קטגוריה:שמות ז ג
נוסח המקרא
ואני אקשה את לב פרעה והרביתי את אתתי ואת מופתי בארץ מצרים
וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.
וַאֲנִ֥י אַקְשֶׁ֖ה אֶת־לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה וְהִרְבֵּיתִ֧י אֶת־אֹתֹתַ֛י וְאֶת־מוֹפְתַ֖י בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
וַ/אֲנִ֥י אַקְשֶׁ֖ה אֶת־לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה וְ/הִרְבֵּיתִ֧י אֶת־אֹתֹתַ֛/י וְ/אֶת־מוֹפְתַ֖/י בְּ/אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲנָא אַקְשֵׁי יָת לִבָּא דְּפַרְעֹה וְאַסְגֵּי יָת אָתְוָתַי וְיָת מוֹפְתַי בְּאַרְעָא דְּמִצְרָיִם׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲנָא אַקְשֵׁי יַת יִצְרָא דְלִבָּא דְפַרְעה וְאַסְגֵי יַת אַתְוָותַי וְיַת תִמְהַיַי בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם: |
רש"י
[ד] אף על פי כן וכו'. פירוש אף על גב שהקב"ה יודע שאין נחת רוח - אפילו הכי הראה הקב"ה זה בחמש מכות הראשונות, שיהיה גלוי ומפורסם שהוא מחזק את לבו מעצמו, ואחר שהיה מחזק את לבו בחמש מכות הראשונות - הקב"ה מחזק לבו בחמש מכות האחרונות, חמש נגד חמש, כפי אותן מכות שהיה מחזק לבו מעצמו - היה הקב"ה מחזק את לבו גם כן חמשה פעמים:
והא דכתיב גבי מכת ברד "ויחזק לב פרעה" (להלן ט, לה), ולא כתיב 'ויחזק ה, נראה כי היה פרעה מתחיל לחזק את לבו והקב"ה גמר ההכבדה הזאת. והיה זה במכת הברד דוקא, לפי ששם היה לו פתחון פה להכביד, כי כל שאר המכות היה צריך להסירם, ואין לאדם לחשוב שהוסרו מעצמם, כי לא יוסר דבר מעצמו, אבל הברד שהיה יורד זה אחר זה ואין צריך רק הפסק, והאדם סובר שעד כאן היה הברד ולא יותר, ולפיכך כתיב (להלן ט, לד) "וירא פרעה כי חדל המטר וגו'", כלומר שלא היה רק שחדל בלבד - "ויחזק", ולפיכך אמר משה גם כן "אתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון את ה'" (ר' שם שם ל), כי מיד בסור המכה הזאת תחזרו לקלקול שלכם. וזה מפני שלא היה כאן הסרת המכה רק הפסק הברד, ולפיכך אמר הכתוב שכדברי משה כן הוא, כי מיד שחדל המטר והברד - הוסיף לחטוא והכביד את לבו, והוסיף הקב"ה טומאה על טומאתו. שאם לא הכביד השם יתברך את לבו, כאשר בא משה אל פרעה להתרות בארבה (להלן י, ד) - היה שולחם, ולפיכך הכביד את לבו ואת לב עבדיו, ולפיכך "כי אני הכבדתי את לבו" (שם שם א). ופירוש זה פשוט, כי מתחלה כאשר אמר "ורב מהיות קולת אלקים" (להלן ט, כח) לא רצה לשלחם רק בשביל שלא יהיה עוד קולות, כדכתיב בקרא, וכאשר חדל המטר והקולות חזר מעצמו לחטא, כי המכה שהיה ירא ממנו שבשבילה חזר בתשובה - לא באה עוד עליו, ולפיכך חזר לחטא. אבל שאר המכות, המכה שחזר בשבילה בתשובה כבר באה, ולפיכך לא היה הכבדה מעצמו שם - אם לא שהשם יתברך הכביד את לבו:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ובמדרש ואני אקשה את לב פרעה אמר רבי יוחנן מכאן פתחון פה למינין לומר לא היתה ממנו שיעשה תשובה, אמר רבי שמעון בן לקיש יסתם פיהם של מינין אלא אם ללצים. הוא יליץ מתרה בו פעם ראשונה שניה שלישית ואינו חוזר בו הוא נועל בו דלת מן התשובה כדי לפרוע ממנו מה שחטא, כך פרעה הרשע כיון ששגר הקב"ה אצלו ה' פעמים ולא השגיח על דבריו אמרו לו הקב"ה אתה הקשית ערפך והכבדת לבך הריני מוסיף טומאה על טומאתך.
