קטגוריה:שמות ז ג
ואני אקשה את לב פרעה והרביתי את אתתי ואת מופתי בארץ מצרים
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַאֲנִ֥י אַקְשֶׁ֖ה אֶת־לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה וְהִרְבֵּיתִ֧י אֶת־אֹתֹתַ֛י וְאֶת־מוֹפְתַ֖י בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/אֲנִ֥י אַקְשֶׁ֖ה אֶת־לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה וְ/הִרְבֵּיתִ֧י אֶת־אֹתֹתַ֛/י וְ/אֶת־מוֹפְתַ֖/י בְּ/אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וַאֲנָא אַקְשֵׁי יָת לִבָּא דְּפַרְעֹה וְאַסְגֵּי יָת אָתְוָתַי וְיָת מוֹפְתַי בְּאַרְעָא דְּמִצְרָיִם׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲנָא אַקְשֵׁי יַת יִצְרָא דְלִבָּא דְפַרְעה וְאַסְגֵי יַת אַתְוָותַי וְיַת תִמְהַיַי בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם: |
רש"י (כל הפרק)
מפרשי רש"י
מפרשי רש"י
גור אריה (כל הפרק)
מאחר שהרשיע וכו' - פי' למה הקב"ה חזק את לבו שלא ישלח את ישראל ואין הקב"ה מכריח את האדם שיחטיא וכו'.
אף על פי וכו' - פירוש, אע"ג שהקב"ה יודע שאין נחת רוח אפילו הכי הראה הקב"ה זה
בחמש מכות הראשונות שיהיה גלוי ומפורסם שהוא מחזק את לבו מעצמו, ואחר שהיה מחזק את לבו בחמש מכות הראשונות הקב"ה מחזק לבו בחמש מכות האחרונות, חמש נגד חמש, כפי אותן מכות שהיה מחזק לבו מעצמו, היה הקב"ה מחזק את לבו ג"כ חמשה פעמים.
והא דכתיב גבי מכת ברד "וַיֶּחֱזַק לב פרעה" ולא כתיב וַיְחַזֵּק ה', נראה כי היה פרעה מתחיל לחזק את לבו והקב"ה גמר ההכבדה הזאת והיה זה במכת הברד דוקא לפי ששם הי' לו פתחון פה להכביד כי כל שאר המכות היה צריך להסירם ואין לאדם לחשוב שהוסרו מעצמם, כי לא יוסר דבר מעצמו,
אבל הברד שהיה יורד זה אחר זה וא"צ רק הפסק, והאדם סובר שעד כאן היה הברד ולא יותר ולפיכך כתיב "וירא פרעה כי חדל המטר וגו'" כלומר שלא היה רק שחדל בלבד "וַיֶּחֱזַק" ולפיכך אמר משה ג"כ "אתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון את ה'" כי מיד בסור המכה הזאת תחזרו לקלקול שלכם וזה מפני שלא היה כאן הסרת המכה רק הפסק הברד. ולפיכך אמר הכתוב שכדברי משה כן הוא כי מיד שחדל המטר והברד הוסיף לחטוא והכביד את לבו, והוסיף הקב"ה טומאה על טומאתו, שאם לא הכביד הש"י את לבו כאשר בא משה אל פרעה להתרות בארבה היה שולחם ולפיכך הכביד את לבו ואת לב עבדיו. ולפיכך "כי אני הכבדתי את לבו", ופירוש זה פשוט, כי מתחלה כאשר אמר "ורב מהיות קולת אלהים" לא רצה לשלחם רק בשביל שלא יהיה עוד קולות כדכתיב בקרא, וכאשר חדל המטר והקולות חזר מעצמו לחטא, כי המכה שהיה ירא ממנו שבשבילה חזר בתשובה לא באה עוד
