קטגוריה:משלי כא יא
בענש לץ יחכם פתי ובהשכיל לחכם יקח דעת
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
בַּעְנָשׁ לֵץ יֶחְכַּם פֶּתִי וּבְהַשְׂכִּיל לְחָכָם יִקַּח דָּעַת.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
בַּֽעֲנׇשׁ־לֵ֭ץ יֶחְכַּם־פֶּ֑תִי
וּבְהַשְׂכִּ֥יל לְ֝חָכָ֗ם יִקַּח־דָּֽעַת׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
בַּ/עְנָשׁ־לֵ֭ץ יֶחְכַּם־פֶּ֑תִי וּ/בְ/הַשְׂכִּ֥יל לְ֝/חָכָ֗ם יִקַּח־דָּֽעַת׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י
רלב"ג
"בענש לץ יחכם פתי". הנה כשיגיע העונש ללץ על דברי ליצנותו אז יחכם פתי הנפתה לכל הדברים ויבין כי זאת הדרך היא לא טובה וכאש' ירא' שיצליחו דרכיו לחכם אז ישתדל לקנות דעת:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"בענש" - בעת בוא עונש על הלץ, אם לא יועיל לעצמו מועיל הוא לפתי המשולל הבנה, כי יתחכם על כי יפחד לנפשו.
"ובהשכיל" - אבל לחכם, אף בלמדו דברי השכל, הוא עצמו יקבל תועלת ויקח דעת נוסף על מה שבידו.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"בענש לץ יחכם פתי ובהשכל לחכם יקח דעת", למעלה (י"ט כ"ה) אמר לץ תכה ופתי יערים והוכיח לנבון יבין דעת, ויש הבדל בין הערמה ובין החכמה, שבחכמה הוא מקבל חקי החכמה להתנהג על פיהם, אבל הערמה היא אנושית, ואם יכו את הלץ יערים הפתי וידע ערמות להזהר, אבל "בענש לץ", שהוא העונש המגיע לו בפלילים או בידי שמים, אשר יוכר שהעונש הוא בעבור החטא, אז "יחכם פתי" שאז יקבל חקי החכמה, כי אז יבין שיש שכר ועונש, ושחקי החכמה מאת האלהים, אבל החכם שקבל חקי החכמה, רק שחקי החכמה אין נודעים בידיעה ברורה כמוחשות שזה נקרא דעת, וע"י שישכיל החכם ע"י עונשי הלץ איך ענש ה' מדה נגד מדה להמתלוצץ על חקי החכמה, שזה ישיג ע"י כח השכל שמשכיל גם עניני חכמה, אז "יקח דעת, ויודע" דרכי החכמה בידיעה ברורה כידיעת המוחשות:
ביאור המילות
"בענש". העונש הוא הגמול הנחרץ מאת השופט עלי עון, וזה ההבדל בינו ובין מ"ש למעלה, (י"ט כ"ה) לץ תכה, "יחכם", ולמעלה יערים, וערמה, פחותה מחכמה, כמ"ש בכל הספר.
"ובהשכיל לחכם", למעלה (שם) והוכיח לנבון, כי החכם לא יקבל דעת ע"י התבונה לבדה, כי אינו נבון כנ"ל (א' ב') רק ע"י כח השכל שהוא כח חד, שע"י יוכל להבין חקי החכמה (כנ"ל שם ג'), ועז"א "יקח דעת", ובנבון אמר יבין דעת, כי החכם אינו מבין בכח התבונה רק יקבל ע"י כח השכל, כמ"ש תמיד שאצל החכם בא מלת לקח, כי הוא מקבל ולוקח, והנבון מבין מדעתו ע"י הוכחה וראיות התבונה:
תרגום מצודות: בעת בוא עונש על הלץ, אם לא יועיל לעצמו - מועיל הוא לפתי המשולל הבנה, כי יתחכם על כי יפחד לנפשו; אבל לחכם, אף בלמדו דברי השכל, הוא עצמו יקבל תועלת ויקח דעת נוסף על מה שבידו.
תרגום ויקיטקסט: כאשר הלץ (הלועג ומבזה את הזולת) מקבל עונש מידה כנגד מידה, גם הפתי הרואה את העונש מבין את הקשר שלו לחטא ונעשה חכם יותר; וכאשר החכם משכיל (מצליח בעזרת חכמתו), גם הפתי מבין שכדאי להיות חכם ולוקח (לומד) דעת.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כא יא.
