קטגוריה:שמות ז ד
ולא ישמע אלכם פרעה ונתתי את ידי במצרים והוצאתי את צבאתי את עמי בני ישראל מארץ מצרים בשפטים גדלים.
וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה וְנָתַתִּי אֶת יָדִי בְּמִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת צִבְאֹתַי אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בִּשְׁפָטִים גְּדֹלִים.
וְלֹֽא־יִשְׁמַ֤ע אֲלֵכֶם֙ פַּרְעֹ֔ה וְנָתַתִּ֥י אֶת־יָדִ֖י בְּמִצְרָ֑יִם וְהוֹצֵאתִ֨י אֶת־צִבְאֹתַ֜י אֶת־עַמִּ֤י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בִּשְׁפָטִ֖ים גְּדֹלִֽים׃
וְלֹֽא וְ - ו' החיבור
לֹֽא - מילית, שלילה
צורת יסוד: c/3808
מורפ': HC/Tn־יִשְׁמַ֤ע יִשְׁמַ֤ע - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד
צורת יסוד: 8085
מורפ': HVqi3ms אֲלֵכֶם֙ אֲלֵ - מילת יחס
כֶם֙ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שני, זכר, רבים
צורת יסוד: 413
מורפ': HR/Sp2mp פַּרְעֹ֔ה פַּרְעֹ֔ה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 6547
מורפ': HNp וְנָתַתִּ֥י וְ - ו' החיבור
נָתַתִּ֥י - פועל, קל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: c/5414
מורפ': HC/Vqq1cs אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־יָדִ֖י יָדִ֖ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 3027
מורפ': HNcbsc/Sp1cs בְּמִצְרָ֑יִם בְּ - מילת יחס
מִצְרָ֑יִם - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: b/4714
מורפ': HR/Np וְהוֹצֵאתִ֨י וְ - ו' החיבור
הוֹצֵאתִ֨י - פועל, הפעיל, עבר ברצף (ו' ההיפוך), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: c/3318
מורפ': HC/Vhq1cs אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־צִבְאֹתַ֜י צִבְאֹתַ֜ - שם עצם, זכר ונקבה, רבים, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 6635 a
מורפ': HNcbpc/Sp1cs אֶת אֶת - מילית, מושא ישיר (את)
צורת יסוד: 853
מורפ': HTo־עַמִּ֤י עַמִּ֤ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
י - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף ראשון, משותף, יחיד
צורת יסוד: 5971 a
מורפ': HNcmsc/Sp1cs בְנֵֽי בְנֵֽי - שם עצם, זכר, רבים, נסמך
צורת יסוד: 1121 a
מורפ': HNcmpc־יִשְׂרָאֵל֙ יִשְׂרָאֵל֙ - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 3478
מורפ': HNp מֵאֶ֣רֶץ מֵ - מילת יחס
אֶ֣רֶץ - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך
צורת יסוד: m/776
מורפ': HR/Ncbsc מִצְרַ֔יִם מִצְרַ֔יִם - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: 4714
מורפ': HNp בִּשְׁפָטִ֖ים בִּ - מילת יחס
שְׁפָטִ֖ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: b/8201
מורפ': HR/Ncmpa גְּדֹלִֽים גְּדֹלִֽים - תואר, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 1419 a
מורפ': HAampa׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
וְלֹֽא־יִשְׁמַ֤ע מהפך (משרת, דרגא 5) אֲלֵכֶם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
פַּרְעֹ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)
וְנָתַתִּ֥י מרכא (משרת, דרגא 5) אֶת־יָדִ֖י טפחא (מלך, דרגא 2)
בְּמִצְרָ֑יִם אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וְהוֹצֵאתִ֨י קדמא (משרת, דרגא 5) אֶת־צִבְאֹתַ֜י גרש (שליש, דרגא 4)
אֶת־עַמִּ֤י מהפך (משרת, דרגא 5) בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