ולפי המדרש הזה יהיה פירוש ואני אקשה את לב פרעה, באחרונה, כי בחמשה מכות ראשונות לא נאמר בהם רק ויחזק לב פרעה ויכבד פרעה את לבו והנה לא רצה לשלחם לכבוד השם יתברך, אבל כאשר גברו עליו המכות ונלאה לסבול אותן רך לבו והיה נמלך לשלחם מכובד המכות לא לעשות רצון בוראו, אבל בה' אחרונות נאמר בהן ויחזק ה' את לב פרעה כי הקשה ה' את לבו למען ספר שמו בכל הארץ וכענין שכתוב והתגדלתי והתקדשתי וגו'.
ודע כי קושי הלב הזה כבר נרמז למשה בתחלת נבואתו בפרשת הסנה הוא שכתוב (שמות ג) וירא והנה הסנה בוער באש והסנה איננו אכל, המשיל הכתוב רבוי הצרות והמכות באש והמשיל את פרעה הרשע בקוץ שהוא הסנה, ונרמז לו למשה מזה מה שעתיד הקב"ה להקשות לבו של פרעה שלא יכנע מפני המכות כשם שהסנה איננו אכל מפני האש, וזהו שאמר לו מתוך מראה זו של סנה ועתה לכה ואשלחך אל פרעה וכמו שכתבתי שם.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
והרביתי את אותותי ואת מופתי, ומבואר אצלי שיש הבדל בין אות ובין מופת, האות א"צ שיהיה דבר יוצא מדרך הטבע רק שיהיה סימן אל דבר אחר, והמופת הוא דבר זר מפליא רואים, ויצויר שתי הלשונות על דבר אחד, למשל מה שנתהפך המטה לנחש קורא אצל ישראל בשם אות, ואצל פרעה קראו מופת, כי ישראל האמינו בה' וידעו כי יכול לשנות טבעי הדברים ולא היה אצלם מופת רק אות שמשה הוא השליח, ופרעה שלא האמין שה' יש יכולת בידו לשנות את הטבע היה אצלו מופת, ולא היה אות כי לא קבל הדברים, ועפ"ז המכות שבאו בהתראה נקראו אותות כי היו לאות על מציאות ה' ועל השגחתו ויכלתו, ומכות כנים שחין חשך שבאו שלא בהתראה היו מופת ולא אות, ויבואר לקמן שהיו
משולשות ועז"א והרביתי כי סתם רבים אינו פחות משלשה:בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
ה' מנע מפרעה לפחד כדי שתהיה לו בחירה חפשית
(שמות ז ג): "וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה, וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם"
כדי להבין פסוק מהתורה, צריך להכיר את ספר משלי.
1. רוב המפרשים מבינים שה' מנע מפרעה את הבחירה החופשית לחזור בתשובה, ושואלים: "אם השם הקשה את לבו, מה פשעו?". התשובה העיקרית היא, שמניעת הבחירה החופשית היא עונש על החטאים הקודמים, שנעשו בבחירה חופשית: "בעבור לעשות בו הדין, תחת שהעבידם בעבודה קשה" (שמות רבה ה ו) ; "כי פרעה, ברשעו אשר עשה לישראל רעות גדולות חינם, נתחייב למנוע ממנו דרכי תשובה... ולפי מעשיו הראשונים נדון" ( רמב"ן פירוש ראשון ) , ""אם ללצים הוא יליץ" (משלי ג לד), מתרה בו פעם ראשונה ושניה ושלישית ואינו חוזר בו, והוא נועל בו דלת מן התשובה כדי לפרוע ממנו מה שחטא. כך פרעה הרשע, כיון ששגר הקב"ה אצלו חמש פעמים ולא השגיח על דבריו, אמר לו הקב"ה "אתה הקשית את ערפך והכבדת את לבך - הריני מוסיף לך טומאה על טומאתך"" (ריש לקיש, שמות רבה יג ד) ; "כי היו חצי המכות עליו בפשעו, כי לא נאמר בהן רק "ויחזק לב פרעה" (להלן פסוק יג כב ח טו) "ויכבד פרעה את לבו" (להלן ח כח ט ז). הנה, לא רצה לשלחם לכבוד השם, אבל כאשר גברו המכות עליו ונלאה לסבול אותם - רך לבו והיה נמלך לשלחם מכובד המכות, לא לעשות רצון בוראו; ואז הקשה השם את רוחו ואמץ את לבבו למען ספר שמו, כענין שכתוב "והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וגו'" (יחזקאל לח כג)." (רמב"ן פירוש שני) . "מאחר שהרשיע והתריס כנגדי, וגלוי לפני שאין נחת רוח באומות עובדי אלילים לתת לב שלם לשוב, טוב לי שיתקשה לבו למען הרבות בו אותותי ותכירו את גבורותי. וכן מדתו של הקב"ה, מביא פורענות על האומות עובדי אלילים כדי שישמעו ישראל וייראו, שנאמר (צפניה ג) "הכרתי גוים נשמו פנותם וגו' אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר". ואף על פי כן, בחמש מכות הראשונות לא נאמר "ויחזק ה' את לב פרעה" אלא "ויחזק לב פרעה"" ( רש"י ) , "נמצאת אומר שלא גזר האל על פרעה להרע לישראל ולא על סיחון לחטוא בארצו ולא על הכנענים להתעיב ולא על ישראל לעבוד עכו"ם אלא כולן חטאו מעצמן וכולן נתחייבו למנוע מהן התשובה" (רמב"ם הלכות תשובה ו ג, שמונה פרקים ח) .
2. לענ"ד, יש להבין את הפסוק ע"פ פסוק בספר משלי, (משלי כח יד): "אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד, וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה"( פירוט ). הפועל מקשה ליבו מנוגד לפועל מפחד; "מקשה ליבו" הוא אדם אמיץ, שאינו פוחד גם מדברים מפחידים.
מכאן שהפסוק בספר שמות כלל לא מדבר על שלילת הבחירה החופשית! ה' לא מנע מפרעה לחזור בתשובה, אלא רק מנע ממנו לפחד . דווקא שלילת הפחד הגדילה את הבחירה החופשית של פרעה: אילו פרעה היה מפחד, היה נאלץ להיכנע ולשחרר את בני ישראל כבר לאחר המכות הראשונות; ה' הקשה את ליבו כדי שתהיה לו בחירה חופשית ויוכל להחליט באופן ענייני.
דקויות
מופת = מעשה על-טבעי .
אות = סימן מוחשי שנועד ללמד רעיון חדש או להזכיר רעיון ידוע .
הקבלות
ראו ביטויים נוספים על הלב של פרעה .
תגובות
לדעתי הפירוש השני על הפסוק הוא כדברי הספורנו כאן. אפרים פ.
יפה, אך ה' גם הכביד את לב פרעה. כפי שכתבתי במאמר שפרסמתי כאן אתמול, הכתוב משתמש בשלושה לשונות: הקשה, הכביד, חיזק:
- -- hagai hoffer, 2015-01-16 22:52:34
מאחר שפרעה הרשע הרשיע מאד כשהמית את הזכרים מילדי ישראל
אז לכן אלהים לא נתן לו לשוב בתשובה אלא הכביד והקשה את לבו כדי להפילו ברעה להשיב לו כגמולו לו ולמשרתיו
- -- Daian Moshe, 2015-01-16 23:02:53
על-פי הפשט אפשר לפרש ש"הכביד את ליבו", "חיזק את ליבו" ו"הקשה את ליבו" הם ביטויים נרדפים שיש להם אותה משמעות. אפשר גם לפרש שלכל ביטוי ישנה משמעות מעט שונה: [2]
- -- Erel Segal Halevi, 2015-01-18 08:19:16
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2015-02-01.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמות ז ג"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.