מ"ג משלי ו לה
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא ישא פני כל כפר ולא יאבה כי תרבה שחד.
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹא יִשָּׂא פְּנֵי כׇל כֹּפֶר וְלֹא יֹאבֶה כִּי תַרְבֶּה שֹּׁחַד.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹֽא־יִ֭שָּׂא פְּנֵ֣י כׇל־כֹּ֑פֶר
וְלֹא־יֹ֝אבֶ֗ה כִּ֣י תַרְבֶּה־שֹּֽׁחַד׃
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"כופר שוחד" - עניינם כמו פדיון.
מצודת דוד
"לא ישא" - לא יהיה נושא פנים של כל מין ממיני הכופר להעביר הקצף בעבורו.
"ולא יאבה" - לא ירצה לחמול אם תרבה שוחד; והוא כפל ענין במ"ש.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
נחמיאש
• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק •
במדרש, נגע וקלון ימצא (פס' לג), שנדבק לו שם הרע ואינו פורש הימנו. וחרפתו לא תמחה, ליום הדין, שאין הב״ה הקדוש ברוך הוא מוחל לו אלא מתמלא עליו חמה, הדא הוא דכתיב: כי קנאה חמת גבר ולא יחמול ביום נקם (פס' לד), כן דרכו של הב״ה, מתמלא חמה על עוברי עבירה ומתנקם בהם. לא ישא פני כל כופר, אמר רבי אבהו, ללמדך שאין מדת הב״ה מדת בשר ודם, אם מתמלא אדם חמה יכול לרצותו בדברים או בממון, אבל הב״ה אינו כן, שנאמר: ולא יאבה כי תרבה שוחד. מכאן אתה למד כמה קשה עונשן של עוברי עבירה: