רמב"ם על גיטין ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · רמב"ם · על גיטין · ו · >>

גיטין פרק ו[עריכה]

משנה א[עריכה]

כבר נקדם לנו בפרק השני (הלכה ה) ששליח קבלה כשהגיע הגט לידו הרי הוא כאילו הגיע לידה, לפי שהוא מורשה.

והלכה כרבן שמעון בן גמליאל, שאמר "טול לי" לשון קבלה הוא:

משנה ב[עריכה]

וקרע - אינו מתנאיו שיקרע על כל פנים, ואמנם רוצה לומר שאם קרעו שיעידו על כך.

ונערה המאורסה - כבר בארנו משפטיה בפרק עשירי מנדרים.

ומה שאמר היא ואביה - רוצה לומר או היא או אביה. ומי שהיא יכולה לשמור גיטה הרי היא גם כן תקבל גיטה אחר מיתת אביה. והיותה יכולה לשמור גיטה היא שתהיה מבחנת בין גיטה לדבר אחר.

ואין הלכה כרבי יהודה:

משנה ג[עריכה]

אין הלכה כרבי אליעזר, מטעם שהיא לא עשתה אותו שליח אלא לקבל לה גיטה במקום פלוני, וכל זמן שעבר נתבטל השליחות.

וכבר נתבאר לך הכוונה, שאם היה דעת הבעל להתנות שיתן לה הגט במקום פלוני, ולא קיים התנאי, בטל הגט.

ואם אמר הרי היא במקום פלוני, אמנם רצה להודיעו באיזה מקום היא בלבד, ולא ליחד מקום לתת באותו מקום ולא במקום אחר, לפיכך בכל מקום שנתנו לה כשר:

משנה ד[עריכה]

ואין הלכה כרבי אליעזר:

משנה ה[עריכה]

היוצא בקולר - מי שיוצא מבית הסוהר לידון מאת המלך.

ומפרש - המפרש בים.

ויוצא בשיירה - היוצא בדרך ללכת במדבר עם השיירה.

ודי מאלו באמרם כתבו בלבד, ואף על פי שלא אמרו "ותנו", לפי שהעניין מחייב שהוא גם כן רצה שיתנו לה גט ושיגרשנה מרשותו.

והלכה כרבי שמעון שזורי:

משנה ו[עריכה]

רצה לשחק בה - כשלא היה שם עניין מורה על כוונתו, כמו שסיפר בזה המעשה.

והלכה כרבן שמעון בן גמליאל:

משנה ז[עריכה]

אינו מן הנמנע שבית דין הגדול לא יהיו בקיאין בכתיבה, לפי שהתנאי בבית דין שיהיו חכמים לא שיהיו סופרים.

ואמרו אחד כותב וכולן חותמין - לפי שהתנה בזה.

וצריך למגרש שיאמר כמו שסידרו, שהוא כשאמר לרבים "כתובו" יבאר ויאמר כל אחד מכם בפני עצמו, ואם אמר לרבים "חתומו" יבאר ויאמר כל שנים מכם אי זה שנים מכם שיהיו, ואם אמר לרבים "הוליכו גט לאשתי" יבאר ויאמר אחד מכם איזה שיהיה. והוא עניין מה שאמרו "כתובו כל חד מנכון, חתומו כל תרי מנכון, אובילו כל חד מנכון".

וכל זמן שלא יבאר כולם חותמין כמו שזכר, אמנם שנים משום עדים והשאר משום תנאי, ולכך אין אנו קפדין בשאר היותן פסולין או קרובין או שנתאחר עדותן זמן מרובה, לפי שהם תנאי, לא עדים.

ומזה הטעם אנו אומרים שעדי הגט אין חותמין אלא זה בפני זה, שאנו חוששין שיאמר "כולכם" ויעידו מקצתם, ותחשוב האשה שהוא גט כשר אחר שיש בו שני עדים, ומתנאיו שיעידו כולם כמו שזכר.

והלכה כרבי יוסי:

משנה גיטין, פרק ו':
הדף הראשי מהדורה מנוקדת נוסח הרמב"ם נוסח הדפוסים ברטנורא עיקר תוספות יום טוב