מֵאֶ֣רֶץ מונח (משרת, דרגא 5) מִצְרַ֔יִם זקף קטן (מלך, דרגא 2)
בִּשְׁפָטִ֖ים טפחא (מלך, דרגא 2)
גְּדֹלִֽים סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה, וְנָתַתִּי אֶת יָדִי בְּמִצְרָיִם, וְהוֹצֵאתִי אֶת צִבְאֹתַי, אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בִּשְׁפָטִים גְּדֹלִים.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְלָא יְקַבֵּיל מִנְּכוֹן פַּרְעֹה וְאֶתֵּין יָת מַחַת גְּבוּרְתִי בְּמִצְרָיִם וְאַפֵּיק יָת חֵילַי יָת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְעָא דְּמִצְרַיִם בְּדִינִין רַבְרְבִין׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְלָא יְקַבֵּל מִנְכוֹן פַּרְעה וְאִיגָרֵי בְּהוֹן גִירִין דִקְטוֹל וְאֶתֵּן מְחַת גְבוּרַת יְדִי בְּמִצְרָיִם וְאַפֵּיק יַת עַמִי בְּנֵי יִשְרָאֵל פְּרִיקִין מֵאַרְעָא דְמִצְרַיִם בְּדִינִין רַבְרְבִין: |
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
והוצאתי את צבאותי את עמי ב"י כי אז נתקדשו במצות מילה ופסח ונעשו עם ה' וכצבא מרום גבורי כח עושי דברו, ולחז"ל רמז שצבא ה' העליונים היו עמם בגולה ויצאו עמהם
וזה יהיה בשפטים גדולים, כמ"ש ובאלהיהם עשה ה' שפטים:אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
אכן כוונת הכתוב הוא בתחלה אמר ואני אקשה וגו' והרביתי ומודיע עוד שאחר שירבה מופתים יוסיף פרעה הרשע על חטאתו פשע ולא ירצה לשמוע השליחות עוד מכם כשאשלח אתכם אליו, וכן היה דכתיב (לקמן י כח) אל תוסף ראות פני וגו', ומודיע ה' למשה כי בעשותו כן אז הוא גבולו כי תכף ומיד יתן ה' ידו פי' מכת בכורות על דרך אומרו (דה"א, כא) וחרבו שלופה בידו. ואמר בכינוי אליו את ידי לומר כי מכה זו יעשנה ה' בידו ממש כביכול כאומרם ז"ל (מכילתא בא) אני ולא מלאך ולא שרף ולא שליח אלא הקדוש ברוך הוא בכבודו וכו', ובאמצעות מכה זו תיכף ומיד אוציא את צבאותי. ורמז גם כן על מה שעשה באלהיהם שפטים גדולים במכת בכורות כידוע:
ובזה נחה דעתי במאמר משה שם כשאמר לו פרעה אל תוסף וגו' השיבו כן דברת לא אוסיף וגו', וקשה על משה רבינו על מי סמך לומר לא אוסיף וגו' ואם יאמר לו אלהינו לך אל פרעה פעם אחרת מה יענה, ולפי מה שפירשנו טעמו לשבח כי ה' אמר אליו כי כשיגיע למדרגת מיאון שמיעת דבריהם זה הוא סוף גזירתו לנטות ה' ידו וגו' ולהוציא לזה כשאמר לו אל תוסף וגו' הרי שלל השמיעה שלא ישמע עוד מהם דבר קטן וגדול ואפי' ראות פניהם אסר על עצמו לזה תכף אמר אליו כן דברת לא אוסיף וגו', אלא עוד תשמענה אזנך דבר עתה וגו', ודבר זה של מכת בכורות כבר הודיעהו ה' וכמו שפירשתי בפרשת שמות בפסוק (ד כב) כה אמר ה' בני בכורי ישראל דרשו משם:
והוצאתי את צבאותי את עמי וגו'. צריך לדעת מי הם הצבאות, ואם הם ישראל היה לו לומר את צבאות עמי בני ישראל. ואולי כי יכוין ה' לרשום בתורה הפלגת מעלתינו אצלו כי אין לו צבאות מיוחדים לו כישראל, ולזה אם היה אומר את צבאות עמי וגו' היה מקום לומר כי ה' יש לו הרבה צבאי צבאות וזה אחד מהם, לזה אמר את צבאותי סתם לומר הרשומים ואין צורך לומר צבא פלוני כי באומרך צבאות ה' אחד הוא המיוחד, ואחר כך אמר מי הוא זה ואיזה הוא את עמי בני ישראל, ויתבאר הכתוב על דרך כלל ופרט אין בכלל צבאותי אלא הפרט שהם בני ישראל, ומעתה לא יקרא בכינוי צבאות ה' אלא ישראל המרוממים והמעולים:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • בייס-הספר • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמות ז ד"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.