מצודות על שופטים כ
<< · מצודות על שופטים · כ · >>
פסוק א
מצודת ציון
"ותקהל" - נאספו
מצודת דוד
"אל ה' המצפה" - השראת השכינה היתה שם בעת התקבצם שמה
"למדן" - מן דן והוא לשם אשר עמדה במקצוע מזרחית צפונית עד באר שבע שעמדה במקצוע מערבית דרומית
"כאיש אחד" - רצה לומר בהסכמה אחת
"ויצאו" - מעריהםפסוק ב
מצודת ציון
"פנות" - כמו בפנות והוא מלשון פנה וזוית
"רגלי" - הולכי רגל לא רוכבים
"שולף חרב" - רצה לומר בחרב שלופה
מצודת דוד
"בקהל וגו'" - רצה לומר המספר בקהל וגו' היו ארבע מאות אלף וגו'
"ויתיצבו פנות וגו'" - רצה לומר כל העם הבא התיצבו כל שבט משבטי ישראל בפנה בפני עצמו ולא עמדו מעורבביםפסוק ג
מצודת דוד
פסוק ד
מצודת דוד
פסוק ה
מצודת ציון
"עלי" - בעבורי
"דמו" - חשבו כמו (ישעיהו י ז) והוא לא כן ידמה
"ענו" - הוא האונס כמו (דברים כב כד)על דבר אשר ענה
מצודת דוד
"ותמת" - מרוב בעילות האונס
"אותי דמו להרוג" - ברור היה אצלו אם לא היה מניחם לעשות בו הנבלה הזאת טרם נתפייסו בפילגשו היו הורגים אותופסוק ו
מצודת ציון
"זמה" - מחשבה (בעלית) רעה כמו (איוב לא יא)כי היא זמה וזהו מה שדימו להרגו
מצודת דוד
"בישראל" - רצה לומר בפרהסיא
"כי עשו" - על בני הגבעה יאמר
"ואשלחה" - לעורר לב לנקום נקםפסוק ז
מצודת ציון
"הבו" - תנו
"הלום" - פה כמו (שמות ג ה)אל תקרב הלם
מצודת דוד
פסוק ח
מצודת ציון
"נסור" - מלשון הסרה
מצודת דוד
"ויקם" - נשארו קמים על עמדם
"לא נלך" - עד יוגמר הדברפסוק ט
מצודת דוד
"ועתה וגו'" - גם זה מדברי כל העם
"עליה" - יעלו עליה בגורל מי ילחם בהם ומי יקח צדהפסוק י
מצודת ציון
"לרבבה" - היא עשרת אלפים
"צדה" - מזון
"לבואם" - הלמ"ד במקום בי"ת וכן (שמואל א כ ל)לבן ישי
מצודת דוד
"לעשות לבואם" - לעשות בבואם לגבע כפי הנבלה אשר עשה רצה לומר לשלם כגמול ידם
"למאה לכל שבטי" - מכל השבטים נקח עשר למאה שהם יקחו צדה לתשעת החלקים היוצאים למלחמהפסוק יא
מצודת דוד
"אל העיר" - אל גבע
"כאיש אחד חברים" - רצה לומר היו חברים בהסכמה אחת כאיש אחדפסוק יב
מצודת ציון
"מה הרעה" - מלת מה מורה על גודל הדבר והפלגתו כמו (תהלים לא כ)מה רב טובך
מצודת דוד
"מה הרעה" - רצה לומר מה מאוד גדולה הרעה הזאת
"וישלחו" - טרם התחילו להלחם שלחו בכל שבטי בנימן רצה לומר משפחות בנימין כי כמו שהשבט קרוי משפחה כמו כן תקרא משפחה גדולה בשם שבטפסוק יג
מצודת ציון
"ונבערה" - ענין פנוי וכליון מן העולם כמו (דברים יג ו)ובערת הרע מקרבך
"אבו" - רצו
מצודת דוד
פסוק יד
מצודת דוד
פסוק טו
מצודת ציון
"ויתפקדו" - ענין מנין
מצודת דוד
"התפקדו" - בפני עצמן
"מהערים" - אשר באו מהעריםפסוק טז
מצודת ציון
"בחור" - כל אחד היה נבחר
"אטר וגו'" - רצה לומר שמאלי ודוגמתו באהוד (לעיל ג טו)
"קלע" - ענין השלכת אבנים בכף הקלע והוא הכלי העשוי לכך
"השערה" - חוט השער
"יחטיא" - ענין חסרון כמו (מלכים א א כא)והייתי אני ובני שלמה חטאים
מצודת דוד
"כל זה" - כל אלו היו קולעים באבן אל חוט השער ולא החסיר האבן מלפול עליו עם רוב דקותו
"מכל העם הזה" - של בני בנימןפסוק יח
מצודת דוד
"בית אל" - רצה לומר לבית האלהים אשר בשילה
"באלהים" - באורים ותומים
"מי יעלה" - מי מאשר עמנו יעלה למלחמה בראש אבל לא שאלו אם יצליחופסוק כא
מצודת דוד
פסוק כב
מצודת דוד
פסוק כג
מצודת דוד
פסוק כה
מצודת דוד
פסוק כו
מצודת ציון
"וישבו" - ענין עכבה
"ויצומו" - התענו
מצודת דוד
"וכל העם" - כפל הדבר לתוספת ביאור
"ויעלו עולות ושלמים" - עולות לרצות עצמן לה' ושלמים לעשות שלום בינם לאביהם שבשמיםפסוק כז
מצודת דוד
פסוק כח
מצודת ציון
"אחדל" - אמנע
מצודת דוד
"לאמר" - מוסב על מלת וישאלו שבמקרא שלפניו
"עומד לפניו" - עומד לפני הארון ושאל באורים ותומים (שבועות לה ב)פסוק כט
מצודת ציון
פסוק ל
מצודת דוד
פסוק לא
מצודת ציון
"הנתקו" - נעתקו וסרו
"ויחלו" - מלשון התחלה
"במסלות" - דרך כבושה
מצודת דוד
"במסילות וגו' בשדה" - רצה לומר הכום בשדה במקום שמתפרשות המסלות אשר אחת מהן עולה בית אל וגו' בהשדה ההוא הכו שלשים איש ובאה הכ"ף לאמתת הדבר וכן (יהושע ג ד) כאלפים אמה במדה
"הנתקו מן העיר" - נעתקו מן העיר בצאתם לקראת העםפסוק לב
מצודת ציון
"נגפים" - מוכים כמו (תהלים צא יב)פן תגוף באבן רגלך
מצודת דוד
"ובני ישראל" - רצה לומר אבל האמת היה שבכוונה נסו להעתיקם לגמרי מן העיר אל המסלות בכדי שיוכל האורב לבוא בתוך העיר
"ויאמרו וגו'" - רצה לומר ובני בנימן חשבו שהמה נגפים ואינם יכולים לעמוד בפניהםפסוק לג
מצודת ציון
"מגיח" - ענין משיכה והוצאה כמו (תהלים כב י)אתה גוחי מבטן
"ממערה" - ממקום גלויה שנוח לכבשה משם והוא כמו (ויקרא כ יח)מקורה הערה
מצודת דוד
"ואורב" - רצה לומר וגם האורב כבר נמשך ממקומו 'ממערה גבע' כי לא הפכו פניהם עד אחר שראו משאת העשן מן העיר שהעלה האורב כמו שכתוב בענין
"קמו ממקומו" - לאחר שהעתיקום מן העיר קמו ממקומו והפכו פניהם מול בני בנימן וערכו עמהם מלחמה בבעל תמרפסוק לד
מצודת דוד
"והם" - רצה לומר כי בני בנימן לא ידעו עדיין אשר הרעה נוגעת אליהם וקרובה לבא כי לא ראו משאת העשן בעת שראוהו ישראל ולא נמס עדיין לבבם ולחמו גם הם בגבורה
"והמלחמה כבדה" - רצה לומר עם כל זה לחמו שתי המערכות בחוזק ובגבורה
"ויבאו" - האורב שהיו עשרת אלפים כבר באו מנגד לגבעהפסוק לה
מצודת דוד
פסוק לו
מצודת דוד
פסוק לז
מצודת ציון
"החישו" - מהרו כמו (תהלים נה ט) החישה מפלט לי
"ויפשטו" - ענין פזור וכדרך הנלחמים
"לפי" - חדוד החרב תקרא פה
מצודת דוד
פסוק לח
מצודת ציון
"והמועד" - הזמן כמו (ירמיהו מו יז)העביר המועד ורצה לומר הודעת זמן בואם
"הרב" - הרבה
"משאת העשן" - עמוד העשן על שם שנשאת כלפי מעלה
מצודת דוד
"הרב להעלותם" - רצה לומר סימן ידיעת הזמן היה שהם יעלו הרבה עליית עשן מן העיר על ידי שרפת דברים המרבים עשן
"והמועד היה" - רצה לומר מאז בעת שלחו את האורב היה להם סימן עם האורב לדעת זמן בואם אל העירפסוק לט
מצודת דוד
פסוק מ
מצודת ציון
"החלה" - התחילה
"עמוד עשן" - אמר לתוספת ביאור כי כבר אמר והמשאת
"כליל" - מלשון כל כמו (ויקרא ו טו)כליל תקטר ורצה לומר עשן שריפת כל העיר
מצודת דוד
"ויפן" - וכאשר פנה בנימן אחריו וראה גם הוא אשר עשן העיר עולה השמים
"והמשאת" - בעת נסו ישראל ובנימין רדפם אז התחילה המשאת לעלות ובני ישראל ראוהו מיד כמו שכתוב למעלה (פסוק לח)פסוק מא
מצודת דוד
פסוק מב
מצודת ציון
"הדביקתהו" - השיגה אותו והיה דבוק אליו
מצודת דוד
"והמלחמה" - עדת המלחמה מישראל השיגוהו ברדפם אחריהם
"ואשר מהערים" - רצה לומר ומי אשר בא מערי בנימן אל דרך המדבר להציל את מי מהם היו ישראל משחיתים גם אותו בתוך אלו הנלחמים
"אל דרך המדבר" - כי לא יכלו לחזור אל הגבעה מפני האורבפסוק מג
מצודת ציון
"כתרו" - מלשון כתר
"הדריכוהו" - מלשון דריכה ורמיסה
מצודת דוד
"עד נכח הגבעה" - רצה לומר רדפום ורמסום עד מול הגבעה ממזרחה
"מנוחה הדריכוהו" - במקום מנוחתו ונחלתו קראו אלו לאלו רמסוהו
"הרדיפוהו" - קראו אלו לאלו רדפוהו
"כתרו" - סבבו אותו ככתר הזה המסבבת את הראש כמו (תהלים כב יג) אבירי בשן כתרוניפסוק מה
מצודת ציון
"ויעללהו" - מלשון עוללות והם הנלקטים אחר הבציר כמו (לעיל ח ב) הלא טוב עוללות אפרים
מצודת דוד
"וידביקו" - השיגוהו וקרבו אליו עד בואם לגדעום והכו עוד אלפים איש
"ויעללהו" - בהמסלות הרגו מהנשארים כעוללות הנלקטים אחר הבציר
"ויפנו" - פנו מהדרך ונסו לתוך המדבר אל סלע הרמוןפסוק מו
מצודת דוד
"ביום ההוא" - כי בהמלחמות הראשונות עם שנגפו ישראל מכל מקום גם מבני בנימן נפלו אז אלף איש וזה שכתוב למטה (פסוק מז) שלא נשארו מהם רק שש מאות איש כי בני בנימן היו עשרים וששה אלף מלבד בני הגבעה שבעה מאות ובמלחמה האחרונה נפלו עשרים וחמשה אלף ומאה ובמלחמות הראשונות נפלו אלף הרי נשאר שש מאות
"עשרים וחמשה אלף" - ולמעלה אמר (פסוק לה) עוד מאה איש ולא חש עתה להזכיר רק האלפיםפסוק מז
מצודת דוד
פסוק מח
מצודת ציון
"מתם" - הוא שם לאנושית וכולל אנשים ונשים כמו (בראשית לד ל)מתי מספר
"שלחו" - רצה לומר הבעירו על שם שהאש עושה השליחות שהולך ושורף
מצודת דוד
"הנמצאות" - אשר מצאו לאחר זה שלא הרסו מאז בבואם להכות בהם חזרו ושרפו בעת מצאם
"שבו" - חזרו והלכו לערי בנימן והכום לפי חרב
"מעיר מתם" - מכל עיר הכו האנשים עד בהמה כל הנמצא בה מן החיות ועופות
<< · מצודות על שופטים · כ · >>