מצודות על משלי כא יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על משליפרק כ"א • פסוק י"א | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי כ"א, י"א:

בַּֽעֲנׇשׁ־לֵ֭ץ יֶחְכַּם־פֶּ֑תִי
  וּבְהַשְׂכִּ֥יל לְ֝חָכָ֗ם יִקַּח־דָּֽעַת׃


 

מצודת דוד

"בענש" - בעת בוא עונש על הלץ, אם לא יועיל לעצמו מועיל הוא לפתי המשולל הבנה, כי יתחכם על כי יפחד לנפשו.

"ובהשכיל" - אבל לחכם, אף בלמדו דברי השכל, הוא עצמו יקבל תועלת ויקח דעת נוסף על מה שבידו.