, יחזור, שאין קטן יא עושה שליח.
אבל אם אמר לו אביה: צא והתקבל לבתי גיטה, אם רצה להחזיר לא יחזיר.
האומר: תן גט זה לאשתי במקום פלוני, ונתנו לה במקום אחר, פסול.
הרי היא במקום פלוני, ונתנו לה במקום אחר, כשר.
האשה שאמרה: התקבל לי גיטי במקום פלוני, וקיבלו לה במקום אחר, פסול.
רבי אליעזר מכשיר.
הבא לי יג גיטי ממקום פלוני והביאו לה ממקום אחר, כשר.
קְטַנָּה שֶׁאָמְרָה: הִתְקַבֵּל לִי גִּטִּי,
- אֵינוֹ גֵּט, עַד שֶׁיַּגִּיעַ גֵּט לְיָדָהּ.
- לְפִיכָךְ אִם רָצָה הַבַּעַל לַחֲזֹר, יַחֲזֹר;
- שֶׁאֵין קָטָן עוֹשֶׂה שָׁלִיחַ.
- אֲבָל אִם אָמַר לוֹ אָבִיהָ:
- צֵא וְהִתְקַבֵּל לְבִתִּי גִּטָּהּ,
- אִם רָצָה לְהַחֲזִיר, לֹא יַחֲזִיר.
הָאוֹמֵר: תֵּן גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי,
- וּנְתָנוֹ לָהּ בְּמָקוֹם אַחֵר,
- פָּסוּל.
- הֲרֵי הִיא בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי,
- וּנְתָנוֹ לָהּ בְּמָקוֹם אַחֵר,
- כָּשֵׁר.
- וּנְתָנוֹ לָהּ בְּמָקוֹם אַחֵר,
- הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה: הִתְקַבֵּל לִי גִּטִּי בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי,
- וְקִבְּלוֹ לָהּ בְּמָקוֹם אַחֵר,
- פָּסוּל;
- רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַכְשִׁיר.
- הָבֵא לִי גִּטִּי מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי,
- וֶהֱבִיאוֹ לָהּ מִמָּקוֹם אַחֵר,
- כָּשֵׁר:
- וְקִבְּלוֹ לָהּ בְּמָקוֹם אַחֵר,
קטנה שאמרה: התקבל לי גיטי,
- אינו גט - עד שיגיע גט לידה.
- לפיכך -
- אם רצה בעל להחזיר - יחזיר,
- שאין הקטן עושה שליח.
- אם אמר לו אביה: צא, וקבל לבתי גיטה,
- אם רצה להחזיר - לא יחזיר.
- האומר: תן גט זה לאשתי - במקום פלוני,
- ונתנו לה במקום אחר - פסול.
- הרי היא - במקום פלוני,
- ונתנו לה במקום אחר - כשר.
- האישה שאמרה: התקבל לי גיטי - במקום פלוני,
- וקיבלו לה במקום אחר - פסול.
- ורבי אליעזר - מכשיר.
- הבא לי גיטי - למקום פלוני,
- והביאו לה למקום אחר - כשר.
אין הלכה כרבי אליעזר, מטעם שהיא לא עשתה אותו שליח אלא לקבל לה גיטה במקום פלוני, וכל זמן שעבר נתבטל השליחות.
וכבר נתבאר לך הכוונה, שאם היה דעת הבעל להתנות שיתן לה הגט במקום פלוני, ולא קיים התנאי, בטל הגט.
ואם אמר הרי היא במקום פלוני, אמנם רצה להודיעו באיזה מקום היא בלבד, ולא ליחד מקום לתת באותו מקום ולא במקום אחר, לפיכך בכל מקום שנתנו לה כשר:
במקום אחר פסול - שהבעל מקפיד שאין רצונו שילעיזו עליו שם:
הרי היא במקום פלוני - אינו אלא כמראה מקום, שם תמצאנה:
ורבי אליעזר מכשיר - דסבר איהו דמדעתיה מגרש איכא קפידא, איהי דבעל כרחה מתגרשת יב מראה מקום היא לו. ואין הלכה כרבי אליעזר:
קטנה שאמרה כו' עד שיגיע גט לידה. ומ"ש הר"ב במשנה דלעיל אדתנן נערה כו' היא ואביה מקבלין את גטה. היא יש לה יד. דהא גדולה היא. ומשמע דאילו קטנה אין לה יד. התם ביש לה אב הוא דאין לקטנה יד. והכא באין לה אב. ובלאו הכי מוקמינן לה הכי בפ"ב דקדושין דף מ"ד. ואע"ג דתני סיפא. אבל אם א"ל אביה כו' חסורי מחסרא וה"ק. בד"א בשאין לה אב אבל אם יש לה אב וא"ל אביה:
