הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

יראה = פחד שנובע מראיה

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: ירא

ראה מקורות נוספים בערכי לשון הקודש ערך: ירא

יראה היא מילה נרדפת לפחד:

(בראשית יט ל): "וַיַּעַל לוֹט מִצּוֹעַר, וַיֵּשֶׁב בָּהָר... כִּי יָרֵא לָשֶׁבֶת בְּצוֹעַר..."
(בראשית כ ח): "וַיַּשְׁכֵּם אֲבִימֶלֶךְ בַּבֹּקֶר, וַיִּקְרָא לְכָל עֲבָדָיו וַיְדַבֵּר אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאָזְנֵיהֶם, וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים מְאֹד"
(בראשית כא יז): "וַיֹּאמֶר לָהּ 'מַה לָּךְ הָגָר? אַל תִּירְאִי , כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם'"
(בראשית לב ח): "וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד, וַיֵּצֶר לוֹ; וַיַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וְאֶת הַצֹּאן וְאֶת הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת... הצילני נא מיד אחי מיד עשו, כי ירא אנכי אִתּוֹ פן יבוא והכני אם על בנים"
(בראשית לה יז): "וַיְהִי בְהַקְשֹׁתָהּ בְּלִדְתָּהּ וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְיַלֶּדֶת 'אַל תִּירְאִי , כִּי גַם זֶה לָךְ בֵּן'"
בראשית מב לה: " "וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם, וְהִנֵּה אִישׁ צְרוֹר כַּסְפּוֹ" "בְּשַׂקּוֹ; וַיִּרְאוּ" "אֶת צְרֹרוֹת כַּסְפֵּיהֶם, הֵמָּה וַאֲבִיהֶם, וַיִּירָאוּ " "
(בראשית מג יח): "וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים כִּי הוּבְאוּ בֵּית יוֹסֵף, וַיֹּאמְרוּ עַל 'דְּבַר הַכֶּסֶף הַשָּׁב בְּאַמְתְּחֹתֵינוּ בַּתְּחִלָּה אֲנַחְנוּ מוּבָאִים לְהִתְגֹּלֵל עָלֵינוּ וּלְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ וְלָקַחַת אֹתָנוּ לַעֲבָדִים וְאֶת חֲמֹרֵינוּ'... ויאמר 'שלום לכם, אל תיראו , אלהיכם ואלהי אביכם נתן לכם מטמון באמתחתיכם...'"
(בראשית מו ג): "וַיֹּאמֶר 'אָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ, אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם'"
(בראשית נ טו): "וַיִּרְאוּ אֲחֵי יוֹסֵף כִּי מֵת אֲבִיהֶם וַיֹּאמְרוּ 'לוּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף וְהָשֵׁב יָשִׁיב לָנוּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר גָּמַלְנוּ אֹתוֹ... ויאמר אלהם יוֹסֵף 'אל תיראו כִּי התחת אלהים אני?... ועתה אל תיראו אנכִּי אכָּלכָּל אֵתכם ואֵת טפכם'..."

אך המילה יראה היא גם דומה למילה ראיה (האותיות ר, א הן האותיות העיקריות בשני השורשים). האם יש קשר ביניהם?

ייתכן שהמילה יראה מציינת תחושה שנובעת מהתבוננות בעובדות - תחושה שנוצרת לאחר שאדם רואה או שומע דבר מה, חושב עליו ומגיע למסקנה שהוא עלול לגרום לו נזק; בעוד שהמילה פחד מציינת תחושה אינסטינקטיבית, שנוצרת באדם גם מבלי שהוא מפעיל את המחשבה.

הסבר דומה כתב מלבי"ם (ביאור המילות על ישעיהו נא יג):

" "היראה הוא מפני עצם ידוע,"
"והפחד הוא... שייפול עליו... מפני עצם בלתי ידוע."
"סיבת הפחד הוא בעצם המשיג,"
"וסיבת היראה היא בעצם המושג" "

כלומר, היראה נובעת מידיעת תכונותיו של העצם שיראים ממנו, והפחד נובע מתכונה נפשית כלשהי של האדם הפוחד.

