משנה בבא קמא ג ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת בבא קמא · פרק ג · משנה ב | >>

משנה זו במהדורה המבוארתדפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו

[עריכה]

השופך ז מים ברשות הרבים, והוזק בהן אחר, חייב בנזקו ח.

המצניע את הקוץ, ואת הזכוכית, והגודר את גדרו בקוצים ט, וגדר שנפל יא לרשות הרבים, והוזקו בהן אחרים, חייב בנזקן.

משנה מנוקדת

[עריכה]

הַשּׁוֹפֵךְ מַיִם בִּרְשׁוּת הָרַבִּים,

וְהֻזַּק בָּהֶן אַחֵר,
חַיָּב בְּנִזְקוֹ.
הַמַּצְנִיעַ אֶת הַקּוֹץ, וְאֶת הַזְּכוּכִית,
וְהַגּוֹדֵר אֶת גְּדֵרוֹ בְּקוֹצִים,
וְגָדֵר שֶׁנָּפַל לִרְשׁוּת הָרַבִּים,
וְהֻזְּקוּ בָּהֶן אֲחֵרִים,
חַיָּב בְּנִזְקָן:

נוסח הרמב"ם

השופך מים ברשות הרבים והוזק בהן אחר חייב בנזקו המצניע את הקוץ ואת הזכוכית והגודר את גדרו בקוצים וגדר שנפל לרשות הרבים והוזק בהן אחר חייב בנזקו.

פירוש הרמב"ם

השופך מים ברשות הרבים והוזק בהן אחר כו': מה שאמר המצניע את הקוץ ואת הזכוכית והגודר גדרו בקוצים והוזק בהן אחר חייב זהו כשהוציאו לרשות הרבים אבל אם עשה זה בסוף מצרו אינו חייב כלום. לפי שעיקר הוא אצלנו אין דרכן של בני אדם להתחכך בכתלים:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

השופר מים ברה"ר - אע"ג דברשות קעביד, כגון בימות הגשמים שמותר לשפוך מים ברה"ר אפילו הבי אם הוזק בהן אחר, חייב בנזקו:

המצניע את הקוץ ובו' - ובגון שהצניען ברה"ר. ובן הגודר גדרו בקוצים והפריחן לרה"ר. אבל המצמצם בתוך שלו והוזק בהן אחו. י, פטור. שאין דרך בני אדם להתחבך בכתלים:

פירוש תוספות יום טוב

השופך מים וכו' ואפילו אפקרינהו דהכא שופך ומצניע שלא באונס. וקי"ל לעיל דמפקיר נזקיו שלא באונס לכ"ע חייב. נ"י: ב)

חייב בנזקו. פירש דעצמו ולא כליו כמו שכתבתי בסוף מ"ו פ"ה:

והגודר את גדרו בקוצים. פירש רש"י [דף כ"ט] שעשה גדר קוצים דסתם גדר של אבנים הוא. דכתיב (משלי כד) וגדר אבניו נהרסה. וכ' הר"ב והפריחן לרשות הרבים [שהוציא חוץ מרשותו. המגיד פי"ג מה' נזקי ממון] אבל המצמצם וכו'. גמרא. ופירש נ"י ונסמך אדם שם יותר מן הראוי. ע"כ:

וגדר שנפל וכו'. כיון דאניס. צריך לן לאוקמי הך סיפא בדלא אפקרינהו ואתזק לאחר נפילה דה"ל לסלק ולא סילק דבהכי ר' יהודה מודה כדתנן אם נתכוין וכו'. נ"י. ועיין במ"ד פ' בתרא ג) דב"מ:

והוזקו בהן אחרים. הכא דכמה גווני נזיקין קתני. מצניע קוץ וכו' וגודר בקוצים וגדר שנפל תני לה נמי לניזקין בלשון רבים. ויש ספרים דגרסינן ה"נ והוזק בהן אחר כמו ברישא:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ז) (על המשנה) השופך כו'. ואפילו אפקרינהו דהכא שופך ומצניע שלא באונס. וקיי"ל לעיל דמפקיר נזקיו שלא באונס לכולי עלמא חייב. נ"י:

(ח) (על המשנה) בנזקו. פירוש, דעצמו ולא כליו:

(ט) (על המשנה) בקוצים. שעשה גדר קוצים דסתם גדר של אבנים תוא. דכתיב וגדר אב:ניו נהרסה. רש"י:

(י) (על הברטנורא) שנסמך אדם שם יותר מן הראוי. נ"י:

(יא) (על המשנה) שנפל ביון דאניס צריך לן לאוקמי הך סיפא בדלא אפקרינהו ואתזק לאחר נפילה דהו"ל לסלק ולא סילק, דבהבי מודה ר"י, כדתנן אם נתכוין כו' נ"י:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

והגודר גדרו בקוצים:    התוס' ז"ל הכריחו בדף ל' ע"ב דל"ג הכא וכל הקודם בהם זכה דהא ליכא שבחא כדי לקנות גופא אטו שבחא. ועיין במה שאכתוב בסמוך במ"ד:

וגדר שנפל לר"ה והוזק בהן אחר חייב בנזקו:    כך מצאתי מוגה וכן הוא בירושלמי ובכמה דוכתי בתלמוד וברב אלפס ז"ל וא"נ גרסי' כבדפוס והוזקו לשון רבים קאי אכמה גווני' נזקין דקתני במתני'. וה"ר יהוסף ז"ל הוסיף שמצא בכל הספרים הגרסא וגדר שנפל ברשות הרבים בבית:

המצניע את הקוץ וכו':    בדאצנעינהו בכותל דידיה ושכחן ואח"כ סתר את הכותל ולא סלק את הקוצים ואת הזכוכית והזיקו חייב בין אפקרינהו בין לא אפקרינהו:

הגודר גדרו בקוצים:    אוקימנא במפריח ראשי הקוצים בר"ה וכשעוברין כדרכן סמוך לכותלו נזוקים בהן אבל מצמצם שלא הוציאין לחוץ אם נסמך אדם שם יותר מן הראוי וניזוק פטור בעל הגדר לפי שאין דרכן של בני אדם להתחכך בכותלים:

וגדר שנפל וכו':    כיון דאניס צריך לן לאוקמי הך סיפא בדלא אפקרינהו ואיתזק לאחר נפילה דהיה לו לסלק ולא סילק דבכה"ג אפי' רבנן מודו כר' יהודה דאמר מתכוין לזכות בחרסיה חייב ומשום דמיירי הכא בדלא אפקרינהי מחייבינן הכא בכל גווני בין היכא דנתנו לו זמן לסתור את הכותל ונפל לאחר זמן או נפל בתוך הזמן או שלא נתנו לו זמן דכיון דלא אפקרינהו ברשותו קיימי ע"כ. גרסי' בגמ' ותרתי למה לי חדא בימות החמה וחדא בימות הגשמ ים דתניא כל אלו שאמרו פותקים ביבותיהם וגורפים מערותיהן בימות החמה אין להם רשות בימות הגשמים יש להם [רשות] ואע"פ שיש להם רשות אם הזיקו חייבין לשלם. ופי' רש"י ז"ל דקאי אטינוף כלים דקאמר רב דאיירי ביה במתני' דלעיל ודהכא וכו'. ולהיות דלא קיי"ל כותיה דרב אלא כשמואל דמתני' מיירי בהיזק גופו ולא בהיזק כליו לכך השמטתי מלהביאו ככל הצורך. אך זה מצאתי בפי' נמקי יוסף ז"ל תרתי למה לי לאשמועי' במתכוין חייב חדא בימות החמה וכו' דאי אשמועי' בימות החמה ה"א התם הוא דמיחייב דהא לית ליה רשותא אבל בימות הגשמים דברשות קעביד אימא לא מחייב ואי אשמועי' ימות הגשמים ה"א ימות הגשמים הוא דלא מיחייב אלא הכא דשפך בכונה אבל ימות החמה אפי' שלא בכוונה נמי חייב קמ"ל דבמתכוין דוקא חייב ע"כ. וקשיא לי דאפי' תמצא לומר שרצה נמקי יוסף ז"ל לפרש הסוגיא דגמרא אליבא דהלכתא וכמו שפירש נמי מתני וכדכתיבנא לה מ"מ תרתי מתכוין חייב היכא אשכחן דקתני במתני' ואפשר לומר דכיון דהלכתא כר' יהודה דאמר במתכוין חייב חדא איהי מילתיה דר' יהודה ואידך הא דקתני השופך דודאי השופך במתכוין משתמע וקתני חייב ולהכי בעי תלמודא ותרתי למה לי ומשני חדא בימות החמה וחדא בימות הגשמים וכו':

תפארת ישראל

יכין

השופך מים ברשות הרבים:    אפילו ברשות, כגון בימות הגשמים, שהרחובות בלא זה מטונפין ברפש והיינו דקמ"ל הך בבא אע"ג דדמי לרישא, דהרי כולהו תולדה דבור נינהו:

המצניע את הקוץ ואת הזכוכית:    בר"ה, וקמ"ל דחייב אע"ג שהצניע דבר המזיק:

ר והגודר את גדרו בקוצים:    והפריחן לר"ה, אבל בצמצמן לרשותו, פטור, דאין דרך בני אדם להתחכך בכותלים:

וגדר שנפל לרשות הרבים:    בכותל רעוע מיירי, שהתרו בו ב"ד לסתרו ולא סתרו:

והוזקו בהן אחרים חייב בנזקן:    וי"א דאפילו כותל בריא שנפל, אם היה לו פנאי לפנות, ולא פינה ולא הפקיר, חייב בנזקן [(שו"ע חו"מ, תטז)]:

בועז


להלכתא גבירתא של תפארת ישראל לחץ כאן

פירושים נוספים

בבלי ל א  רמב"ם הלכות נזקי ממון יג יב  שולחן ערוך חושן משפט תיב ה