קטגוריה:משלי ו ד

אדם שקיבל על עצמו התחייבות כלשהי כלפי הזולת, והגיע זמנו לקיים אותה, צריך לשים את קיום ההתחייבות בראש סדר העדיפות - לא לנוח ולא לישון עד שיקיים אותה. ניתן לפרש את הפסוק בשני רבדים:

א. ברובד המילולי - אל תלך לישון בלילה, עבוד יומם ולילה עד שתצליח להחזיר את החוב.

ב. במשמעות מושאלת - "אל תתעצל בדבר!" (מצודות). שים את קיום ההתחייבות בראש מעייניך.

הפסוק מתייחס להבטחות מסוגים שונים; בפרט, אפשר לפרשו כמשל על ההתחייבות שכל נשמה קיבלה על עצמה כשירדה לעולם - ההתחייבות לעבוד את ה'. גם במשמעות זו, ניתן לפרש את הפסוק בשני רבדים:

א. ברובד המילולי - למעט בשינה, לא לישון יותר מ-8 שעות ביממה (כדעת הרמב"ם בהלכות דעות ד ד), ולקום מוקדם בבוקר לעבודת ה'.

ב. במשמעות מושאלת - להיות ערני, לפקוח עיניים תמיד לסכנות גשמיות ורוחניות (מסילת ישרים ב - בביאור מידת הזהירות), ולמהר לחזור בתשובה על עבירות. מכאן המקור למנהג ישראל להישאר ערים כל הלילה בליל חג מתן תורה, לעסוק בתורה ולזכור את ההתחיבות שקיבלנו על עצמנו במעמד הר סיני (ילקוט שמעוני על הפסוק, רמז תתקלח).