מצודות על שופטים כא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על שופטים · כא

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא יתן בתו" - על כי החזיקו ידי עוברי עבירה

"נשבע במצפה" - מאז נקהלו אל המצפה עד לא נלחמו

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויבא העם" - אחר כל המעשים האלה

"בית אל" - אל בית האלהים אשר בשילה

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"למה ה' וגו'" - למה באה על ידינו תקלה כזאת להחסיר מישראל שבט אחד וכאלו שאלו להורותם מה לעשות להעמיד השבט

מצודת ציון

"להפקד" - להחסיר כמו (במדבר לא מט)ולא נפקד ממנו איש

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויעלו עלות ושלמים" - לרצות עצמן לה' ולעשות שלום בינם לאביהם שבשמים לתת בלבם עצה נכונה

"ויבנו שם מזבח" - נוסף על המזבח שעמד במשכן

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי השבועה וגו'" - ולזה שאלו לעשות ולקיים רצה לומר בעבור שנחמו בני ישראל וגו'

"בקהל וגו'" - רצה לומר מי הוא אשר לא עלה מכל שבטי ישראל באסיפת הקהל אל ה' כי השכינה שורה במקום אשר יאספו ישראל שמה (סנהדרין לט ב)

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"וינחמו" - ענין הפוך מחשבה

"נגדע" - ענין כריתה כמו (ישעיהו י לג)ורמי הקומה גדועים

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מה נעשה להם" - וחוזר ומפרש לנותרים שלא נהרגו מה נעשה להמציא להם נשים ואנחנו הלא נשבענו בה' וגו' ומאין ימצאו נשים

מצודת ציון

"תת" - מלשון נתינה

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והנה לא בא איש" - רצה לומר לא ראו מביאת איש וגו'

"ויאמרו" - רצה לומר וזה היה הסבה שהתעוררו ואמרו מי אחד וגו' בכדי לקיים את השבועה להמיתם ולתת מבנותם לבני בנימן לנשים

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויתפקד העם" - חזרו להשגיח בדבר ולחפש אחר מי מהם ולא מצאו

מצודת ציון

"ויתפקד" - ענין ההשגחה על הדבר כמו (שמואל א יד יז) פקדו נא וראו מי הלך

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וזה הדבר" - רצה לומר רק זה הדבר תעשו להחרים כל זכר וכל אשה וגו' אבל לא הבתולות

מצודת ציון

"יודעת" - היא כנוי לבעילה ולתוספת ביאור אמר משכב זכר

"תחרימו" - ענין כריתה וכליון

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"למשכב זכר" - לשכב עמה משכב זכר ואמר לתוספת ביאור

"וימצאו וגו' בתולה" - הושיבום על פי חבית של יין בעולה ריחה נודף ולא בתולה כן אמרו רבותינו זכרונם לברכה (יבמות ס ב)

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וידברו" - מה שאמר בסוף המקרא שקראו להם שלום ולא יהרגום עוד מעתה

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולא מצאו" - לא ספקו להם כפי הצורך כי הבתולות היו ארבע מאות ובני בנימין נשארו שש מאות (לעיל כ מז)

"וישב בנימן" - אל העדה

"הנשים אשר חיו" - רצה לומר הבתולות אשר החיו מבין הבעולות

מצודת ציון

"חיו" - החיו

"מצאו" - ענין ספוק כמו (יהושע יז טז) לא ימצא לנו ההר

"כן" - רצה לומר כראוי וכצורך כמו (לעיל יב ו) ולא יכין לדבר כן

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי עשה ה'" - על ידם עשה ה' פרץ בשבטי ישראל להיות כמעט חסרים שבט אחד

"נחם לבנימן" - נתחרטו על מה שעשו לבנימן

מצודת ציון

"פרץ" - ענין שבירה

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי נשמדה" - כי מבני בנימן נשמדה כל אשה ומהיכן ישאו נשים

"לנותרים" - אלו שני המאות הנותרים משש המאות מה נעשה להמציא להם נשים

מצודת ציון

"נשמדה" - ענין כליון

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויאמרו" - השיבו כל העדה ואמרו הלא ירושת הפליטה מיבש גלעד הם הבתולות שהחיו הלא לבנימן נתנום ולא יהיה אם כן עוד נמחה השבט כי הם יולידו בנים ובנות

