ביאור:צפניה ג ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש




בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:צפניה ג ו.


כשבאות צרות על עמים אחרים, גם אנחנו צריכים להתעורר[עריכה]

(צפניה ג ו): "הִכְרַתִּי גוֹיִם, נָשַׁמּוּ פִּנּוֹתָם, הֶחֱרַבְתִּי חוּצוֹתָם מִבְּלִי עוֹבֵר, נִצְדּוּ עָרֵיהֶם מִבְּלִי אִישׁ מֵאֵין יוֹשֵׁב"

(צפניה ג ז): "אָמַרְתִּי 'אַךְ תִּירְאִי אוֹתִי, תִּקְחִי מוּסָר, וְלֹא יִכָּרֵת מְעוֹנָהּ, כֹּל אֲשֶׁר פָּקַדְתִּי עָלֶיהָ; אָכֵן, הִשְׁכִּימוּ הִשְׁחִיתוּ כֹּל עֲלִילוֹתָם!"

כשבאות צרות על עמים ברחבי העולם, הצרות הללו צריכות לעורר גם אותנו ולהוציא אותנו מהאדישות. כך אמר הנביא צפניה לפני שנים רבות, בתקופה שהיו בה אירועים דומים:

הכרתתי גויים, אומר ה'; הבאתי עליהם צרות שגרמו להם להיכרת. נשמו - שממו - כל פינותם - כל הפינות בארצם. החרבתי חוצותם מבלי עובר - הבאתי חורבן על רחובותיהם עד שאף אחד לא העז לעבור בהם; נצדו - שממו - עריהם מבלי איש, מאין יושב.

ואחרי כל זה, אמרתי - חשבתי וקיוויתי, שאת - האומה הישראלית - תיראי אותי - שיתעורר בך פחד, ומתוך הפחד תחשבי עליי, ותיקחי מוסר - תקבלי את דברי התוכחה של הנביאים ששלחתי אלייך ותתקני את דרכייך, ואז לא ייכרת מעונה - תינצלי מצרות דומות שעלולות להכרית את ביתך, וכן לא ייכרת כל אשר פקדתי עליה - כל השפע שציוויתי לתת לך. הכוונה גם לתיקונים בתחום החומרי (כגון להתכונן לרעידת אדמה, צונאמי, אסון גרעיני וכו'), וגם לתיקונים בתחום הרוחני והחברתי, תיקונים של השחיתויות שתיאר צפניה בפסוקים הקודמים, למשל (צפניה ג ג): "שָׂרֶיהָ בְקִרְבָּהּ אֲרָיוֹת שֹׁאֲגִים, שֹׁפְטֶיהָ זְאֵבֵי עֶרֶב לֹא גָרְמוּ לַבֹּקֶר, נְבִיאֶיהָ פֹּחֲזִים אַנְשֵׁי בֹּגְדוֹת, כֹּהֲנֶיהָ חִלְּלוּ קֹדֶשׁ חָמְסוּ תּוֹרָה".

אכן - אבל תקוותי נכזבה: ביום שאחרי האסון, בני ישראל השכימו, קמו משנתם כאילו כלום לא קרה, והמשיכו בחייהם המושחתים, ואף יותר מזה - השחיתו כל עלילותם.

כשבאות צרות כה גדולות על עמים אחרים, ראוי שנעשה כנסים של תפילה והתעוררות לתשובה, ונחשוב מה אנחנו צריכים לשפר ולתקן על-מנת שלא יבואו עלינו אסונות דומים.

פסוקים דומים וקשורים[עריכה]

רעיונות דומים ניתן למצוא בפסוקים:

  • (ישעיהו מב כה): "וַיִּשְׁפֹּךְ עָלָיו חֵמָה אַפּוֹ וֶעֱזוּז מִלְחָמָה, וַתְּלַהֲטֵהוּ מִסָּבִיב וְלֹא יָדָע וַתִּבְעַר בּוֹ וְלֹא יָשִׂים עַל לֵב"- יש אש של מלחמה מסביב לעם ישראל, ועם ישראל אינו מודע לכך ואינו שם לב לצרה שמתקרבת אליו ( רש"י שם ) .
  • (משלי יט כה): "לֵץ תַּכֶּה, וּפֶתִי יַעְרִם; וְהוֹכִיחַ לְנָבוֹן יָבִין דָּעַת"( פירוט ).

פינות - יש אומרים שהכוונה למגדלים גבוהים, כמו (צפניה א): "ועל הפנות הגבוהות" (מצודת ציון).

יראה = פחד שנובע מראיה

לקח מוסר = הפיק מסקנות

מקורות ופירושים נוספים[עריכה]

"אמר רבי אלעזר בר אבינא: אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל (ליראם כדי שיחזרו בתשובה), שנאמר הכרתי גוים נשמו פנותם החרבתי חוצותם, וכתיב אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר" ( בבלי יבמות סג א ) .

"ודעו מה הקדוש ברוך הוא מנסה את ישראל לדעת אם יעשו תשובה. תחילה מביא פורעניות על האומות, שנאמר, הכרתי גוים נשמו פנותם וגו', אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר (צפני' ג ו-ז). חזרו, מוטב. ואם לאו, מפסיד ממונם, שנאמר, אכלו זרים כחו וגו' (הושע ז ט). אם חזרו, מוטב.  ואם לאו, הקדוש ברוך הוא מביא רעה על אחת מערי ישראל, שנאמר, ותלהטהו מסביב וגו' ותבער בו (ישעיה מב כה). אם ישובו, מוטב. ואם לאו, מה כתיב, במדבר הזה יתמו ושם ימותו (במד' יד לה). ואל יאמר אדם, לא למעני תבא רעה. יהיה יודע שימות, שנאמר, ימותו כל חטאי עמי האומרים לא תגיש ותקדים בעדינו הרעה (עמוס ט י)." (תנחומא בהר סעיף ג') .

מאמרים נוספים - באדיבות גוגל[עריכה]



הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:כשבאות צרות על עמים אחרים, גם אנחנו צריכים להתעורר


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-03-27.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvia/tryasr/cf-03-0607