מצודות על שופטים יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · מצודות על שופטים · יט · >>

תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומלך אין בישראל" - כי אם היה מלך לא היה מה שהיה כי המלך היה מעניש את החוטאים ולא היו אם כן ישראל נלחמים זה בזה כאשר יסופר וכתב בסדר עולם (פרק יב) שגם זה היה בימי כושן רשעתים קודם שעמד עתניאל

מצודת ציון

"בירכתי" - בסוף כמו (שמות כו כב)ולירכתי המשכן

"פילגש" - אשה בלא כתובה ובלא קדושין

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותזנה עליו" - סרתה מעליו והלכה לבית אביה

מצודת ציון

"ותזנה" - עניינו הסרה כמו (יחזקאל כג מג) עתה יזנו תזנותיה

"עליו" - מעליו

"ימים" - שנה כמו (ויקרא כה כט) ימים תהיה גאולתו

"ארבעה" - כמו וארבעה

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לקראתו" - רצה לומר בעת לכתו לקראתו

"ותביאהו" - פילגשו ראתה אותו בחוץ והביאה אותו לבית אביה

"וצמד חמורים" - אחד לו ואחד לפילגשו בשובה לביתו

"לדבר על לבה" - דברים טובים המקובלים על הלב להשיבה אליו

מצודת ציון

"וצמד" - זוג וכן (איוב א ג) צמד בקר

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וילינו שם" - בהלילה שאחר שלשת הימים

"ויחזק בו" - היה אוחז בו ולא עזבו ללכת מאתו

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"סעד לבך" - לבל יחלוש הלב סעד אותו באכילת פת לחם

מצודת ציון

"סעד" - ענין השענה ועל שם זה יקרא האכילה סעודה כי סועד ושוען את הלב מחולשתו וכמו שכתוב (תהלים קד טו)ולחם לבב אנוש יסעד

"פת" - ענין פרוסה כמו (ויקרא ב ו) פתות אותם פתים

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הואל נא" - התרצה נא ולין פה

"וייטב לבך" - באכילה ושתיה ובשמחת הלב

מצודת ציון

"הואל" - התרצה

"נא" - עתה

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"ויפצר" - ענין התחזקות ההסתה כמו (בראשית יט ג) ויפצר בם מאד

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והתמהמהו" - נתעכבו עד אשר נטה השמש לבית מערבה

מצודת ציון

"והתמהמהו" - ענין עכבה ואיחור כמו (לעיל ג כו) עד התמהמהם

"היום" - השמש קרוי יום כמו (בראשית ג ח)לרוח היום על שם שבעוד השמש על הארץ הוא יום

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והשכמתם" - אבל כשתלכו בהשכמה תבוא בו ביום לאהלך ולא תלין בדרך

"הנה חנות היום" - כי שיער בעצמו שלא יבוא היום אל ביתו ובעל כרחו יחנה ללון במקום לא לו ולזה אמר הנה חנות היום רצה לומר החניה אשר בהכרח תעשה היום הלא טוב יותר לחנות וללון פה וייטב לבבך ולא כן במקום אחר

"רפה היום לערוב" - כי קודם חצות השמש הולך ומתגבר ואחר חצות הולך ורפה ולזה אמר הנה השמש רפה ועומדת לשקוע

מצודת ציון

"רפה" - מלשון רפיון

"לערוב" - מלשון ערב ורוצה לומר לשקוע

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יבוס היא ירושלם" - מחוז היה בירושלים ונקראת יבוס (יהושע טו סג) ודוד לכדה (דברי הימים א יא ד -ו)

מצודת ציון

"אבה" - רצה

"נוכח" - נגד

"חבושים" - ענין קשור הבהמה באזור שלה כמו (שם כב ג) ויחבוש את חמורו

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונסורה" - נסור מהדרך ללכת אל עיר היבוסי

"והיום רד מאד" - השמש ירדה מאוד וקרבה לשקוע

"עם יבוס" - סמוך ליבוס

מצודת ציון

"לכה" - ענין לשון זרוז הוא

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועברנו" - לזה נעבור עד גבעה שהיא עיר ישראל

"אל עיר נכרי" - שרק גוים גרים בה

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לך ונקרבה" - רצה לומר נמהר ללכת להתקרב לאיזה מקום ונלין בגבעה או ברמה במקום שנוכל לבוא עד לא תשקע החמה

מצודת ציון

"לך" - הוא מלשון הליכה ועם היא בלא ה"א (וכן במדבר כג יג לך נא אתי)

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"ותבא" - ושקעה

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"ברחוב" - בשוק במקום שרבים מצויים

"מאסף" - ענין הכנסה כמו (דברים יא יד) ואספת דגנך

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בני ימיני" - מבני בנימין

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"האורח" - ההולך באורח ודרך

"אנה" - לאיזה מקום

"ומאין" - מאיזה מקום

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואת בית ה'" - עתה הולך אני בדרך מהלכי אל בית ה' אשר בשילה לזבוח לה' ועם כי אני הולך בדרך מצוה עם כל זה אין איש מכניס אותי אל הבית

"עד ירכתי" - רצה לומר אני הולך עד ירכתי וגו' כי משם אנכי והלכתי עד בית לחם יהודה

מצודת ציון

"ואת" - כמו ואל

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אין מחסור" - אין שום דבר חסר ממני

"ולנער עם עבדיך" - להנער אשר עם עבדיך ואת עצמו ופילגשו קרא עבדיו בדרך המוסר וכמו שאמר 'ולאמתך' על פילגשו או אמר שיש בידו להאכיל לנערו עם עבדיו ועל עבדי האיש הזקן אמר

"ולאמתך" - היא הפילגש

"וגם תבן" - רצה לומר ואם בעבור המאכל לנו ולחמורינו אינם מכניסים הלא גם תבן וגו' ואם כן מה מידם אקח

מצודת ציון

"מספוא" - כן נקרא דבר המיוחד למאכל בהמה וכן (בראשית כד לב)ויתן תבן ומספוא

"ולאמתך" - מלשון אמה ושפחה

"כל דבר" - שום דבר

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"רק כל מחסורך עלי" - רצה לומר הואיל ויש עמך לאכול ולשתות לא אתן לך מאומה ומה שבידך אכול ורק כל הנחסר לך היא עלי וחוזר ומפרש רק ברחוב אל תלן כי בית מלון לבד היא החסר לך ועלי היא

"שלום לך" - רצה לומר לא תפחד כי לא תלין ברחוב

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויבל לחמורים" - תקן המאכל לחמורים

מצודת ציון

"ויבל" - הוא מלשון בלבול וערבוב כי הדרך לבלול תבואה במספוא וכן (ישעיהו ל כד)בליל חמיץ

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"המה מטיבים וגו'" - באכילה ובשתיה ובשמחת לבב

מצודת ציון

"בליעל" - בלי עול שמים רוצה לומר רשעים

"מתדפקים" - ענין הכאה בנחת על הדלת כמו (שיר השירים ה ב)קול דודי דופק

"ונדענו" - ענין משכב זכור כמו (בראשית יט ה)ונדעה אותם

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אחרי" - הואיל והאיש הזה בא לביתי חוסו על כבודי ואל תעשו הנבלה הזאת לשכב אותו

"אל אחי" - וחוזר ומפרש אל תרעו נא רצה לומר אל תעשו עתה הרעה הזאת

מצודת ציון

"אל" - רצה לומר לא תעשו

"נא" - עתה

"אחרי" - ענינו כמו הואיל וכן (לעיל יא לו) אחרי אשר עשה לך ה' נקמות

"הנבלה" - דבר מגונה וכעור

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועשו וגו'" - בשאר עניני ניאוף

"וענו אותם" - במשכב

מצודת ציון

"וענו" - הוא כינוי למאנס על השכיבה

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וישלחוה" - שלחוה לנפשה כאשר עלה השחר והוא האור הנוצץ בפאת המזרח טרם צאת השמש

"וידעו אותה" - במשכב

"ויתעללו בה" - בשאר עניני ניאוף

"ויוצא" - הוציא אותה אל החוץ

"ויחזק האיש" - כי לא רצתה לצאת ואחז בה בעל כרחה להציל עצמו בחשבו כאשר יראוה כי יפה היא יתפייסו בה

"לשמוע לו" - לקבל דבריו

מצודת ציון

"אבו" - רצו

"וידעו" - ענין משכב

"ויתעללו" - ענין פועל ומעללים כמו (איכה א יב)אשר עולל לי

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אדוניה" - הוא הבעל ולפי שהיתה לו לפילגש יחשב לאדון לה

"ותפול" - מחמת חולשת רוב הבעילות נפלה בפתח ולא הוסיפה לקום ושכבה עד אור הבוקר ומתה

"לפנות הבקר" - לעת שהבוקר פונה לבוא

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נפלת" - רצה לומר שוכבת בשכיבה הבאה על ידי נפילה וידיה היו מונחות על הסף

מצודת ציון

"הסף" - אף האסקופה יקרא סף כמו המזוזות הנקראים ספים (ישעיהו ו ד) וכן (מלכים א יד יז)היא באה בסף הבית

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויאמר אליה" - עדיין לא הרגיש בה שמתה

מצודת ציון

"ואין עונה" - ואין משיב

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בכל גבול ישראל" - לכל שבט נתוח אחד ולבנימין לא שלח כי ממנו יצאה הרעה הזאת

"וינתחה לעצמיה" - חתכה לפי האברים ולא חלק אבר אחד מהם

"לשנים עשר נתחים" - ובכל אחד היו הרבה מהאברים

מצודת ציון

"המאכלת" - הסכין כמו (בראשית כב י)ויקח את המאכלת

"וינתחה" - ענין אבר כמו (ויקרא א ו)ונתח אותה לנתחיה ורצה לומר חתכה לאברים ולתוספת ביאור אמר לעצמיה שגם המלה ההיא יורה על האבר כמו (יחזקאל כד ד)מבחר עצמים מלא ועל שם שהדרך לנתח האברים לפי העצמות לזה נקראו האברים עצמים

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שימו" - רצה לומר כל אחד אמר לחבריו שימו עצמכם להתבונן על הרעה ההיא עשו עצה ודברו מה לעשות

"כל הראה" - נתח מנתוחי האשה

מצודת ציון

"נהיתה" - מלשון היה