מצודת ציון

"פליטה" - שארית

"ימחה" - ענין מחיקה כמו (שמות לב לג)אמחנו מספרי

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואנחנו" - רצה לומר ואם בעבור חמלת שני המאות איש עצמן מה נעשה עוד הלא לא נוכל לתת להם מבנותינו כי כלנו נשבענו וגו'

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מימים ימימה" - קבוע בכל שנה ושנה

"אשר מצפונה וגו'" - נתן סימן על המקום (גיטין ז ב) ואמר שהיא בצפונה של בית אל ובמזרחה של המסלה העולה מבית אל לשכם ובדרומה של לבונה

"חג ה'" - יום שמרבים בו קרבנות לה'

"ויאמרו" - חזרו זקני העדה ואמרו הנה חג ה בשלו' ובמקום ההוא ימצאו נשים וכאשר אמרו לבני בנימן (לעיל כ כב)

מצודת ציון

"חג" - הקרבן ייקרא חג כמו (תהלים קיח כז) אסרו חג בעבותים

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויצוו" - אל העם לא אמרו באיזה אופן ימצאו כי פן יודע לאנשי שילה ויהיו נשמרים אבל לבני בנימן אמרו האופן וציוום לארוב בכרמי שילה

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויצאתם" - אז תצאו מן המארב וכל איש יחטוף אחת להיות אשתו ותלכו לדרככם

"וראיתם" - ומן המארב תשקיפו מי היוצא וכאשר יצאו בנות שילה לחול במחולות כי כן היה דרכם ביום ההוא

מצודת ציון

"לחול במחולות" - ענין רקידת השמחה וקרוי בלשון מחול כי הדרך לזמר אז בחלילים או רצה לומר בכלי מחול וכן (שמות לב יט)וירא את העגל ומחולות

"וחטפתם" - ענין מהירת הלקיחה כמו (תהלים י ט)יחטוף עני

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי לא אתם וגו'" - רצה לומר ואם בעבור איסור השבועה הלא אין כאן חשש איסור שבועה כי לא אתם נתתם להם מרצונכם כדרך עת נשואין שיהיה עליכם אשם כי הלא בחזקה לקחו

"ואמרנו" - ונאמר להם חננו וחמלו למעננו את בני בנימן מלקחת מהם את הנשים

"כי לא לקחנו וגו' במלחמה" - רצה לומר כי במלחמות יבש גלעד לא לקחנו מהם כל כך נערות עד שיהא בהן די ליתן לכל איש מבני בנימן את אשתו ומהיכן אם כן ימצאו נשים

"אבותם" - של הנערות הנחטפות

"לריב אלינו" - לעשות עמנו מריבה לעזור להם להוציא הנשים מתחת ידכם במשפט

מצודת ציון

"חנונו" - ענין רחמנות וחמלה וכן (שם ד ב) חנני ושמע תפלתי רצה לומר חננו וחמלו למענינו את בני בנימן ודוגמתו (שמואל ב יח ה)לאט לי לנער ורצונו לומר לאט למעני לנער

"תאשמו" - מלשון אשם וחטא

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויבנו את הערים" - כי בני ישראל הרסו ושרפו אותם

"מן המחללות" - מן הנשים המחוללות אשר לקחו בחזקה

"למספרם" - לפי מספרם אחת לכל איש

מצודת ציון

"המחוללות" - המרקדות או המזמרות

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בעת ההיא" - אחר שמצאו נשים לבני בנימן

"איש לנחלתו" - ולא החזיק מי מהם בנחלת בנימן כי שש מאות איש אשר נשארו ירשו כל נחלת בנימן

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בימים ההם אין מלך" - רצה לומר עם כי לא היה בימים ההם מלך בישראל וכל אחד עשה הישר בעיניו מכל מקום לא שלחו יד בנחלת בנימן כי בעבור אשר נשארו מעט מהרבה מאוד חמלו עליהם והניחו להנשארים את כל הנחלה