יראה - פחד

עם זאת, מבדיקת הפסוקים הכוללים את שני המושגים, לא הצלחתי למצוא ראיה ברורה להבחנה זו:

(דברים ב כה): "הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל תֵּת פַּחְדְּךָ וְיִרְאָתְךָ עַל פְּנֵי הָעַמִּים תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן שִׁמְעֲךָ וְרָגְזוּ וְחָלוּ מִפָּנֶיךָ"
(ישעיהו נא יב): "...מִי אַתְּ וַתִּירְאִי מֵאֱנוֹשׁ יָמוּת... וַתִּשְׁכַּח ה' עֹשֶׂךָ... וַתְּפַחֵד תָּמִיד כָּל הַיּוֹם מִפְּנֵי חֲמַת הַמֵּצִיק כַּאֲשֶׁר כּוֹנֵן לְהַשְׁחִית, וְאַיֵּה חֲמַת הַמֵּצִיק?"
(מיכה ז יז): "...ירגזו ממסגרתיהם, אל ה' אלהינו יפחדו,ויִרְאוּ ממך"
(תהלים כז א): "...ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי, מִמִּי אִירָא ? ה' מָעוֹז חַיַּי, מִמִּי אֶפְחָד ?"
(תהלים צא ה): "לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם"
(משלי ג כד): "אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִפְחָד , וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ. אַל תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאֹם, וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹא"
(ישעיהו מד ח): "אַל תִּפְחֲדוּ וְאַל תִּרְהוּ , הֲלֹא מֵאָז הִשְׁמַעְתִּיךָ וְהִגַּדְתִּי וְאַתֶּם עֵדָי; הֲיֵשׁ אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדַי?..."
(תהלים קיט קכ): "סָמַר מִפַּחְדְּךָ בְשָׂרִי, וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ יָרֵאתִי "

יראת ה'

אחת ממצוות התורה היא מצוות יראת ה', מצוה שנזכרת פעמים רבות, למשל:

(דברים ו יג): "אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא וְאֹתוֹ תַעֲבֹד וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ"

המשמעות המעשית של היראה היא הפחד והחשש מפני עבירה על מצוות ה'; אולם, עד כמה שידוע לי, בשום מקום לא נזכרה מצוה לפחד מפני ה'[אכן בחז"ל פירשו הפסוק אשרי אדם מפחד תמיד-ההוא בדברי תורה כתיב], אלא רק לירוא מפניו; אולי הסיבה היא, כפי שהסברנו, שהפחד הוא תחושה שנוצרת באופן אינסטינקטיבי ואי אפשר לצוות עליה , בעוד שהיראה היא תחושה שנוצרת לאחר שהאדם רואה, מתבונן ומסיק מסקנות; אם כך, משמעות המצוה לירא את ה' היא, להתמלא בתחושה של רתיעה מלעבור על דברי ה', מתוך מודעות והתבוננות:

א. התבוננות בגדולתו של ה' ובמעשיו בטבע:

רמב"ם, הלכות יסודי התורה ב א-ב: " "והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו?... בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ... מיד הוא נרתע לאחוריו, ויירא ויפחד ויידע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה, עומד בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות, כמו שאמר דויד" "כי אראה שמיך... מה אנוש כי תזכרנו" "

ב. התבוננות בחסדו של ה' ובמעשיו בהסטוריה:

אברבנאל על דברים י יב : "שני מיני היראה אליו יתברך: אם שלירא מפניו, רוצה לומר מלהקציפו, כי אחר שהיטיב עמנו כל-כך מהטובות, אין ראוי שנכעיסהו במעשינו; ואם שנירא מהעונשים אשר יגיעו אלינו בהקציפנו אותו"

ג. מודעות לנוכחות המתמדת של ה' בקרבתנו.

ד.לימוד התורה,ובפרט אגדה:

אבות דר' נתן:כל מי שלא למד אגדה לא טעם יראת חטא

אבות ג יז:א"ר אלעזר בן עזריא אם אין חכמה אין יראה אם אין יראה אין חכמה[וביאר החזון איש בספר אמונה ובטחון סימן ג שהחכמה והיראה הם כחומר וצורה אהדדי]

ראו:

(משלי א ז): "יִרְאַת ה' רֵאשִׁית דָּעַת חָכְמָה וּמוּסָר, אֱוִילִים בָּזוּ"( פירוט )
משלי ג ז: "אל תהי חכם בעיניך, ירא את ה' וסור מרע" ( פירוט )
משלי ט י: "תחילת חכמה - יראת ה' ; ודעת קדושים - בינה" ( פירוט )
(משלי א כט): "תַּחַת כִּי שָׂנְאוּ דָעַת, וְיִרְאַת ה' לֹא בָחָרוּ"
(משלי ב ה): "אָז תָּבִין יִרְאַת ה' , וְדַעַת אֱלֹהִים תִּמְצָא"( פירוט )
(משלי ח יג): "יִרְאַת ה' שְׂנֹאת רָע גֵּאָה וְגָאוֹן וְדֶרֶךְ רָע וּפִי תַהְפֻּכוֹת שָׂנֵאתִי"
(משלי י כז): "יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים, וּשְׁנוֹת רְשָׁעִים תִּקְצֹרְנָה"
(משלי יד כו): "בְּיִרְאַת ה' מִבְטַח עֹז, וּלְבָנָיו יִהְיֶה מַחְסֶה"( פירוט )
(משלי יד כז): "יִרְאַת ה' מְקוֹר חַיִּים, לָסוּר מִמֹּקְשֵׁי מָוֶת"
(משלי טו טז): "טוֹב מְעַט בְּיִרְאַת ה' , מֵאוֹצָר רָב וּמְהוּמָה בוֹ"( פירוט )
משלי טו לג: " "יראת ה'" "מוסר חכמה, ולפני כבוד ענוה" "
(משלי טז ו): "בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת יְכֻפַּר עון, וּבְיִרְאַת ה' סוּר מֵרָע"
(משלי יט כג): "יִרְאַת ה' לְחַיִּים, וְשָׂבֵעַ יָלִין בַּל יִפָּקֶד רָע"
(משלי כב ד): "עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה' עֹשֶׁר וְכָבוֹד וְחַיִּים"
(משלי כג יז): "אַל יְקַנֵּא לִבְּךָ בַּחַטָּאִים כִּי אִם בְּיִרְאַת ה' כָּל הַיּוֹם"
(משלי לא ל): "שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל"
(תהלים יט י): "יִרְאַת ה' טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד מִשְׁפְּטֵי ידוד אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו"
(תהלים לד יב): "לְכוּ בָנִים שִׁמְעוּ לִי, יִרְאַת ה' אֲלַמֶּדְכֶם"
(תהלים קיא י): "רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה' , שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד"
(איוב כח כח): "וַיֹּאמֶר לָאָדָם: הֵן יִרְאַת ד' הִיא חָכְמָה, וְסוּר מֵרָע בִּינָה"

תגובות

יראה, זו תחושה ממושכת, ו פחד- פתאומית.

יראה, זה כשאתה לא בטוח מה יקרה, ופחד- כשזה כבר ידוע.

יראה זה "פעולה", ו פחד זה "ישות", רוח רעה

-- Tanya Severin, 2016-03-15 23:13:59

שמות לג כ: "וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי"

לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי = יש לזה שתי משמעויות

1. לא ירא ממני האדם ולא ינוס מפני ואז יחייה כצדיק = כי על פי ספר משלי כח א: "נָסוּ וְאֵין רֹדֵף רָשָׁע וְצַדִּיקִים כִּכְפִיר יִבְטָח"

2. האדם וכל חי לא יוכל לראות אותי

-- DAIAN SHEM, 2016-03-16 00:04:26

רש"י על הפסוק "פחדכם ומוראכם" (דברים יא כה): והלא פחד הוא מורא אלא פחדכם על הקרובים ומוראכם על הרחוקים.

נראה שזה מתאים עם דברי המלבים.

האומות הקרובות אינם במצב של שיקול הדעת שנותנת להם את האפשרות להגיע ליראה רציונלית, הפחד שלהם הוא פתאומי ומאיים,

לעומת הרחוקים, הם נמצאים במורא שלא מגיע ככ מאיבוד עשתונות אלא מנתונים עובדתיים.

-- יאיר שור, 2019-02-13 02:37:10

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:יראה - פחד שנובע מראיה

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-01-30.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/yra