דקויות
על המשמעות המעשית של הפסוקים, ראו בפסוק המקביל, (משלי יט כה): "לֵץ תַּכֶּה - וּפֶתִי יַעְרִם, וְהוֹכִיחַ לְנָבוֹן יָבִין דָּעַת".
הקבלות
שני פסוקים בספר משלי מביעים רעיון דומה. נציג את שני הפסוקים זה לצד זה:
(משלי יט כה): "לֵץ תַּכֶּה - וּפֶתִי יַעְרִם, וְהוֹכִיחַ לְנָבוֹן יָבִין דָּעַת"
(משלי כא יא): "בַּעְנָשׁ לֵץ - יֶחְכַּם פֶּתִי, וּבְהַשְׂכִּיל לְחָכָם יִקַּח דָּעַת"
פתי הוא אדם המתפתה ומשתכנע בקלות; לץ הוא אדם הלועג ומזלזל בערכים ובאנשים אחרים.
1. כאשר אדם לץ עושה מעשה רע, אין טעם להעניש אותו בפני עצמו, כי הליצנות שלו תגרום לו לזלזל גם בעונש, הוא לא יקלוט את המסר ולא ישתפר. אולם, יש טעם להעניש אותו כאשר אדם פתי נמצא לידו, כדי שהפתי ילמד להתרחק ממנו ומדרכיו.
בפרק יט מדובר על ייסורים גופניים: "לץ תכה - ופתי יערים": כשהפתי רואה שמכים את הלץ, הוא מפתח ערמה (= זהירות מהטעיות); הוא לומד שכדאי לו להיזהר מהדברים המטעים של הלץ, כדי שלא יסבול כמוהו.
בפרק כא מדובר על עונש כללי יותר: "בענוש לץ - יחכם פתי". עונש הוא בדרך-כלל "מידה כנגד מידה", בהתאמה לחטא. כשהפתי רואה שמענישים את הלץ - הוא מפתח חכמה (= כישרון ללמוד); כישרון מתקדם יותר מאשר ערמה. כשיש חוקיות והתאמה בין החטא לבין העונש, קל יותר ללמוד ולהסיק מסקנות חכמות לעתיד.
2. שני הפסוקים מציעים דרך נוספת לחנך את הפתי - ע"י השקעה בחינוך של ילדים אחרים, מתקדמים יותר:
בפרק יט נאמר: "והוכח לנבון - יבין דעת": כשמוכיחים את הנבון, והפתי שומע - גם הוא "מבין דעת"; הוא מבין שעדיף להיות נבון מאשר להיות לץ - כי הנבון מקבל תוכחות הגיוניות בזמן שהלץ מקבל מכות.
ובפרק כא נאמר: "ובהשכיל לחכם - ייקח דעת": כשהחכם משכיל (= מצליח בעזרת החכמה), והפתי רואה - הוא לומד שכדאי להיות חכם, גם הוא רוצה להיות חכם, ולכן הוא "לוקח דעת" ומתחיל ללמוד.
3. גם ה' משתמש שיטת החינוך העקיף - לא דווקא לאנשים פרטיים אלא לכלל עם ישראל, כמו שנאמר למשל ב(צפניה ג ו): "הִכְרַתִּי גוֹיִם, נָשַׁמּוּ פִּנּוֹתָם; הֶחֱרַבְתִּי חוּצוֹתָם מִבְּלִי עוֹבֵר, נִצְדּוּ עָרֵיהֶם מִבְּלִי אִישׁ מֵאֵין יוֹשֵׁב. אָמַרְתִּי 'אַךְ תִּירְאִי אוֹתִי תִּקְחִי מוּסָר, וְלֹא יִכָּרֵת מְעוֹנָהּ כֹּל אֲשֶׁר פָּקַדְתִּי עָלֶיהָ'..."; ה' הביא אסונות וצרות על גויים אחרים, חוטאים יותר מעם ישראל, כדי שעם ישראל יראה ויסיק מסקנות*;
מכאן שהפסוק שלנו הוא "אזהרה גם אל המלאך הממונה אל הדין, שה' יתברך מצווה לו: לץ תכה ופתי יערים, כמו שהיו המכות שבאו על המצרים במצרים, כדי שישראל ילמדו מהם וייזהרו שלא ללמוד ממעשיהם. וכמו שהיה הדין על עדת קורח, שהיו הלצים המתלוצצים על מצוותיו ית', כדי שהפתאים יקחו מוסר ממפלתם של הלצים ולא יזידו לעשות כמותם" (רמ"ד וואלי).
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי כא יא"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.