שאין קטן עושה שליח. ואע"פ שיש לה חצר. כדתנן ברפ"ח. הרי פי' הר"ב שם דאתרבי מידה. ואע"ג דבעלמא חצר מדין שליחות. בגט [מדין ידה] אתרבי וכמ"ש במשנה ד' פ"ק דב"מ. וזוהי דעת המגיד פ"ו מהלכות גירושין. והרמב"ם כתב מפני ששליח קבלה צריך עדים ואין מעידין על הקטן שאינו בן דעת גמורה. ע"כ. והראב"ד כתב דטעמא אתם גם אתם לרבות שלוחכם. ומה אתם בני דעת. אף שלוחכם בני דעת. נמצא השליח והשולח צריכין להיות בני דעת. ע"כ. ולכל התורה למדנו דיני השליחות בשוה. עמ"ש ברפ"ב דקדושין:
ורבי אליעזר מכשיר. כתב הר"ב דבע"כ מתגרשת דמנא ידעה דניחא ליה לבעל למיתבה התם. רש"י:
הבא לי גטי ממקום פלוני. אפי' לרבנן. דכיון דאינה מתגרשת בקבלתו. ליכא קפידה כשמביאו לה ממקום אחר. הר"ן:
(יא) (על המשנה) שאין קטן כו'. ואע"פ שיש לה חצר הא כגט מדין ידה אתרבי. ועתוי"ט:
(יב) (על הברטנורא) דמנא ידעה דניחא ליה לבעל למתבה התם. רש"י:
(יג) (על המשנה) הבא לי כו'. אפילו לרבנן דכיון דאינה מתגרשת בקבלתו ליכא קפידא כשמביאו לה ממקום אחר. הר"נ:
קטנה שאמרה התקבל: וכו' בפירקין דף ס"ג ובירוש ר"פ שני דקדושין:
עד שיגיע הגט לידה: ס"א על ידה וס"א לא גרסינן מלת הגט:
לפיכך אם רצה הבעל להחזיר: פי' קודם שיגיע הגט לידה יחזיר שאין הקטן עושה שליח והך מתני' אוקימנא לה בפ' האיש מקדש (קידושין דף מ"ד) בשאין לה אב דאם יש לה אב מאי אריא קטנה דאין עושה שליח אפי' נערה נמי בחיי אביה אין עושה שליח לקבל את גיטה דהכי פשטינן לה התם דחסורי מחסרא וה"ק קטנה שאמרה התקבל לי גיטי אינו גט עד שיגיע גט לידה הא נערה ה"ז גט בד"א בשאין לה אב אבל יש לה אב בין לקטנה בין לנערה ואמר אביה צא וקבל לבתי גיטה ורוצה הבעל לחזור לא יחזור:
אבל אם: וכו' מחק ה"ר יהוסף ז"ל מלת אבל והגיה ואם גם כתב בס"א ל"ג בהאי בבא אם רצה להחזיר לא יחזיר רק אם רצה להחזיר יחזיר. וביד פ"ה דהלכות גירושין סי' ט':
האומר תן גט זה: וכו' פ' האיש מקדש (קידושין דף נ') ובירושלמי מוקי לה דלא כר' אלעזר עיין עליו:
האשה שאמרה התקבל: וכו' פ' האיש מקדש (קידושין דף מ"ט) ובפ' גט פשוט דף ס"ה:
ור"א מכשיר: דבעל כרחה מתגרשת דמנא ידעא דניחא ליה לבעל למיתביה לה התם הלכך אינה אלא כמראה מקום שם תמצאנו:
הבא לי גיטי ממקום פלוני והביאו לה ממקום אחר כשר: וביד שם פ"ט סי' ל"ג ל"ד ושם כתב מגיד משנה ובספרים שלנו כתוב במשנה הבא לי גיטי ממקום פלוני ורבינו הוא גורס למקום פלוני ושני הדברים אמת מן הטעם שכתבתי פ' ששי ע"כ. וכתב הר"ן ז"ל בריש פירקין ומתני' דפירקי' דייקא לי דאשה עושה שליח להולכה דתנן הבא לי גיטי ממקום פלוני והביאו לה ממקום אחר כשר ואם איתא שאין האשה עושה שליח להבאה פשיטא דכשר שאינו שליח שלה אלא שליח הבעל ולא משמע דאיצטריך לאשמועינן הכי משום דמיירי בשא"ל הילך כמו שאמרה דודאי כיון שנותנו לה במקום אחר משמע שעושה אותו שליח להולכה ופשיטא דכשר ועוד דסתמא לא משמע הכי אלא ודאי משמע דאשה עושה שליח להולכה וקמ"ל שכיון שאינה מתגרשת בקבלתו ליכא קפידא כשמביאו לה ממקום אחר ע"כ:
יכין
אינו גט עד שיגיע גט לידה: כשאין לה אב, דביש אב, אביה ולא היא:
אם רצה להחזיר לא יחזיר: ודוקא כשמתגרשת בעודה ארוסה הא בנשואה לא, דמשנשאת אין לאביה רשות בה [רש"י קדושין דף מ"ג ב' ד"ה היא] וכן פסקינן להלכה [(שו"ע אה"ע קמא, ג)]:
פסול: דאולי בעל מקפיד שלא יליזו עניו שם:
כשר: דמראה מקום הוא לו [כקדושין פ"ב מ"ד]:
רבי אליעזר מכשיר: כיון דבבעל תליא לגרשה בכל מקום וודאי מראה מקום היא לו:
ורבנן ס"ל דעכ"פ אין כופה בעל לגרשה בע"כ ע"י קבלתו של זה:
והביאו לה ממקום אחר כשר: לכ"ע, מדיכול לכופה להתגרש ע"י שליח להולכה:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת