מצודות על שופטים כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על שופטים · כ · >>

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל ה' המצפה" - השראת השכינה היתה שם בעת התקבצם שמה

"למדן" - מן דן והוא לשם אשר עמדה במקצוע מזרחית צפונית עד באר שבע שעמדה במקצוע מערבית דרומית

"כאיש אחד" - רצה לומר בהסכמה אחת

"ויצאו" - מעריהם

מצודת ציון

"ותקהל" - נאספו

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בקהל וגו'" - רצה לומר המספר בקהל וגו' היו ארבע מאות אלף וגו'

"ויתיצבו פנות וגו'" - רצה לומר כל העם הבא התיצבו כל שבט משבטי ישראל בפנה בפני עצמו ולא עמדו מעורבבים

מצודת ציון

"פנות" - כמו בפנות והוא מלשון פנה וזוית

"רגלי" - הולכי רגל לא רוכבים

"שולף חרב" - רצה לומר בחרב שלופה

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וישמעו וגו'" - רצה לומר עם כי שמעו שנאספו בני ישראל לא חששו להם ולא הרגישו בדבר ולזה דברו בני ישראל ושאלו זה לזה איך היה הדבר ונתיעצו מה לעשות או יאמר מבני בנימין שמעו כי עלו המצפה וגם שמעו ששאלו איכה נהיתה ותשובת האיש הלוי ועצת העם ואסיפתם את הכל שמעו ולאחר כל זאת הוסיפו עוד לשלוח להם ועם כל זה לא אבו לשמוע

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"איש האשה" - הבעל של האשה הנרצחת

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותמת" - מרוב בעילות האונס

"אותי דמו להרוג" - ברור היה אצלו אם לא היה מניחם לעשות בו הנבלה הזאת טרם נתפייסו בפילגשו היו הורגים אותו

מצודת ציון

"עלי" - בעבורי

"דמו" - חשבו כמו (ישעיהו י ז) והוא לא כן ידמה

"ענו" - הוא האונס כמו (דברים כב כד)על דבר אשר ענה

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בישראל" - רצה לומר בפרהסיא

"כי עשו" - על בני הגבעה יאמר

"ואשלחה" - לעורר לב לנקום נקם

מצודת ציון

"זמה" - מחשבה (בעלית) רעה כמו (איוב לא יא)כי היא זמה וזהו מה שדימו להרגו

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הנה כלכם בני ישראל" - רצה לומר הלא כולכם עם קדוש ורע עליכם המעשה לזאת הבו לכם דבר עצה כי הדבר נוגע לכם בכלל

מצודת ציון

"הבו" - תנו

"הלום" - פה כמו (שמות ג ה)אל תקרב הלם

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויקם" - נשארו קמים על עמדם

"לא נלך" - עד יוגמר הדבר

מצודת ציון

"נסור" - מלשון הסרה

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועתה וגו'" - גם זה מדברי כל העם

"עליה" - יעלו עליה בגורל מי ילחם בהם ומי יקח צדה

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לעשות לבואם" - לעשות בבואם לגבע כפי הנבלה אשר עשה רצה לומר לשלם כגמול ידם

"למאה לכל שבטי" - מכל השבטים נקח עשר למאה שהם יקחו צדה לתשעת החלקים היוצאים למלחמה

מצודת ציון

"לרבבה" - היא עשרת אלפים

"צדה" - מזון

"לבואם" - הלמ"ד במקום בי"ת וכן (שמואל א כ ל)לבן ישי

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל העיר" - אל גבע

"כאיש אחד חברים" - רצה לומר היו חברים בהסכמה אחת כאיש אחד

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מה הרעה" - רצה לומר מה מאוד גדולה הרעה הזאת

"וישלחו" - טרם התחילו להלחם שלחו בכל שבטי בנימן רצה לומר משפחות בנימין כי כמו שהשבט קרוי משפחה כמו כן תקרא משפחה גדולה בשם שבט

מצודת ציון

"מה הרעה" - מלת מה מורה על גודל הדבר והפלגתו כמו (תהלים לא כ)מה רב טובך

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונבערה רעה" - נסיר עושה רעה מבין ישראל

מצודת ציון

"ונבערה" - ענין פנוי וכליון מן העולם כמו (דברים יג ו)ובערת הרע מקרבך

"אבו" - רצו

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מן הערים" - אשר בנחלת בנימן

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"התפקדו" - בפני עצמן

"מהערים" - אשר באו מהערים

מצודת ציון

"ויתפקדו" - ענין מנין

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כל זה" - כל אלו היו קולעים באבן אל חוט השער ולא החסיר האבן מלפול עליו עם רוב דקותו

"מכל העם הזה" - של בני בנימן

מצודת ציון

"בחור" - כל אחד היה נבחר

"אטר וגו'" - רצה לומר שמאלי ודוגמתו באהוד (לעיל ג טו)

"קלע" - ענין השלכת אבנים בכף הקלע והוא הכלי העשוי לכך

"השערה" - חוט השער

"יחטיא" - ענין חסרון כמו (מלכים א א כא)והייתי אני ובני שלמה חטאים

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בית אל" - רצה לומר לבית האלהים אשר בשילה

"באלהים" - באורים ותומים

"מי יעלה" - מי מאשר עמנו יעלה למלחמה בראש אבל לא שאלו אם יצליחו

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ארצה" - הפילו חללים לארץ ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (סנהדרין קא ב) שנענשו על שלא מיחו בפסל מיכה

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויתחזק" - חזקו את לבבם

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויעלו" - טרם נגשו למלחמה עלו שילה

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כל אלה" - כל החללים האלה

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וכל העם" - כפל הדבר לתוספת ביאור

"ויעלו עולות ושלמים" - עולות לרצות עצמן לה' ושלמים לעשות שלום בינם לאביהם שבשמים

מצודת ציון

"וישבו" - ענין עכבה

"ויצומו" - התענו

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ושם ארון וגו'" - ולפי שבפעמים הראשונים לא בחנו ולא הצליחו לא זכר לא הארון ולא הכהן השואל

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לאמר" - מוסב על מלת וישאלו שבמקרא שלפניו

"עומד לפניו" - עומד לפני הארון ושאל באורים ותומים (שבועות לה ב)

מצודת ציון

"אחדל" - אמנע

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"ארבים" - יושבים במארב ונסתרים

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כפעם בפעם" - בזה האופן שערכו בפעמים הראשונים

פסוק לא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"במסילות וגו' בשדה" - רצה לומר הכום בשדה במקום שמתפרשות המסלות אשר אחת מהן עולה בית אל וגו' בהשדה ההוא הכו שלשים איש ובאה הכ"ף לאמתת הדבר וכן (יהושע ג ד) כאלפים אמה במדה

"הנתקו מן העיר" - נעתקו מן העיר בצאתם לקראת העם

מצודת ציון

"הנתקו" - נעתקו וסרו

"ויחלו" - מלשון התחלה

"במסלות" - דרך כבושה

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובני ישראל" - רצה לומר אבל האמת היה שבכוונה נסו להעתיקם לגמרי מן העיר אל המסלות בכדי שיוכל האורב לבוא בתוך העיר

"ויאמרו וגו'" - רצה לומר ובני בנימן חשבו שהמה נגפים ואינם יכולים לעמוד בפניהם

מצודת ציון

"נגפים" - מוכים כמו (תהלים צא יב)פן תגוף באבן רגלך

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואורב" - רצה לומר וגם האורב כבר נמשך ממקומו 'ממערה גבע' כי לא הפכו פניהם עד אחר שראו משאת העשן מן העיר שהעלה האורב כמו שכתוב בענין

"קמו ממקומו" - לאחר שהעתיקום מן העיר קמו ממקומו והפכו פניהם מול בני בנימן וערכו עמהם מלחמה בבעל תמר

מצודת ציון

"מגיח" - ענין משיכה והוצאה כמו (תהלים כב י)אתה גוחי מבטן

"ממערה" - ממקום גלויה שנוח לכבשה משם והוא כמו (ויקרא כ יח)מקורה הערה

פסוק לד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והם" - רצה לומר כי בני בנימן לא ידעו עדיין אשר הרעה נוגעת אליהם וקרובה לבא כי לא ראו משאת העשן בעת שראוהו ישראל ולא נמס עדיין לבבם ולחמו גם הם בגבורה

"והמלחמה כבדה" - רצה לומר עם כל זה לחמו שתי המערכות בחוזק ובגבורה

"ויבאו" - האורב שהיו עשרת אלפים כבר באו מנגד לגבעה

פסוק לה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויגף ה'" - רצה לומר אבל סוף הדבר היה שנגף ה' את בנימן לפני ישראל ובין הכל השחיתו מהם עשרים וחמשה אלף ומאה איש

פסוק לו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויראו וגו'" - חזר עתה לספר כל פרטי הדברים ואמר מתחלה חשבו בני בנימן אשר ישראל נגפו לפניהם וישראל נתנו לבנימן מקום לטעות כי בכוונה נסו בכדי שירדפו אחריהם וינתקו מן העיר כי בטחו על האורב שהם ילכדו העיר אחרי הנתקם

פסוק לז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והאורב החישו" - בעודם רודפים מהרו בני האורב ופשטו על העיר ונמשכו לתוכה והכו אותה

מצודת ציון

"החישו" - מהרו כמו (תהלים נה ט) החישה מפלט לי

"ויפשטו" - ענין פזור וכדרך הנלחמים

"לפי" - חדוד החרב תקרא פה

פסוק לח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הרב להעלותם" - רצה לומר סימן ידיעת הזמן היה שהם יעלו הרבה עליית עשן מן העיר על ידי שרפת דברים המרבים עשן

"והמועד היה" - רצה לומר מאז בעת שלחו את האורב היה להם סימן עם האורב לדעת זמן בואם אל העיר

מצודת ציון

"והמועד" - הזמן כמו (ירמיהו מו יז)העביר המועד ורצה לומר הודעת זמן בואם

"הרב" - הרבה

"משאת העשן" - עמוד העשן על שם שנשאת כלפי מעלה

פסוק לט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויהפך" - רצה לומר ובעת אשר נהפך איש ישראל לנוס ובני בנימן התחילו להכותם בחשבם שנגוף הוא כאשר בראשונה

פסוק מ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויפן" - וכאשר פנה בנימן אחריו וראה גם הוא אשר עשן העיר עולה השמים

"והמשאת" - בעת נסו ישראל ובנימין רדפם אז התחילה המשאת לעלות ובני ישראל ראוהו מיד כמו שכתוב למעלה (פסוק לח)

מצודת ציון

"החלה" - התחילה

"עמוד עשן" - אמר לתוספת ביאור כי כבר אמר והמשאת

"כליל" - מלשון כל כמו (ויקרא ו טו)כליל תקטר ורצה לומר עשן שריפת כל העיר

פסוק מא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואיש ישראל" - רצה לומר גם ראה אשר איש ישראל נהפך אליו להלחם בו אחר שנס מתחלה ומזה השכיל לדעת שהם הבעירו את העיר באש ובערמה נסו מתחלה ולזה נבהל מאד כי ראה אשר נגעה עליו הרעה וקרובה לבוא

פסוק מב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והמלחמה" - עדת המלחמה מישראל השיגוהו ברדפם אחריהם

"ואשר מהערים" - רצה לומר ומי אשר בא מערי בנימן אל דרך המדבר להציל את מי מהם היו ישראל משחיתים גם אותו בתוך אלו הנלחמים

"אל דרך המדבר" - כי לא יכלו לחזור אל הגבעה מפני האורב

מצודת ציון

"הדביקתהו" - השיגה אותו והיה דבוק אליו

פסוק מג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עד נכח הגבעה" - רצה לומר רדפום ורמסום עד מול הגבעה ממזרחה

"מנוחה הדריכוהו" - במקום מנוחתו ונחלתו קראו אלו לאלו רמסוהו

"הרדיפוהו" - קראו אלו לאלו רדפוהו

"כתרו" - סבבו אותו ככתר הזה המסבבת את הראש כמו (תהלים כב יג) אבירי בשן כתרוני

מצודת ציון

"כתרו" - מלשון כתר

"הדריכוהו" - מלשון דריכה ורמיסה

פסוק מה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וידביקו" - השיגוהו וקרבו אליו עד בואם לגדעום והכו עוד אלפים איש

"ויעללהו" - בהמסלות הרגו מהנשארים כעוללות הנלקטים אחר הבציר

"ויפנו" - פנו מהדרך ונסו לתוך המדבר אל סלע הרמון

מצודת ציון

"ויעללהו" - מלשון עוללות והם הנלקטים אחר הבציר כמו (לעיל ח ב) הלא טוב עוללות אפרים

פסוק מו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ביום ההוא" - כי בהמלחמות הראשונות עם שנגפו ישראל מכל מקום גם מבני בנימן נפלו אז אלף איש וזה שכתוב למטה (פסוק מז) שלא נשארו מהם רק שש מאות איש כי בני בנימן היו עשרים וששה אלף מלבד בני הגבעה שבעה מאות ובמלחמה האחרונה נפלו עשרים וחמשה אלף ומאה ובמלחמות הראשונות נפלו אלף הרי נשאר שש מאות

"עשרים וחמשה אלף" - ולמעלה אמר (פסוק לה) עוד מאה איש ולא חש עתה להזכיר רק האלפים

פסוק מז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויפנו" - רצה לומר הנשארים מהם אשר נמלטו אל סלע הרמון היו שש מאות והמותר הרגו ישראל ברדפם אחריהם במסלות ועד גדעום כמו שכתוב למעלה

פסוק מח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הנמצאות" - אשר מצאו לאחר זה שלא הרסו מאז בבואם להכות בהם חזרו ושרפו בעת מצאם

"שבו" - חזרו והלכו לערי בנימן והכום לפי חרב

"מעיר מתם" - מכל עיר הכו האנשים עד בהמה כל הנמצא בה מן החיות ועופות

מצודת ציון

"מתם" - הוא שם לאנושית וכולל אנשים ונשים כמו (בראשית לד ל)מתי מספר

"שלחו" - רצה לומר הבעירו על שם שהאש עושה השליחות שהולך ושורף