מצודות על שופטים יח
<< · מצודות על שופטים · יח · >>
פסוק א
מצודת דוד
"בתוך שבטי וגו'" - מוסב למעלה לומר לא נפלה לו די צרכו בהנחלה הנחלקת לו בתוך שבטי ישראל
"עד היום ההוא" - עד אשר כבש לעצמו מחוץ לגבול ארץ ישראל
"כי לא נפלה לו" - להיות בה די צרכו
"אין מלך" - כי אם היה מלך היה הוא לוחם מלחמות העם עם כל עמו ולא שבט לבדפסוק ב
מצודת דוד
"עד בית מיכה" - סמוך לבית מיכה
"את הארץ" - היא ליש האמור בענין (להלן פסוק ז)
"מצרעה ומאשתאול" - מנחלת יהודה היו (יהושע טו לג) ובני דן ישבו בהם כגרים
"מקצותם" - מהקצינים שבהם וכאשר שלח משה נשיאי העדה
"ממשפחתם" - אחד מכל משפחה
מצודת ציון
"מקצותם" - מלשון קצין כמו (במדבר יא א) ותאכל בקצה המחנה ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (ספרי בהעלותך פה) בקצינים שבמחנה
"לרגל" - לחפש וכן (דברים א כד) וירגלו אותהפסוק ג
מצודת דוד
"מי הביאך וגו'" - רצה לומר אצל מי אתה ומה מלאכתך מה הניתן לך בשכרך
"שם" - אל הבית
"המה עם בית מיכה" - כשהמה היו סמוך לבית מיכה הכירו את קול הנער בדברו עם מי
מצודת ציון
"הלם" - לפה כמו (שמות ג ה)אל תקרב הלםפסוק ד
מצודת דוד
"כזה וכזה" - סיפר להם כל המאורעפסוק ה
מצודת דוד
"שאל נא" - כי טעו וחשבו שיש בו ממש להוריד על עצמו כחות עליונות ולהגיד עתידותפסוק ו
מצודת דוד
"ויאמר להם" - אחר ששאל אמר להם דרככם הוא מול ה' להשגיח בה ולהצליח אתכם
מצודת ציון
"נוכח" - נגדפסוק ז
מצודת דוד
"ודבר אין להם" - אין להם ברית כרותה עם מי לשיבוא בעזרתם
"ורחוקים המה" - ונכבש הארץ עד לא יהיה נשמע להם (ואולי היה מדרך צידונים לעמוד בעזרת כל נרדף)
"יורש עצר" - יורש ארצם עצור מהם רצה לומר אין להם יורש ארצם ללחום לאחר זה בעבור הארץ
"ואין מכלים" - אין בארץ מי שיכלים אפילו בדבור כי לא הורגלו במלחמה וקטטה
"יושבת לבטח" - רצה לומר אינם נשמרים ממלחמה והוא כדרך צידון היושב שוקט ובוטח ואינו נשמר ממלחמה
מצודת ציון
"לישה" - הוא לשם האמור (ביהושע יט מז) ובשתי השמות היתה נקראת
"שוקט" - יושב במנוחה
"עצר" - ענין מניעה כמו (שמואל א כא ו)אשה עצורה לנופסוק ח
מצודת דוד
"מה אתם" - רצה לומר מה אתם משיבים ומענינו תבין חסרונו
"צרעה וגו'" - אל צרעה וגו'פסוק ט
מצודת דוד
"ואתם מחשים" - רצה לומר אתם היו מחשים לבל יודע לאיש פן יקדמנו מי משבט אחר ואל תעצלו ללכת וגו' כי עם כל זה פן יודע למי
מצודת ציון
"מחשים" - שותקים כמו (קהלת ג ז)עת לחשותפסוק י
מצודת דוד
"אין שם מחסור וגו'" - רצה לומר עם שאינה מארץ ישראל מכל מקום אין נחסר בה ממה שיש בארץ ישראל או רצה לומר לא נחסר בה מכל דבר שיש בעולם
"רחבת ידים" - מקום רחב להחזיק את כולכם כאשר יתן ה' אותה בידכם
"כבואכם" - כאשר תבואו אז מיד תבואו אל עם בוטח רצה לומר לא תצטרכו ללכת דרך אשר תמצא אתכם בה מלחמה
מצודת ציון
"כי" - אם
"כל דבר" - בשום דברפסוק יב
מצודת דוד
"אחרי" - לא לצד צרעה ואשתאול שבדן כי אם מהעבר מזה (והיא בין צרעה ואשתאול שהיו בנחלת יהודה)
"למקום ההוא" - מקום החניה
"בקרית יערים" - רצה לומר סמוך להפסוק יד
מצודת דוד
"דעו מה תעשו" - רצה לומר הכינו עצמכם ולקחתם
"הידעתם" - רצה לומר וכי ידעתם הלא אינכם יודעים אשר נגד לכם יש כאן אפוד וגו'
"ההולכים לרגל" - אשר הלכו מקודם לרגל
מצודת ציון
"ויענו" - הוא תחלת הדבור כמו (דברים כו ה)וענית ואמרתפסוק טו
מצודת דוד
"בית מיכה" - אשר היה בבית מיכה
"ויסורו שמה" - המרגלים הלכו לבית מיכהפסוק טז
מצודת דוד
"חגורים" - כשהם חגורים וגו'
"אשר מבני דן" - מוסב על שש מאות אישפסוק יז
מצודת דוד
"והכהן" - הלוי הזה העשוי לכהן היה נצב פתח השער וגו'
"ויעלו" - כי המרגלים חזרו עם הלוי אל השש מאות איש ובדבר הלוי עמהם עלו המרגלים מהם ושבו ובאו לבית הלוי ולקחו את הפסל וגו'פסוק יח
מצודת דוד
"ויאמר אליהם הכהן" - כאשר באו אל המחנה ובידם הפסל וגו' אמר להם מה אתם עושים רצה לומר למה תקחום
"ואלה" - המרגלים באו אז לבית מיכה ולקחו את פסל וגו' ולא היה אז הכהן בביתופסוק יט
מצודת דוד
"הטוב" - וכי טוב יותר להיות כהן לבית איש אחד או טוב יותר להיות כהן לשבט בישראל ואם כן הלא לטובה יחשב לך
"והיה לנו" - ותהיה לנו למורה ולמלמד
"שים ידך על פיך" - לסתמו לבל ישמע קולך
מצודת ציון
"החרש" - שתוק כמו (במדבר ל ה)והחריש לה
"לשבט ולמשפחה" - המה שמות מורדפים כי גם השבט קרא משפחהפסוק כ
מצודת דוד
"וייטב לב הכהן" - הוטב בלבו דבריהם ויקח מידם את האפוד וגו' לשאת אותם בעצמו ובא בקרבם ללכת באשר ילכופסוק כא
מצודת דוד
"את הטף וגו'" - מה שהביאו עמהם מביתם
"לפניהם" - בחשבם פן ירדפו בני העיר אחריהם וילחמו הגברים עמהם והטף וגו' ילכו לדרכם בעודם נלחמים
"ויפנו" - מן המקום ההוא והלכו לדרכם
מצודת ציון
"הכבודה" - הדבר שתנועתו כבדה ומתאחר ללכתפסוק כב
מצודת דוד
"עם בית מיכה" - סמוך לבית מיכה
"הרחיקו" - כשהיו רחוקים מבית מיכה
מצודת ציון
"נזעקו" - נקבצו בזעקת המקבץ וכן (לעיל ד י) ויזעק ברק
"וידביקו" - השיגום והיו קרובים ודבוקים להםפסוק כג
מצודת דוד
"ויקראו" - להמתין עד בואם לדבר עמהם
"ויסבו" - בני דן הפכו פניהם מול מיכה ואמרו מה נחסר לך כי נאספת לרדוףפסוק כד
מצודת דוד
"את אלהי" - הפסל וגו'
"ומה לי עוד" - מה נשאר לי עוד בבית אשר לא לקחתםפסוק כה
מצודת דוד
"ונפש ביתך" - הבאים עמך
"אנשים מרי נפש" - הכעסנים שיש בסיעתנו
"עמנו" - בהיותך עמנו
מצודת ציון
"יפגעו" - ענין מכת מות כמו (שמואל ב א טו)גש פגע בו
"ואספתה" - ענין כליון מן העולם כמו (במדבר כ כב) יאסף אהרןפסוק כז
מצודת דוד
"ואת העיר שרפו" - כי לא יוכלו לה כי אם על ידי השרפה ולולא זאת לא שרפוה כי הלא נתיישבו בה
"שקט ובטח" - לא היו נשמרים מן המלחמהפסוק כח
מצודת דוד
"ויבנו" - כי שרפוה במלחמה כמו שכתוב למעלה (פסוק כז)
"ודבר" - לא היה להם כריתת ברית עם מי
"אשר לבית רחוב" - הסמוך לבית רחוב
"ואין מציל" - לא היה להם מציל
"כי רחוקה" - וכבשוה עד לא נשמע להםפסוק כט
מצודת דוד
"לראשונה" - טרם שקראוה בשם דן
"אשר יולד" - שלא נחשוב שראש המשפחה הבאה אל ליש היה שמו דן ועל שמו קראו שם העיר דן
מצודת ציון
"ואולם" - ואבלפסוק לא
מצודת דוד
"כל ימי וגו' בשלה" - מתחלת העמדתו עמד כל ימי וגו' בשלה אבל אחר שגלה הארון משלה בימי עלי (שם שם) ועמד שמואל לשופט בערו מן הארץ
"וישימו להם" - לאלוה ולעבדו
<< · מצודות על שופטים · יח · >>