ביאור:ענישה עקיפה
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
כשהייתי בטירונות, אחת החוויות המלחיצות ביותר היתה לעמוד במסדר מול המפקד, כאשר המפקד עובר מטירון לטירון ובודק כל פרט בתלבושת שלו. באחד המסדרים, כשהמפקד הגיע לחייל שלפניי, הוא צעק עליו על כך שפרט אחד לא היה במקום (אולי אחד הכפתורים לא היה סגור, אולי החולצה לא היתה לגמרי בתוך המכנסיים, אני כבר לא זוכר); שמתי לב שהוא צעק עליו יותר זמן ממה שצעק על אחרים. תוך כדי שהוא צועק עליו, שמתי לב שאותו פרט בדיוק היה פגום גם אצלי, ומיהרתי לתקן אותו (לסגור את הכפתור / להכניס את החולצה למכנסיים) לפני שהמפקד הגיע אליי, וכך חסכתי לעצמי צעקות ואולי גם עונש.
אחר-כך חשבתי, שאולי זו בדיוק היתה הסיבה שהמפקד צעק על החייל שלפניי - הוא רצה שאשים לב לתלבושת שלי כדי שאנצל מצעקה. אם המפקד אכן התכוון לעזור לי - אני מנצל הזדמנות זו כדי להודות לו.
הרעיון של חינוך עקיף - לחנך אדם בכך שגוערים או מענישים אדם אחר לידו - נזכר גם בספר משלי:
- (משלי יט כה): "לֵץ תַּכֶּה - וּפֶתִי יַעְרִם, וְהוֹכִיחַ לְנָבוֹן יָבִין דָּעַת".
- (משלי כא יא): "בַּעְנָשׁ לֵץ - יֶחְכַּם פֶּתִי, וּבְהַשְׂכִּיל לְחָכָם יִקַּח דָּעַת"
פתי = אדם שמשתכנע בקלות .
לץ = אדם הלועג ומזלזל בערכים ובאנשים אחרים .
כאשר אדם לץ עושה מעשה רע, אין טעם להעניש אותו בפני עצמו, כי הליצנות שלו תגרום לו לזלזל גם בעונש, הוא לא יקלוט את המסר ולא ישתפר. אולם, יש טעם להעניש אותו כאשר אדם פתי נמצא לידו, כדי שהפתי ילמד להתרחק ממנו ומדרכיו:
- בפרק יט מדובר על ייסורים גופניים: "לץ תכה - ופתי יערים": כשהפתי רואה שמכים את הלץ, הוא מפתח ערמה ( = זהירות מהטעיות ); הוא לומד שכדאי לו להיזהר מהדברים המטעים של הלץ, כדי שלא יסבול כמוהו.
- אך בפרק כא מדובר על עונש כללי יותר: "בענוש לץ - יחכם פתי". עונש הוא בדרך-כלל "מידה כנגד מידה", בהתאמה לחטא ( פירוט ), ולכן כשהפתי רואה שמענישים את הלץ - הוא מפתח חכמה ( = כישרון ללמוד ); כישרון מתקדם יותר מאשר ערמה. כשיש חוקיות והתאמה בין החטא לבין העונש, קל יותר ללמוד ולהסיק מסקנות לעתיד, מאשר כשהלימוד מתבסס על הפחדה.
שני הפסוקים מציעים דרך נוספת לחנך את הפתי - ע"י השקעה בחינוך של ילדים אחרים, מתקדמים יותר:
- בפרק יט נאמר: "והוכח לנבון - יבין דעת": כשמוכיחים את הנבון, והפתי שומע - גם הוא "מבין דעת" ; הוא מבין שעדיף להיות נבון מאשר להיות לץ - כי הנבון מקבל תוכחות הגיוניות בזמן שהלץ מקבל מכות.
- ובפרק כא נאמר: "ובהשכיל לחכם - ייקח דעת": כשהחכם משכיל ( = מצליח בעזרת החכמה ), והפתי רואה - הוא לומד שכדאי להיות חכם, גם הוא רוצה להיות חכם, ולכן הוא "לוקח דעת" ומתחיל ללמוד.
גם ה' משתמש שיטת החינוך העקיף - לא דווקא לאנשים פרטיים אלא לכלל עם ישראל, כמו שנאמר למשל ב (צפניה ג ו): "הִכְרַתִּי גוֹיִם, נָשַׁמּוּ פִּנּוֹתָם; הֶחֱרַבְתִּי חוּצוֹתָם מִבְּלִי עוֹבֵר, נִצְדּוּ עָרֵיהֶם מִבְּלִי אִישׁ מֵאֵין יוֹשֵׁב. אָמַרְתִּי 'אַךְ תִּירְאִי אוֹתִי תִּקְחִי מוּסָר, וְלֹא יִכָּרֵת מְעוֹנָהּ כֹּל אֲשֶׁר פָּקַדְתִּי עָלֶיהָ'..."; ה' הביא אסונות וצרות על גויים אחרים, חוטאים יותר מעם ישראל, כדי שעם ישראל יראה ויסיק מסקנות ( פירוט ).
פירושים נוספים
[עריכה]ע"פ הפירושים המקובלים, החצי השני של כל אחד מהפסוקים עומד בפני עצמו ואינו קשור לפתי; נראה לי הגיוני יותר שכל הפסוק עוסק באותה סוגיה חינוכית מעשית - איך לחנך את הפתי.
פסוקים נוספים על לץ ופתי
[עריכה](משלי א כב): "עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי וְלֵצִים לָצוֹן חָמְדוּ לָהֶם וּכְסִילִים יִשְׂנְאוּ דָעַת"
(משלי ט ו): "עִזְבוּ פְתָאיִם וִחְיוּ וְאִשְׁרוּ בְּדֶרֶךְ בִּינָה; יֹסֵר לֵץ לֹקֵחַ לוֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹ קָלוֹן וּמוֹכִיחַ לְרָשָׁע מוּמוֹ"
ראו: שלוש קריאות של החכמה .
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים משלי א וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2003-02-14.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mjly/lc_pti