מעשה רב ליקוטי דינים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מעשה רב

מהלכות ספר תורה מזוזה מעקה מתנות כהונה מו"מ וטומאת מת

צו[עריכה]

מצוה לקנות ס"ת אם א"א לו לכתוב. ופי' חוטף מצוה מן השוק הוא לגודל מעלת המצוה משארי מצות. וכתבו הוא מעולה ביותר כאלו קבלו מהר סיני:

צז[עריכה]

מזוזה קובע בשוה ולא אלכסון. ואחורי הדלת פסולה:

צח[עריכה]

לא יכרוך המזוזה בקלף וכדומה שלא יהא הפסק דבר בין המזוזה למזוזת הבית:

צט[עריכה]

אפילו רפת בקר חייב במזוזה. ואם חושש למקום מטונף יראה שיהי' השם סגור שלא יהי' נראה לחוץ:

ק[עריכה]

באר צריך להגביה המחיצה יו"ד טפחים היינו אמה ושני שליש אמה ולברך ברכת מעקה:

קא[עריכה]

דמי פדיון הבן חמשה סלעים לפי הזמן (פעלות שכיר א) ובימיו הורה חמשה רטים שהוא ששה רובל כסף ודוקא נתינה ממש דלא הדרי לעולם. ומי שנפדה כנהוג מכבר יחזור ויפדה א"ע ויברך. ואם נתן נתינה ממש רק פחות מסך הנ"ל יפדה א"ע בלא ברכה. ושמענו שעשה בעצמו מעשה שהוא ז"ל היה בכור ופדה א"ע בששה רו"כ בב רכה ונתנו לכהן נתינה ממש. מטעם שאביו פדה אותו כנהוג העולם (עי' באוריו לש"ע יו"ד סי' ש"ה ס"ק ד' בסופו):

קב[עריכה]

ראיתי שקנה בכור היינו בהמה כשהיא מבכרת ונתן בעצמו הבכור לכהן וברך שהחיינו (פעולת שכיר ב):

קג[עריכה]

וגם שחט עגל ונתן זרוע ולחיים עם הלשון והקיבה לכהן ובירך ג"כ שהחיינו ואמרי שהזרוע הוא עצם אחד דלא כפוסקים אעפ"כ נתן שני עצמות:

קד[עריכה]

אמר ליתן גם חלת ח"ל לכהן לאכול באופן שמבואר בש"ע (יו"ד סי' שכ"כ סעי' ה' וא"ח סי' תנ"ז סעי' ב' בהג"ה. וע"ש באורי הגאון):

קה[עריכה]

מדדנו לפניו שעור חלה ונמצא זיי"ן קווארט. ויש לשער לחומרא לפי חשבון זה לענין רביעית וכזית בפסח (פעולת שכיר ג):

קו[עריכה]

עיסת לעקיך חייב בחלה וכן קיכלך:

קז[עריכה]

לענין כהן וטומאת מת אם אפשר לסגור החדר שהכהן בתוכו הפתח וחלונות טוב הוא יותר משיפתח הפתחים ולילך לחצר אחרת:

קח[עריכה]

אין היתר ברוחים כלל. רק בקניות שטר חוב(פעולת שכיר ד):