קטגוריה:משלי ו לג
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: נגע וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה
המהדורה המנוקדת: נֶגַע וְקָלוֹן יִמְצָא וְחֶרְפָּתוֹ לֹא תִמָּחֶה.
וְ֝חֶרְפָּת֗וֹ לֹ֣א תִמָּחֶֽה׃
פרשני המקרא
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"נגע וקלון ימצא" - מן השמים ימצא נגע, כי ע"י גלוי עריות הנגעים באים; ומן הבריות ימצא קלון.
"לא תמחה" - לא תהיה נשכחת.
מצודת ציון
"וקלון" - ענין בזיון.
"תמחה" - ענין מחיקה.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ראו גם
ויקי על הפסוק
תרגום מצודות: - מן השמים ימצא נגע, כי על-ידי גילוי עריות הנגעים באים; ומן הבריות ימצא קלון, וחרפתו לא תמחה (לא תהיה נשכחת).
תרגום ויקיטקסט: - הנואף מוצא רק נגע (מחלה) וקלון (בוז).
(ב) החרפה שהוא גורם למשפחה שהוא פוגע בה לא תימחה, אי אפשר לתקן אותה -
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ו לג.
דקויות
נגע = מחלה; אולי הכוונה למחלת מין. בניגוד לגנב, הגונב כדי למלא נפשו, הנואף משחית נפשו - מסכן את עצמו במחלות.
קלון = בוז; בניגוד לגנב, שלא יבוזו לו, הנואף גורם לעצמו ביזיון.
וחרפתו לא תימחה =
1. הבזיון שיבוזו לנואף לא יישכח;
2. הבזיון שהנואף גורם לבעל הנבגד ולמשפחתו לא יוכל להימחק, כלומר הניאוף גורם נזק בלתי הפיך, בניגוד לגניבה שאותה אפשר לתקן.
3. ומשום כך, גם עוונו של הנואף לא יימחה מלפני ה', "כי בעוונות שבין אדם למקום בלבד... שייך" (ישעיהו מג כה): "אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי", "אבל בעוונות שהם גם בין אדם לחבירו... אם אין מחילה למטה אי אפשר שתהיה מחיה למעלה" (ע"פ רמ"ד ואלי).
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי ו לג"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.