רש"י על שופטים כ

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על שופטים · כ · >>

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פנות כל העם" - (תרגום) רישי כל עמא

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"דמו להרוג" - כוונו להרוג אווישמינ"ט בלע"ז

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לעשות לבואם" - לביאתם זו לגבעת בנימין ככל הנבלה וגו'

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חברים" - שוים בעצה אחת

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בכל שבטי בנימן" - עשרה שבטים נחשבו עשרה משפחותיו שיהיו מרחל שנים עשר שבטים

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אטר יד ימינו" - גמודי יד ימינם לא היו שולטים בה כאילו היתה אטומה כמו (תהלים סט טז) אל תאטר עלי באר פיה

"כל זה" - שבע מאות איש הללו

"אל השערה" - לחוט השער

"ולא יחטיא" - לא ישגה

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יהודה בתחלה" - אבל לא בחנו לשאול אם לנצח אם לינצח ובאחרונה שבחנו אמר (פסוק כח) עלו כי מחר אתננו בידך השכימו והשלימו דבריהם

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וישחיתו" - נענשו על שלא קנאו כמו כן במעשה דמות מיכה שהיה כבר

פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בבעל תמר" - במישר יריחו

"מגיח" - נמשך כמו (איוב מ כג) יגיח ירדן אל פיהו (תהלים כב י) גחי מבטן

"ממערה גבע" - ממקום צר ערותה וגלויה של גבעת בנימין מקום תורפה שלה שהיא נוחה ליכבש משם כמו (בראשית מב ט) לראות את ערות הארץ באתם

פסוק לו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויתנו איש ישראל" - אשר בשדה מקום לבנימין לברוח אל הגבעה כי סמכו ישראל על האורב שיצאו לקראתם

פסוק לז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וימשוך האורב" - משך בשופר דבר אחר משך בשופר העם אשר אתו אל העיר

פסוק לח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והמועד היה" - מתחלה היה אות בין ישראל ובין האורב להיות האורב מרבה להעלות עשן העיר ויבינו ישראל אשר לכד האורב את הגבעה

"משאת העשן" - גובה העשן

פסוק לט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויהפך איש ישראל" - עכשיו חוזר לתחלת הדברים ושונה ומפרש עשרים וחמשה אלף שכתבנו למעלה (פסוק לה) כיצד נפלו והיכן נפלו

פסוק מב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואשר מהערים" - האורב שנכנס בעיר משחיתים אותו בתוך השבט בתוך העיר

פסוק מג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כתרו את בנימן" - הקיפו את בנימין ככתר המקיף את הראש וכן (תהלים כב ג) אבירי בשן כתרוני וכן (חבקוק א ד) כי רשע מכתיר את הצדיק וכן גם בלשון עטרה נקראת הקפה (שמואל א כג כו) ושאול ואנשיו עוטרים אל דוד ואל אנשיו לתפשם

"הרדיפוהו" - קוראים אחריו רדיפה צועקים זה לזה לרדוף

"מנוחה הדריכוהו" - אצל הערים שהם נוחים בהם שם הדביקוהו

"הדריכוהו" - השיגוהו ויש דוגמתו בלשון גמרא (כתובות ס ב) רהט בתריה פרסא בחלא ולא אדרכיה

"עד נוכח הגבעה" - ממזרחה של גבעה

פסוק מד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויפלו מבנימן שמונה עשר אלף" - בשדה בתוך המלחמה

פסוק מה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויעוללהו" - הריגה אחר הריגה כעוללות שאחר הבציר

"חמשת אלפים איש" - הרי עשרים ושלשה אלף

"עד גדעום" - שם מקום

"ויכו ממנו אלפים איש" - הרי עשרים וחמשה אלף האמור למעלה (פסוק לה) והמאה הכתובים למעלה (שם) לא פירש היכן נפלו

פסוק מח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שבו אל בני בנימן" - בכל הערים

"מעיר מתם" - התמו כל יושבי הערים

"ועד בהמה" - ואנשים בכלל מתום היו שמתום לשון כליה הוא ויש לתמוה על אלף היכן הם שהרי עשרים וששה אלף התפקדו מן הערים ומן הגבעה שש מאות וכאן מנה בנופלים עשרים וחמשה אלף ומאה איש ושש מאות נמלטו אל סלע הרמון והאלף ברחו אל הערים ונפלו למחרת כששבו בני ישראל אל ערי בנימין להחרים הנשים והטף