עליו, ולפיכך חזר לחטא. אבל שאר המכות, המכה שחזר בשבילה בתשובה כבר באה, ולפיכך לא
יריעות שלמה (מהרש"ל) (כל הפרק)
משכיל לדוד (כל הפרק)
נחלת יעקב (כל הפרק)
עמר נקא (כל הפרק)
רמב"ן (כל הפרק)
"ואני אקשה את לב פרעה" - אמרו במדרש רבה (שמו"ר ה ו) גילה לו שהוא עתיד לחזק את לבו בעבור לעשות בו הדין תחת שהעבידם בעבודה קשה ועוד שם (יג ד) כי אני הכבדתי את לבו (להלן י א) אמר רבי יוחנן מכאן פתחון פה למינין לומר לא היתה ממנו שיעשה תשובה אמר רבי שמעון בן לקיש יסתם פיהם של מינין אלא אם ללצים הוא יליץ (משלי ג לד) מתרה בו פעם ראשונה ושניה ושלישית ואינו חוזר בו והוא נועל בו דלת מן התשובה כדי לפרוע ממנו מה שחטא כך פרעה הרשע כיון ששגר הקב"ה אצלו חמש פעמים ולא השגיח על דבריו אמר לו הקב"ה אתה הקשית את ערפך והכבדת את לבך הריני מוסיף לך טומאה על טומאתך והנה פירשו בשאלה אשר ישאלו הכל אם השם הקשה את לבו מה פשעו ויש בו שני טעמים ושניהם אמת האחד כי פרעה ברשעו אשר עשה לישראל רעות גדולות חנם נתחייב למנוע ממנו דרכי תשובה כאשר באו בזה פסוקים רבים בתורה ובכתובים ולפי מעשיו הראשונים נדון והטעם השני כי היו חצי המכות עליו בפשעו כי לא נאמר בהן רק ויחזק לב פרעה (להלן פסוק יג כב ח טו) ויכבד פרעה את לבו (להלן ח כח ט ז) הנה לא רצה לשלחם לכבוד השם אבל כאשר גברו המכות עליו ונלאה לסבול אותם רך לבו והיה נמלך לשלחם מכובד המכות לא לעשות רצון בוראו ואז הקשה השם את רוחו ואמץ את לבבו למען ספר שמו כענין שכתוב והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וגו' (יחזקאל לח כג) ואשר אמר קודם המכות (לעיל ד כא) ואני אחזק את לבו ולא ישלח את העם יודיע למשה העתיד לעשות בו במכות האחרונות כענין שאמר (לעיל ג יט) ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך וזה טעם ואני אקשה את לב פרעה והרבתי את אותותי כלומר שאקשה לבו למען רבות מופתי בארץ מצרים כי בחמש מכות האחרונות גם בטביעת הים נאמר ויחזק ה' (להלן יד ח) כי לב מלך ביד ה' על כל אשר יחפוץ יטנו (משלי כא א)
ה' מנע מפרעה לפחד כדי שתהיה לו בחירה חפשית
(שמות ז ג): "וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה, וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם"
כדי להבין פסוק מהתורה, צריך להכיר את ספר משלי.
1. רוב המפרשים מבינים שה' מנע מפרעה את הבחירה החופשית לחזור בתשובה, ושואלים: "אם השם הקשה את לבו, מה פשעו?". התשובה העיקרית היא, שמניעת הבחירה החופשית היא עונש על החטאים הקודמים, שנעשו בבחירה חופשית: "בעבור לעשות בו הדין, תחת שהעבידם בעבודה קשה" (שמות רבה ה ו) ; "כי פרעה, ברשעו אשר עשה לישראל רעות גדולות חינם, נתחייב למנוע ממנו דרכי תשובה... ולפי מעשיו הראשונים נדון" ( רמב"ן פירוש ראשון ) , ""אם ללצים הוא יליץ" (משלי ג לד), מתרה בו פעם ראשונה ושניה ושלישית ואינו חוזר בו, והוא נועל בו דלת מן התשובה כדי לפרוע ממנו מה שחטא. כך פרעה הרשע, כיון ששגר הקב"ה אצלו חמש פעמים ולא השגיח על דבריו, אמר לו הקב"ה "אתה הקשית את ערפך והכבדת את לבך - הריני מוסיף לך טומאה על טומאתך"" (ריש לקיש, שמות רבה יג ד) ; "כי היו חצי המכות עליו בפשעו, כי לא נאמר בהן רק "ויחזק לב פרעה" (להלן פסוק יג כב ח טו) "ויכבד פרעה את לבו" (להלן ח כח ט ז). הנה, לא רצה לשלחם לכבוד השם, אבל כאשר גברו המכות עליו ונלאה לסבול אותם - רך לבו והיה נמלך לשלחם מכובד המכות, לא לעשות רצון בוראו; ואז הקשה השם את רוחו ואמץ את לבבו למען ספר שמו, כענין שכתוב "והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וגו'" (יחזקאל לח כג)." (רמב"ן פירוש שני) . "מאחר שהרשיע והתריס כנגדי, וגלוי לפני שאין נחת רוח באומות עובדי אלילים לתת לב שלם לשוב, טוב לי שיתקשה לבו למען הרבות בו אותותי ותכירו את גבורותי. וכן מדתו של הקב"ה, מביא פורענות על האומות עובדי אלילים כדי שישמעו ישראל וייראו, שנאמר (צפניה ג) "הכרתי גוים נשמו פנותם וגו' אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר". ואף על פי כן, בחמש מכות הראשונות לא נאמר "ויחזק ה' את לב פרעה" אלא "ויחזק לב פרעה"" ( רש"י ) , "נמצאת אומר שלא גזר האל על פרעה להרע לישראל ולא על סיחון לחטוא בארצו ולא על הכנענים להתעיב ולא על ישראל לעבוד עכו"ם אלא כולן חטאו מעצמן וכולן נתחייבו למנוע מהן התשובה" (רמב"ם הלכות תשובה ו ג, שמונה פרקים ח) .
2. לענ"ד, יש להבין את הפסוק ע"פ פסוק בספר משלי, (משלי כח יד): "אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד, וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה"( פירוט ). הפועל מקשה ליבו מנוגד לפועל מפחד; "מקשה ליבו" הוא אדם אמיץ, שאינו פוחד גם מדברים מפחידים.
מכאן שהפסוק בספר שמות כלל לא מדבר על שלילת הבחירה החופשית! ה' לא מנע מפרעה לחזור בתשובה, אלא רק מנע ממנו לפחד . דווקא שלילת הפחד הגדילה את הבחירה החופשית של פרעה: אילו פרעה היה מפחד, היה נאלץ להיכנע ולשחרר את בני ישראל כבר לאחר המכות הראשונות; ה' הקשה את ליבו כדי שתהיה לו בחירה חופשית ויוכל להחליט באופן ענייני.
דקויות
מופת = מעשה על-טבעי .
אות = סימן מוחשי שנועד ללמד רעיון חדש או להזכיר רעיון ידוע .
הקבלות
ראו ביטויים נוספים על הלב של פרעה .
תגובות
לדעתי הפירוש השני על הפסוק הוא כדברי הספורנו כאן. אפרים פ.
יפה, אך ה' גם הכביד את לב פרעה. כפי שכתבתי במאמר שפרסמתי כאן אתמול, הכתוב משתמש בשלושה לשונות: הקשה, הכביד, חיזק:
- -- hagai hoffer, 2015-01-16 22:52:34
מאחר שפרעה הרשע הרשיע מאד כשהמית את הזכרים מילדי ישראל
אז לכן אלהים לא נתן לו לשוב בתשובה אלא הכביד והקשה את לבו כדי להפילו ברעה להשיב לו כגמולו לו ולמשרתיו
- -- Daian Moshe, 2015-01-16 23:02:53
על-פי הפשט אפשר לפרש ש"הכביד את ליבו", "חיזק את ליבו" ו"הקשה את ליבו" הם ביטויים נרדפים שיש להם אותה משמעות. אפשר גם לפרש שלכל ביטוי ישנה משמעות מעט שונה: [2]
- -- Erel Segal Halevi, 2015-01-18 08:19:16
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2015-02-01.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "שמות ז ג"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.