לדלג לתוכן

מעשה רב הלכות נטילת ידים וברכת המזון

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
מעשה רב

אם עשה צרכיו קודם הסעודה יטול ידיו ויאמר אשר יצר וענט"י ולא יעשה באופן אחר היינו לומר מקודם אשר יצר ולטול שנית ולברך ענט"י כי מאחר שידיו נקיות אין לברך ענט"י על נטילה שניה לכן יעשה כנ"ל וא"י וענט"י חדא ענינא הוא. (ר"ל שאם מברך בתחלה ענט"י ואח"כ א"י ג"כ לית לן בה משום הפסק. וע' ש"ע שלו סי' קס"ה סק"א):

נט"י לסעודה נוטל יד ימין תחלה ומברך ענט"י קודם שמנגב ידיו. ולא יאמר שאו ידיכם ולא מזמור לדוד. ויאמר המוציא בלא רשות:

פת הבאה בכיסנין צריך נט"י אם קובע סעודה עליו:

עוגה שלש אותה בשומן וחמאה ומי ביצים כולם נקראים פת הבאה בכיסנין:

דבר שטבולו במשקה צריך נט"י בברכה היינו איין גיטאכץ ולעקוך כשמטבילין אותה ביי"ש או בשאר משקה שהוא משבעה משקים. (עיין ש"ע שלו סי' קנ"ח ס"ק י"א):

דברים הבאים בסעודה שלא מחמת הסעודה טעונין ברכה לפניו ולא לאחריו היינו דברים שאינן קבועים להיות בתבשילי הסעודה:

פאלעטרון א"צ ברבה בתוך הסעודה. (הוא מין עשב מצוי בעירנו ועשוי לאכלו בתוך הסעודה להמשיך אכילה ושתי'):

מים אחרונים חובה ומצוה כמו מים ראשונים (עיין בש"מ שלו סי' קפ"א ס"ק י"ב). ולא יפחות מרביעית ובתוך כלי:

לבהמ"ז נוטל רשות ומתחיל ברוך אתה ולא ברוך הוא וב"ש:

טוב לעטר כוס של בהמ"ז וקידוש והבדלה שיהא ששה כוסות סביב. וה"ה לכל היו"ד דברים וד' לעיכוב:

סיום ברכה שלישית בונה ירושלים אמן: