המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּתְּר֤וּ אֶת־בִּנְיָמִן֙ הִרְדִיפֻ֔הוּ מְנוּחָ֖ה הִדְרִיכֻ֑הוּ עַ֛ד נֹ֥כַח הַגִּבְעָ֖ה מִמִּזְרַח־שָֽׁמֶשׁ׃
"כתרו את בנימן" - הקיפו את בנימין ככתר המקיף את הראש וכן (תהלים כב ג) אבירי בשן כתרוני וכן (חבקוק א ד) כי רשע מכתיר את הצדיק וכן גם בלשון עטרה נקראת הקפה (שמואל א כג כו) ושאול ואנשיו עוטרים אל דוד ואל אנשיו לתפשם
"הרדיפוהו" - קוראים אחריו רדיפה צועקים זה לזה לרדוף
"מנוחה הדריכוהו" - אצל הערים שהם נוחים בהם שם הדביקוהו
"הדריכוהו" - השיגוהו ויש דוגמתו בלשון גמרא (כתובות ס ב) רהט בתריה פרסא בחלא ולא אדרכיה
(מג) "כתרו". עתה מפרש אחד אחד, תחלה "כתרו" את בנימין, ככתר, זה היה עת יצא האורב הראשון שהיה מוקף משני רוחות, ואח"כ "הרדיפהו", הוא פעל יוצא לשלישי, פי' ששמו אותו לרודף ע"י שעשו א"ע נגפים והוא רודף כמ"ש (לו, מ). ואח"כ "מנוחה הדריכהו", שהציתו עריו: "ואשר מהערים משחיתים אותו בתוכו". והיה מוכה עד "נכח הגבעה ממזרח שמש", שדרך שם ברח אל המדבר:
