לדלג לתוכן

מ"ג משלי ו לד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג משלי · ו · לד · >>

כתיב:
כי קנאה חמת גבר ולא יחמול ביום נקם.

מנוקד:
כִּי קִנְאָה חֲמַת גָּבֶר וְלֹא יַחְמוֹל בְּיוֹם נָקָם.

עם טעמים:
כִּֽי־קִנְאָ֥ה חֲמַת־גָּ֑בֶר
  וְלֹא־יַ֝חְמ֗וֹל בְּי֣וֹם נָקָֽם׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי קנאה" - מתקנא בו להפרע בו חמתו של הקב"ה שהוא גבור על כל ולא יחמול ביום נקם

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ואמרו כי ימצא נגע המתגבר על הנואף עם אשתו כי קנאה חזקה ולא יחמול עליו מלהכותו מכת אכזרי באי זה נקם שיוכן לו להנקם ממנו,  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"קנאה" - נקמה.

"חמת" - מלשון חמה וכעס. 

מצודת דוד

"כי קנאה" - הנקמה תעורר חמת הבעל, ולא ימחול עליו ביום אשר תמצא ידו לנקום נקם, ותהיה אם-כן הדבר שמור ולא תשכח.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי קנאה חמת גבר", כי חמת הגבר בעל האשה שבוער עליו בא מצד הקנאה שמקנא על כבודו, ועל שחלל כבוד ביתו, וע"כ "לא יחמול ביום נקם", כי הנקמה הבאה בסבת הקנאה לא תדע חמלה:  

נחמיאש

לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(לד) כי קנאה חמת גבר ולא יחמול ביום נקם. זה בעל האשה, שמתקנא בנואף, והקנאה מוליד בו חמה, ולא יחמול ביום נקם, אם יהיה לו יכולת להנקם מהנואף, לא יחמול עליו:

<< · מ"ג משלי · ו · לד · >>