מ"ג שמות ז ב
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אתה תדבר את כל אשר אצוך ואהרן אחיך ידבר אל פרעה ושלח את בני ישראל מארצו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַתָּה תְדַבֵּר אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּךָּ וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יְדַבֵּר אֶל פַּרְעֹה וְשִׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַתָּ֣ה תְדַבֵּ֔ר אֵ֖ת כׇּל־אֲשֶׁ֣ר אֲצַוֶּ֑ךָּ וְאַהֲרֹ֤ן אָחִ֙יךָ֙ יְדַבֵּ֣ר אֶל־פַּרְעֹ֔ה וְשִׁלַּ֥ח אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאַרְצֽוֹ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | אַתְּ תְּמַלֵּיל יָת כָּל דַּאֲפַקְּדִנָּךְ וְאַהֲרֹן אֲחוּךְ יְמַלֵּיל עִם פַּרְעֹה וִישַׁלַּח יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְעֵיהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | אַנְתְּ תְּמַלֵיל לְאַהֲרן יַת כָּל דְאִיפַקְדִינָךְ וְאַהֲרן אָחוּךְ יְמַלֵיל לְפַרְעה וְיִפְטוֹר יַת בְּנֵי יִשְרָאֵל מֵאַרְעֵיהּ: |
רש"י
וכתב עליו הרא"ם ולא ידעתי איך יפרש הברייתא של מכילתא דתניא "דברו אל כל עדת ישראל" ר' ישמעאל אומר וכי אהרן מדבר והלא כבר נאמר "אתה תדבר" דמשמע דס"ל להאי תנא דקרא ד"אתה תדבר" ולא אהרן עמך, לישראל ולפרעה קא מיירי, שמשה לבדו היה מדבר דברי השם להם ומשום הכי פריך גבי "דברו אל כל עדת ישראל" וכי אהרן מדבר עמו והלא כבר נאמר "אתה תדבר" אתה לבדך ולא אהרן עמך ואי כפירוש הרמב"ן ז"ל דקרא ד"אתה תדבר" לאהרן קא מיירי ולא ישמע פרעה את דברי משה ולא ישראל דאין הפרש בין פרעה לישראל בזה, מאי קושיא דילמא הא דכתיב "אתה תדבר" דמשמע שמשה לבדו היה מדבר, במדבר אל אהרן קא מיירי, אבל במדבר לפרעה ולישראל, הוא ואהרן היו מדברים, משה כמו מלך ואהרן כמו מתרגם כדי להבינם להם, אלא על כרחך לומר שפירוש "אתה תדבר" לפרעה ולישראל קמיירי, ומשום הכי פריך מקרא ד"דברו אל כל עדת ישראל" דמשמע ששניהם יחד היו מדברים עכ"ל.
שמעתי ולא אבין דכי היכי דהרא"ם מפרש דברי המכילתא אליבא דהרב דהכי פריך "דברו" וכי אהרן מדבר ר"ל יחד עם משה, והלא כבר נאמר "אתה תדבר" ואח"כ אהרן הכי נמי יפורש אליבא דהרמב"ן וכי שניהם יחד היו מדברים והלא משה לבדו היה מדבר אל אהרן ואהרן לבדו היה מדבר עם פרעה ועם ישראל ומעולם לא דברו יחד בפעם אחת, וא"כ היאך אמר הכתוב "דברו" דמשמע שניהם יחד בפעם אחת ואע"ג דלפי זה הוה ליה עיקר הקושיא על משה ולא על אהרן הוי ליה למימר וכי משה היה מדבר לפני פרעה וישראל והלא כתיב "אתה תדבר", ר"ל אל אהרן ולא אל פרעה וישראל ואהרן אחיך לבדו יהיה המדבר לפרעה ולישראל. מ"מ אין בכך כלום דסוף סוף עיקר הקושיא וכי שניהם מדברים יחד והלא בשעה שהיה משה מדבר לא היה אהרן מדבר וכן להיפך. וכל שכן דאתא שפיר דברי הרמב"ן לגירסא שלנו במכילתא, וה"ג, וכי שניהם מדברים והלא כבר נאמר "אתה תדבר" דהכי מקשה וכי שניהם מדברים אל פרעה וישראל והלא כתיב "אתה תדבר" דמשמע לאהרן היה מדבר ולא לפני פרעה וישראל.
ואין לומר דהרא"ם ידע בכל אלה ואפ"ה מקשה מנ"ל להקשות במכילתא, דילמא הא דכתיב "אתה תדבר" דמשמע דמשה לבדו היה מדבר, היינו במדבר אל אהרן ומ"מ אח"כ שניהם יחד היו מדברים ומנא לן דמשה לא היה מדבר עם אהרן יחד אל פרעה וישראל, אי אפשר לפרש כן דזיל בתר טעמא, טעמא מאי פירש הרמב"ן "אתה תדבר" אל אהרן ולא רצה לפרש "אתה תדבר" פעם אחת בתחילה, היינו משום טענת "ערל שפתים" שהיה בוש לדבר לפני מלך וגם בני ישראל לא שמעו אליו, וכמו שהאריך הרמב"ן בזה, וסיום דבריו והנה זו מעלה גדולה למשה, זכה בה בענותו שהיה בוש לדבר בערלת שפתיו וכו', וא"כ לפי"ז אי אפשר לפרש שאח"כ היו שניהם מדברים יחד דאנה יוליך חרפתו לדבר בערלת שפתיו, ועוד דלאיזה טעם וסיבה ידבר בתחילה אל אהרן לפני פרעה ולא אל פרעה, מאחר שאח"כ ידבר יחד עם אהרן.
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •